עוד ועוד פרויקטים הצטברו בשנים האחרונות על שולחנה של הל"ר, החברה לפיתוח רחובות, וכולם עוסקים בצורה כזו או אחרת בהתייעלות אנרגטית.
1 צפייה בגלריה
עדי מוטולה־ספיר ליד פאנלים סולאריים
עדי מוטולה־ספיר ליד פאנלים סולאריים
עדי מוטולה־ספיר ליד פאנלים סולאריים
(צילום: שאול גולן)
קראו גם:
כעת, כשרחובות נמצאת בתנופת בנייה עצומה, מבינים בעירייה כי יש צורך בהקמת תאגיד אנרגיה ראשון מסוגו, וקוראים למגזר הפרטי להציע רעיונות להתייעלות אנרגטית עירונית.

מהפך חי ובועט

רחובות היא העיר הראשונה בארץ שיוצאת במהלך מסוג זה, שנדרשים עוד אישורים רבים כדי להוציא אותו אל הפועל. נראה שהעומדים מאחורי היוזמה לא יוותרו על הגשמת החזון לעיר שמפיקה אנרגיה עבור עצמה.
לדברי עדי מוטולה־ספיר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בהל"ר, הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית בטווח הקרוב צפויים להוביל גם לעלייה בצריכת האנרגיה. התאגיד שיוקם, כך היא מקווה, יהווה מנוע צמיחה עירוני, שמסוגל להתמודד עם שינויים מהירים בתחום האנרגיה, תוך שהוא נותן מענה להתמודדות עם אתגרי האקלים.
"במסגרת הפעילות שלי בהל"ר בשלוש השנים האחרונות אני מובילה תהליכים להתייעלות אנרגטית", מספרת מוטולה־ספיר. "נכנסו לי לא מעט פרויקטים וראיתי שמדובר באירוע של ממש. התחום חי ובועט ובגלל נושא משבר האקלים הוא תפס עוד יותר תאוצה. לכן גם חשבנו שמבחינה אסטרטגית אנחנו צריכים להסתכל קדימה איך אנחנו מנהלים את זה".
רק כדי לסבר את האוזן, לפני שנה היו בישראל 1,500 כלי רכב חשמליים, וכעת בכל שנה מתווספים עוד 5,000. "המספר צפוי לעלות וצריך לנהל אותו ברמה אינטגרטיבית של עיר חכמה שגם שואפת לייצר את האנרגיה בעצמה", אומרת מוטולה־ספיר. "אנחנו שואפים לקרב את האנרגיה למקום שבו היא נצרכת. הולכת אנרגיה עולה יותר כסף והעולם צריך להדביק את הקצב. יש לנו מספר פרויקטים נאה ומכובד ולצד פיתוחם אנחנו רוצים חשיבה אסטרטגית ששואפת לנצל את המוטיבים של עיר חכמה".
מכאן, מספרת מוטולה־ספיר, חשבו בהל"ר על הקמת תאגיד אנרגיה ראשון מסוגו. "כמו שיש בחינוך וכמו שיש בתשתיות ובינוי, אנחנו רוצים להיות החלוצים שירימו את הכפפה ויקימו תאגיד אנרגיה. מהרגע שפרסמנו את הקול הקורא הוצפנו בפניות מחברות פרטיות שאמרו שהמהלך מתבקש, השוק צמא לשותפויות כאלה וזה win־win לשני הצדדים, אני כרשות מביאה את הנדל"ן ואני מוצאת את השותף העסקי המקצועי שילך איתי את הדרך".
בפועל לאן אתם מכוונים? אילו תשתיות יקומו לייצור אנרגיה?
"אנחנו רוצים לנצל בצורה יעילה יותר את התשתיות העירוניות, למשל גגות, אם זה עמדות טעינה, אם זה שריפת אשפה, יש הרבה היבטים שאפשר לנהל תחת תאגיד אנרגיה מקצועי שמתנה מדיניות לטווח הארוך".
"מהרגע שפרסמנו את הקול הקורא הוצפנו בפניות מחברות פרטיות שאמרו שהמהלך מתבקש, השוק צמא לשותפויות כאלה וזה win־win לשני הצדדים"
כאמור, יצא כעת קול קורא חלוצי שקורא לשותפים פרטיים לבוא ולהשתתף במהלך. "אותם שותפים מעודכנים בטכנולוגיות השונות והם גם יכולים להציע פתרונות, לומר מה חסר, להציע הצעות כדאיות וגם להקל בסוגיות מימון. שותפות קיימת תרוץ יותר טוב מכל פרויקט שאני צריכה לאשר במשרד הפנים, פה זה אין האוס".

ארוכה הדרך

שכונות חדשות למשל, או אפילו פרויקט פינוי־בינוי קריית משה, גם יהיו בראייה של תשתיות אנרגיה ירוקה?
"בראייה שלי לא יכול להיות שיקום פרויקט בעיר וחברת האנרגיה לא תיתן עליו את הדעת, לדוגמה שכונת המדע במזרח העיר. זו שכונה חדשה וקלאסית לפרויקט כזה שהוא מחוץ לרשת החשמל, שכונות חדשות יוכלו להיכנס, ואפשר יהיה לנהל אותן במסגרת תאגיד אנרגיה ולהיות מתוכננים אסטרטגית אנרגטית".
כמה זמן לוקח להקים כזה תאגיד?
"אנחנו בוחנים את הדברים ויש לנו עוד משוכה לעבור, אנחנו שואפים לחלוש על מקטעים של ייצור, חלוקה ואספקה, יש דברים שקשורים לשינוי חקיקה אבל אנחנו חושבים שאנחנו נמצאים בתקופה ששרים בממשלה הם מאוד מכווני מטרה, ואני חושבת שאם הם יקשיבו לשטח נצליח בקלות. ואם יהיה צורך לאגד איתנו רשויות וחברות כלכליות נוספות, הם יבינו את הצרכים מהשטח ויהיה אפשר ליצור פה מהפכה. הדרך עוד ארוכה אבל יש חזון ורצון ואנרגיות טובות שרוצות לקדם את זה ואנחנו רואים לנגד עינינו מתן מענה לתושבי העיר ואזורי תעסוקה, כאלה שיזינו את עצמם, וזה המחר".
חשמל במספרים:
12,500 גופי תאורת לד חסכונית יוצבו ברחבי העיר עד לסוף שנת 2025
12 עמדות טעינה לרכבים חשמליים פועלות ברחבי העיר
ב־40 מוסדות חינוך ברחבי העיר מוצבים פאנלים לייצור אנרגיה סולארית