ראשונה הגיעה אביבה אבידן, בג'ינס משופשף וים של קסם אישי. אחריה נכנסת עירית ענבי, בשיער מתנפנף ואנרגיה מתפרצת. אחריהן מתייצבים נתן דטנר, יונית שהם ודפנה זהבי.
כשמגיעים החיילים המשרתים היום בלהקת פיקוד הדרום ושתי החבורות מוצאות את עצמן לרגע זו מול זו, לוחשת שהם על אוזנה של זהבי: "את זוכרת שפעם גם אנחנו היינו כל כך צעירות?".
עצרת פיקוד הדרום שהתקיימה בשבוע שעבר בבאר שבע היא סיבת המפגש בין זמרי העבר מתקופות שונות בלהקת פיקוד הדרום לבין הלהקה הנוכחית. אולפן ההקלטות תמוז בתל אביב צפוף, ובכל פעם שהאמנים נקראים לצילום קבוצתי, הם באופן טבעי גם פוצחים בשיר.
קראו גם:
המון להיטים גדולים ומוכרים הנפיקה הלהקה לאורך השנים, ביניהם "לילה בדרום", "עלומים", "שלך באהבה", "אני מת", "שבחי מעוז", "אלעד ירד אל הירדן", "ארץ ישראל יפה", "יונה עם עלה של זית" ועוד רבים.
כשכולם מגיעים, "מדרום תיפתח הטובה" ו"באילת באילת שער העולם דרומה" מתפרצים באופן ספונטני, עם קולות ליווי ושורות מצחיקות ומאולתרות ששום פזמונאי לא כתב מעולם. הצעירים תולים בהם עיניים מעריצות ואז מצטרפים לשירה, וכשהקולות משתתקים, נשאר תלוי באוויר רק המשפט שאומרת ותיקת המשתתפות: "איזו התרגשות, בחיי".
מקפצה בטוחה לכוכבוּת
ותיקת המשתתפות היא יונית שהם, ששירתה בלהקת פיקוד דרום בין השנים 69'־71'. זמן קצר אחריה שירתו אביבה אבידן ודפנה זהבי. נתן דטנר הגיע לפיקוד דרום באמצע שנות ה־70 ועירית ענבי מעט אחריו.
"אני בת 71", אומרת שהם לצעירים "כמו הסבתא שלכם", ואז מוסיפה לטובת מי שלא בקיא בהיסטוריה, שלהקת פיקוד דרום מציינת 70 שנה להיווסדה, ובין הכוכבים הגדולים שהחלו בה את דרכם היו גם ציפי שביט, מתי כספי, רמה מסינגר ז"ל, לירון נירגד, עינת ארליך, אלברט כהן, חנה לסלאו ועוד רבים.
פעם הדרך לכוכבות הייתה קלה יותר?
דטנר: "אנשים לא כל כך יודעים, אבל להקה צבאית הייתה השער אל עולם התרבות, המקפצה. מי שהיה בלהקה צבאית, דרכו הייתה כמעט סלולה, והיה קשה מאוד להתקבל לשם. הבוחנים היו ברמת יוסי בנאי ומעלה. לי עשו שלוש בחינות רק כדי לראות אם אני בכלל ראוי להיות בלהקה צבאית, ולאחר שזה הוחלט, כל להקה בחנה אותי לחוד לפי הצוותים והצרכים שלה.
"אף להקה לא קיבלה אותי, כי שרתי את "סוזן" של לאונרד כהן כשאני מלווה את עצמי בגיטרה. לא ידעתי אז שזה לא שיר מתאים להיבחן בו. באחת הבחינות שלי נכנסה במקרה קצינת חינוך של פיקוד דרום, שמעה אותי ונדלקה. היא שאלה אם מקבלים אותי, וכשהשיבו לה בשלילה היא חיכתה לי בחוץ ואמרה, 'אני רוצה אותך אצלי בפיקוד דרום'. כך התקבלתי, רק בזכות אישה אחת".
הדר אדלר מרמת גן, שהגשימה לעצמה לאחרונה את חלום הלהקה הצבאית, חושבת שהדרך לכוכבוּת קשה היום כשם שהייתה אז. הזמנים השתנו, אבל פילוס הדרך נותר לא פשוט בכלל.
"בעבר היה מאוד ברור שמי שהגיע ללהקה צבאית יהיה כוכב, אבל אני מאמינה שאנחנו גם יכולים, זה פשוט דורש הרבה עבודה", היא אומרת. "חתמתי על כל כך הרבה ויתורים רק כדי להגיע למיונים, כי הלהקה היא עדיין החלום הגדול גם היום. וגם היום, כמו אז, לא עושים לנו שום פרוטקציה".
"אנחנו לא מחפשים את הדרך הכי קצרה להיות כוכבים", מוסיפה חברתה ללהקה, לורן דרויס. "כרגע אנחנו רוצים יותר ללמוד, לטעום מהכל ולצבור ניסיון. גם אין ריבים על סולואים, זה לא קורה. לא ימצאו אצלנו צהוב כמו בסרט 'הלהקה'".
ילדת פלא וסבתא באודישן
החצץ שאכל דטנר עד שהתקבל ללהקה מחזיר גם את ענבי אל אותן שנים: "הלכתי לכל מקום עם סבתא וסבא שלי, פרלה וניסו ענבי, כי הייתי ילדת פלא מפורסמת אחרי ששרתי עם אבי טולדנו את "למה ככה" בפסטיבל הזמר לילדים ב־1970. גם למבחני הלהקה הגעתי עם סבתא וסבא, ונורא נבהלתי כשראיתי שהבוחן היה מתי כספי. מתי שאל אם הכנתי שיר, עניתי שלא ובו במקום החלטתי לעשות זמרת אופרה מטורללת. שלפתי מהכיס כאילו רשימת מכולת ושרתי בקול גבוה "שתיים יוגורט, אחד חלב...". מתי התחיל לצחוק, ולא פשוט להצחיק אותו. ואז הוא אמר בקולו הרגוע, 'תמשיכי', ואני אמרתי 'מה תמשיכי - התקבלתי או לא?' והוא אמר, 'נודיע לך'".
איך היה נראה מסלול חייך אם לא היית מתקבלת?
"הייתי מתקבלת. לא הייתה אופציה אחרת. ישבתי ליד המשרדים של רפי בן משה, המנהל המוזיקלי של להקת פיקוד דרום, ובכיתי כל היום שאין כרגע להקות ואני רוצה להקה צבאית, עד שהייתי בפנים".
אבידן: "לי היה הרבה מזל. הגעתי לחזרות של להקת פיקוד דרום שבה השתתפו 20 בנות ומתוכן היה צריך לבחור שלוש. באתי עם הכומתה האדומה אחרי חודשיים של טירונות בצנחנים. בחזרה הראשונה למדנו את 'אלעד ירד אל הירדן', שהיה סולו של הזמרת ברייני ויינשטוק וכולנו עשינו לה קולות ליווי. כשברייני סיימה לשיר, עודד פנחסי, המעבד המוזיקלי, שאל מי חושבת שהיא יכולה לשיר את זה יותר יפה ואני הרמתי את היד.
"מעבד אחר לא היה נותן לי סולו בחיים, כי נתנו קודם תמיד לוותיקים. איך שהרמתי את היד הוא נתן לי לשיר, והשתררה דממה בחדר. זבוב לא שמעו שם. הבנים שתקו בצד אחד והבנות שתקו בצד השני, וכולם רצו לרצוח אותי. לא הייתי יפה ולא הייתי שחקנית, אבל קיבלתי את הסולו באותו יום וזה מה שהציל אותי. זה השאיר אותי בלהקה".
טרומבון, תופים ועוף מוזר
דפנה זהבי: "לא הייתה שום פרוטקציה כמו שאמרו עלינו, התקבלנו בזכות עצמנו, והיה מאוד קשה להתקבל. אני הגעתי למבחנים מקיבוץ גבעת ברנר וחברה נתנה לי עיפרון שחור לעיניים, כי לא התאפרתי בכלל. בהתחלה הסתכלו עליי כעל עוף מוזר עד כדי כך, שמפקד הלהקה חשב להעיף אותי כי אני לא סוציאלית מספיק ולא השתלבתי עם ההווי של שבועון המוזיקה והבידור 'להיטון' ולא כתבו עליי איפה ביליתי".
יונית שהם: "מי שבחן אותי ללהקה היה גדי אורון, שהפך בהמשך לבעלי. נבחנתי כזמרת אבל מצאתי את עצמי גם מקפצת על הבמה, כי היינו הלהקה הראשונה שהחלה לרקוד והיו לנו רקדניות נהדרות. היו גם תשעה נגנים על הבמה, כולל נגן טרומבון ומתופף. והיה כמובן אוטובוס של הלהקה".
אתם רואים בלהקה הנוכחית את ההמשך שלכם?
דטנר: "כשמסתכלים עליהם רואים כמה אנחנו זקנים. הלהקות עברו משגה מאוד גדול כשרפול החליט ב־78' לסגור אותן, ומשם זה כבר לא התאושש. רפול הקים מקהלה צבאית והפך את הלהקות הקיימות לצוותי הווי, זה היה ממש נורא מה שהוא עשה. טוב שצעירי הלהקה עושים בצבא משהו שהם אוהבים, אבל ההילה נעלמה, הזוהר איננו. הסרט 'הלהקה' לא נוצר סתם. הוא היה תוצר של תקופה, ולא סתם לגיבור הראשי בסרט קוראים דטנר", הוא צוחק.
אולי במידה מסוימת היה יותר קל לפני שלושה עשורים.
יונית: "קשה לדעת, והטיפ הטוב ביותר שאפשר לתת לצעירים הוא שיהיו נאמנים לעצמם. בסוף שנות ה־60' השירות בלהקה היה קשה אבל מהנה. הופענו שלוש או ארבע פעמים ביום, סחבנו תפאורה ותאורה, בנינו את הבמה לקראת הופעה ופירקנו הכל בסוף הערב, ולעיתים נאלצנו לישון בשיטת המיטה החמה במיטותיהם של חיילים שלא נשארו בבסיס באותו הלילה. והיה רק ערוץ 1 ולא כל ערוצי המדיה שיש היום.
"להקה צבאית הייתה גולת הכותרת בכל יום עצמאות, והיינו החיילות היחידות בצה"ל שהורשו ללבוש מכנסי פדלפון. אלה היו מדי ההופעה שלנו, כשכל החיילות האחרות לבשו חצאיות, והיה לנו חייט בדיזנגוף שהיה תופר לנו. הייתה אז זכות אדירה להיות בלהקה צבאית, וגם המון יוקרה".
מרימים את המורל
"אולי שומעים עלינו פחות, אבל אנחנו עדיין משתלבים בכל הטקסים הגדולים במדינה ובהדלקת המשואות", מגיבים באגף הצעיר.
"נכון שאין היום מדי הופעה, ואוטובוס שוכרים רק לקראת הנסיעה", אומרת הדר אדלר, "אבל הלהקה הצבאית היא עדיין מדרגה גבוהה מאוד בתחום המוזיקה. מבחינתנו כאנשי מקצוע בתחום, זה ניסיון וידע שאנחנו צוברים.
רעות כהן, תושבת פרדס חנה: "ולא קל לסלול היום את הדרך, כמו שלא היה קל אז. זה בא בעבודה קשה ובהרבה כוח רצון. אנחנו מגיעים למוצבים ולבסיסים כדי להרים לחיילים את המורל, כי זאת שליחות בעינינו. ומרגש אותנו ברמות לפגוש את הוותיקים. כשהם שרים את השירים הישנים ואנחנו יודעים את המילים והמנגינה, זה וואו".
יתרון בולט שעומד לרשות הדור הצעיר ולא היה בעבר הן תוכניות הריאליטי, ובלהקה הצעירה יש שני נציגים שניסו את כוחם והשתתפו באקס פקטור לאירוויזיון: נועם אזוט מבאר שבע ולורין דרויס מאור יהודה.
אזוט: "אולי היום קשה יותר להיות כוכב, כי יש הרבה אמנים מכל הסוגים. אבל הריאליטי הוא לא דלת נוספת, הוא משהו אחר לגמרי".
דרויס: "בלהקה למדתי, בעזרת אנשי המקצוע, להכיר את גוני הקול שלי ואת היכולות, וריאליטי זה משהו קצר. הלהקה היא חוויה שונה בתכלית, צריך לחשוב אחרת וצריך שכולם יישמעו טוב, ואני מודה ששכחתי כבר איך זה לשיר לבד. השבוע כשהייתי צריכה לשיר את התקווה סולו התרגשתי בטירוף".
שירים ודמעות בסואץ
מגבשים העמדה נוספת לצילום. עירית ענבי מטילה את עצמה על חברי הלהקה הצעירה היושבים בשורה, והם קולטים אותה באהבה. ענבי היא גם זו שתתנדב בעוד רגע לטפס על כיסא אל עבר התאורה כדי לכוון את אחד הספוטים.
מאז ימי הצ'יזבטרון, שנחשבת ללהקה הצבאית הראשונה והמשמעותית ביותר במלחמת העצמאות, תקופת הפריחה העיקרית הייתה בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, וגם בחבורה זו אין מפלט ממלחמות.
אבידן: "במלחמת יום כיפור שרנו כשצה"ל חצה את התעלה. הפגיזו אותנו בסואץ ואנחנו בכינו ולא הפסקנו לשיר. רק היום מתחילים לדבר על הטראומות".
ענבי: "אנחנו שרנו ובכינו כשהחריבו את ימית".
"וחברים שלנו הופיעו בנינג'ה ישראל ב'ספיישל חיילים'", צוחק נועם אזוט, "וגם במוצב סמוך לעזה מול ארבעה לוחמים. אם מדברים על שירות משמעותי בצה"ל – עבורנו זה השירות בלהקה".
זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו ייזכר שהאירוע לא יכול להסתיים בלי סטורי באינסטגרם. הרעיון מגיע דווקא מכיוון הוותיקים: אביבה אבידן יוזמת ומושיטה את הנייד שלה להדר אדלר, שמעלה סטורי ומתייגת את כולם.
רגע לאחר מכן בחדר ההקלטות משתלבים קולות סופרן עם אלט, שיער שחור עם שיבה, מדים עם בגדים אזרחיים, ואלוהים אחד שלנו וקול חתן וקול כלה. ארץ ישראל יפה.
