בתקופת הקורונה, כשכולם היו ספונים בבתים, ענת סקילי מעמותת ש.מ.ר (שימור מורשת רחובות) בילתה שעות בכל יום בבית העלמין תר"ן במיפוי, צילום וקטלוג 2,000 הקברים של ותיקי העיר. יחד עם הדס אביבי, מנהלת הארכיון לתולדות רחובות, השתיים פגשו, ראיינו וקיבלו חומרים ממשפחות רבות בעיר, לעיתים קרובות לאחר שהלכו פיזית וחיפשו אחריהן בכתובות שונות, וכל זאת כדי להביא מידע רב ככל הניתן על ותיקי העיר הקבורים בבית העלמין.
קראו גם:
"בעמותת 'שמר' חברים הנכדים והנינים של המייסדים ואנשים שאכפת להם ממה שקורה בעיר, שערבים אחד לשני ומוכנים לעזור אחד לשני בכל דבר שקשור להיסטוריה ולשימור של רחובות", מספרת ענת סקילי על תחילת העבודה על בית העלמין תר"ן. "התחלנו לפני הרבה שנים לשמר את הקבר של הגנרל מרגולין ולספר את הסיפור שלו. עמותת שמר סידרה, שיפצה ושיחזרה, ודאגנו שידעו מי היה האדם, וכך למעשה התחיל סיפור בית העלמין ושמר. בשנים האחרונות התחלנו בפרויקט השימור והתיעוד, כשחלק אחד היה לצלם את כל הקברים, וחלק שני היה בדיקה מול הרשימות של חברה קדישא".
לדברי סקילי, היו הרבה טעויות כתיב, ולמעשה כמעט בכל שורה של קברים היו לה תיקונים שאף הצריכו ממנה שלוש שעות של ישיבה על המחשב. ההחלטה הייתה פה אחד לכתוב את השמות כפי שהם רשומים על הקברים, וכפי שהמשפחות שקברו אותם בזמנו החליטו שייכתב.
לאחר מכן הוציאו סקילי וחביבי דף תיעוד, טופס למשפחות שהחלו לאתר ובו המשפחות התבקשו לכתוב מידע על הנקברים – מי היה האדם, שמו, שם משפחתו, כינויו ועוד. מתוך 2,000 קברים הצליחו להגיע לכ-1,500 משפחות וקיבלו חזרה 700 טפסים עם מידע, "זה מכובד, אנחנו שמחות על כל אחד שקיבלנו", אומרת סקילי, שיצאה ברגל ברחובות העיר להניח את הטפסים בתיבות ונפגשה עם משפחות שביקשו לספר על יקיריהם הקרובים בבית העלמין.
"עבודת נמלים"
"מדובר בבית עלמין מיוחד מבחינת מבנה ואסתטיקה, וגם מבחינת מי שקבור שם", אומרת אביבי. "המחשבה שלנו הייתה שיהיה בסיס נתונים שמכבד את האנשים וגם נותן מידע היסטורי נגיש ונוח לתלמידים בכל מיני רמות. הלכנו לשם מאות פעמים, רצינו שהמפה שנוציא תהיה מעודכנת לרגע שבו נוציא אותה כי גם נוספו קברים לאורך השנים".
כיום ישנו אתר בו ניתן לגלול עם העכבר ולראות את המידע על כל קבר וקבר בלחיצה עליו וקבלת מידע ואף תמונות של הנפטרים. ענת והדס ניצלו את תקופת הקורונה כדי לבצע את כל התיקונים והמיפוי, הן מספרות שהיו רגעים מרגשים בהם פגשו בבני משפחה שרצו לשתף על קרובי משפחתם. "אחד מבני המשפחה סיפר לנו איך לקח את הנכדים שלו לבית העלמין ואז מילא את הטפסים יחד איתם", מספרת סקילי.
איך הגעתן לכל אותם אנשים?
"זו עבודת נמלים. אנחנו מרחובות ואנחנו מכירים את הוותיקים והתחלנו איתם, ואז התחילה מעורבות שלהם כי יש ברחובות כל מיני קבוצות שיושבות בבתי קפה, פרלמנטים, וכל פרלמנט כזה מספיק שאת מספרת למישהו אחר והוא מאוד מתלהב ומריץ הלאה", מסבירה סקילי. עם זאת, למרות העבודה הקשה שלהן, יש קברים שלא הצליחו לאתר להן קרובי משפחה כלל, המידע היחידי שהיה להן הוא שם על הקבר.
"יש קבר אלמוני, ויש כמה קברים שאנחנו לא יודעים של מי הם. חשוב להבין שמדובר באנשים שאין להם נכדים ברוב המקרים, את מחפשת אחרי נינים וגם הם לא בהכרח גרים ברחובות", מסבירה אביבי. "נשמח שכל מי שקיבל טופס ועוד לא מילא שישלח לנו, נשמח לכל טופס וגם לכל מידע אחר על נקברים שאין לנו מידע עליהם".
הסיפורים המרגשים של בית העלמין
רישה יפה
נולדה ב-1880 בליטא, נישאה ליעקב והביאה 5 ילדים. התגוררה בגרמניה עד ליל הבדולח, לאחר מכן עברה להולנד.
נכלאה בשנת 1943 עם בעלה במחנה הריכוז וסטרבורק בהולנד, בשנת 1944 הועברה למחנה ברגן בלזן שם הוחזקו גם יהודים בעלי אזרחות בריטית אמיתית או פיקטיבית שיועדו להחלפה עם הטמפלרים בארץ במסגרת עסקת חילופי אזרחים בין אנגליה וגרמניה. הגיעה ארצה ברכבת דרך אירופה, סוריה ולבנון בשנת 1944 ומאז התגוררה ברחובות. בעלה נפטר באירופה ואפרו הובא ארצה בשנת 1946 לקבורה בבית העלמין תר"ן, כשנפטרה רישה, היא נקברה לצדו.
יחזקאל חביבי
עלה ארצה בשנת 1894-1985 בעלייה של יהודי פרס ברגל, בהגיעם לירושלים חסרי ממון הם גורשו ליפו אך תושבי ירושלים שריחמו עליהם עשו מגבית וחילצו אותם מהשלטונות ולאחר שהשתחררו פוזרו במושבות. יחזקאל ואשתו אסתר הגיעו לרחובות.
הוא היה איש אדמה, חבר בחברת נטעים והיה לו שובך יונים אותו טיפח בחצר ביתו. היה הולך בכל יום מביתו ברחוב יעקב פינת נורדאו לבית הכנסת הגדול ולכן לאחר מותו נקראה הסמטה בה היה הולך – סמטת חביבי.
יהודה אריה טאוב (אופפה)
נולד בשנת 1877 במחוז שלזיה כבנו הבכור של חזן ושוחט, למד רוקחות באוניברסיטת מינכן, והמשיך ישירות לדוקטורט בכימיה.
המציא תרופה נגד צרעת, פיתח את תרופת הלומינאל (לאפילפסיה) ותרם למחקר ופיתוח חומרים שסייעו למאמץ המלחמתי במלחמת העולם הראשונה. פגש את פרופ' חיים ויצמן שחיפש מדענים בלונדון 1934 בה החליט להפנות את גבו לעברו הגרמני. הוא עבר את הפרעות של גרמניה בשנת 1938 בשלום ועלה ארצה בשנת 1939 והתיישב ברחובות. בארץ עסק בפעילות מדעית במכון זיו (מכון ויצמן היום).
עוד חדשות רחובות
