לאחרונה סוערות הרוחות במושב בית אלעזרי, אחד המושבים הגדולים באיזור, ובו כ־1,900 תושבים. כ־200 מהם חתמו לאחרונה על בקשה להקים מקווה ביישוב אך הוועד המקומי והמועצה דחו את הבקשה ונימקו את הדחייה, והתושבים עתרו לבית המשפט המחוזי בדרישה לאשר להם הקצאת שטח עבור בניית המקווה.
1 צפייה בגלריה
בית אלעזרי. "אין כסף מיותר"
בית אלעזרי. "אין כסף מיותר"
בית אלעזרי. "אין כסף מיותר"
(צילום: פרטי)
קראו גם:
מאידך, הוועד המקומי טוען שמדובר ביישוב עם צביון חילוני, וכי לא קיימים בו שירותים רבים, לרבות קופת חולים, דואר ועוד, ובשל כך התושבים נאלצים לנסוע ליישובים סמוכים, כמו גם הטובלות במקווה.
"לא מדובר בביטול חופש דת אלא עניין של נוחות בלבד, שכן השירות ניתן ביישוב סמוך כמו שירותים רבים אחרים שאין במושב", אמר השבוע חבר הוועד המקומי איתי סלור, שלדבריו צביון היישוב הוא חילוני.
בשנת 2003 הייתה בקשה להקמת מקווה ביישוב, אך הוא לא הוקם. בשנים האחרונות בקשה זו עלתה מחדש, ולאחרונה כאמור מעוררת סערה.
"אמנם אין במועצה מקווה, אבל יש ביישובים סמוכים. המרחק למקווה הקרוב הוא 3.6 ק"מ בלבד, ובימים אלא גם משפצים את הדרך עם מדרכות ותאורה. בסופו של דבר צריך גם לזכור שמדובר בנסיעה קצרה של מספר דקות ברכב, אלא אם מדובר בטבילה שמתרחשת בערב שישי או חג, שעבור כל אישה מדובר סטטיסטית בפעמיים בשנה. כחלק מההחלטה שלנו לדחות לעת עתה את הבקשה ערכנו מדגם ומתוך החתומים עלה צורך של פחות מ־50 טובלות, אם מורידים נשים מתחת לגיל 18, גרושות, אלמנות, נשים בגיל הבלות ושוכרות דירה, זה לא שסגרנו להן את האפשרויות, יהיה להן פחות נוח להגיע למקווה כמו שלי פחות נוח להגיע למרפאה, הזכות לא נמנעת", מסביר סלור.

הסוגיה הכלכלית

הנושא מתגלגל כבר תקופה לא מבוטלת בבית המשפט, הצדדים נשלחו לגישור שלא צלח והתביעה הראשונה נמחקה, אך הוגשה חדשה, והוועד התבקש לנמק מדוע הוא לא מסכים להקים את המקווה והחזיר תשובה למבקשים שלעת עתה בקשתם נדחית.
שלושה נושאים נמצאים במחלוקת בבית המשפט – קרקע, כסף וצביון. "אמנם אם יש קול קורא של המשרד לשירותי דת מממן עד כמיליון שקלים, הבלנית צריכה להיות עובדת מועצה, אך את עלות התחזוקה, 30-25 אלף שקלים לשנה, אף אחד לא משלם", מסביר סלור. "אז הם אמרו שהם ישלמו ויפקידו הוראות קבע, אבל מי מבטיח שיום לאחר מכן ההוראות לא יבוטלו? האחריות היא בכל מקרה על הוועד. בנוסף, במשרד לשירותי דת נאמר לנו במפורש שמקווה עבור 50 טובלות כפי שטוענים העותרים הוא לא דבר כלכלי. הציעו שעמותה תנהל את המקווה, אבל אנחנו לא רוצים עמותה מחוץ למושב שאנחנו לא יודעים מאיפה היא מגייסת את הכספים שלה, שתיכנס לכאן ותתחיל לשנות החלטות של הוועד".

עניין המיקום

המחלוקת הנוספת בנושא השטח גם כן עומדת כיום בלב הסערה שכן למועצה אין קרקע עם ייעוד ציבורי בשטח שכבר הפקיעה מהאגודה החקלאית, וכל הפקעה נוספת תעלה כסף ותגרור הליך משפטי מול האגודה שכבר החליטה שלא להקצות קרקע לטובת מקווה. בהודעה האחרונה של מבקשי המקווה לבית המשפט ציינו כי אפשר לקחת שטח מוצל עם ספסלים ליד הגנים או שטח בתוך בית הספר היסודי האזורי הקיים. "בית הספר כבר קיים, אז לקחת ממנו שטח חצר בשביל פחות מ־50 טובלות? הם לא רואים בעיניים", הוא אומר.
בימים הקרובים יטענו הצדדים את הסיכומים שלהם בבית המשפט והשופט ייתן את החלטתו. לדברי סלור, לא מדובר רק בחשש אמיתי משינוי צביון מהותי. הוא מספר שבשנים האחרונות הוגשה תוכנית לשילוש גודל בית הכנסת עם חזיתות שלא מתאימות לאופיו של המושב ולמבנים הציבוריים סביבו.

תגובות

המועצה בתגובה: "אין למועצה עניין להתערב בהחלטות הוועד ביישוב זה או אחר. בעניין ההצעה החליפית להקים מקווה בביה"ס ‑ איננו מבינים מהיכן זה הגיע. ייתכן ששטח ביה"ס ישנה את ייעודו ויופקע לטובת מטרה אחרת? בכל מקרה, בית המשפט יכריע בנושא".
חבר הוועד איתי סלור: "מתוך החתומים עלה צורך של פחות מ־50 טובלות. זה לא שסגרנו להן את האפשרויות, יהיה להן פחות נוח להגיע למקווה מחוץ ליישוב כמו שלי פחות נוח להגיע למרפאה"
בא כוחם של מגישי התביעה: "העתירה להקמת מקווה טהרה לנשים הוגשה על ידי 220 תושבי בית אלעזרי, המהווים 21% מתושבי היישוב הבגירים. מתוך 50 מועצות אזוריות בישראל שתושביהן יהודים - רק בשתיים אין מקווה לנשים ‑ ברנר וגליל עליון. 8,100 תושבי מועצת ברנר זכאים לשירותי מקווה ונשות בית אלעזרי אינן צריכות לצעוד בחשיכה כארבעה ק"מ למקווה בקרית עקרון. המקווה אינו משנה את צביון היישוב. מדובר במבנה קטן של 65 מ"ר שהשימוש בו נעשה בשעות הערב, בצנעה. מצוות הטבילה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות יסוד חוקתית של חופש הדת, ויש להצטער על כך שקיימת התנגדות לכך.
"בבית אלעזרי קיימים כ-80,000 מ"ר פנויים בייעוד לצורכי ציבור. בפן הכלכלי - המימון להקמת המקווה אמור להגיע מהמשרד לשירותי דת ומעמותת טהרת הבית וגם התפעול השוטף לא ימומן על חשבון המועצה או הוועד המקומי, על אף שחובתם לעשות כן. העתירה מונחת להכרעת בית המשפט המחוזי מרכז והעותרים ימתינו לפסק הדין ולא ינהלו מאבק בתקשורת".