היה עצוב לראות השבוע את השוק העירוני של רחובות עומד כמעט ריק ושומם, משום שעד לפני כמה שנים הוא היה שוקק חיים וצבעוני. ברוב ימות השבוע 60 אחוז מהדוכנים שבו סגורים. הוא נמצא ממש על סף סגירה, והסוחרים? הם לא מבינים איך קרה שהתושבים מאשימים דווקא אותם במצב שאליו נקלעו מול העירייה. הם מבקשים לעשות סדר בדברים, ובעיקר לקרוא ללקוחות לשוב לקנות בשוק ולהחזיר אותו לימיו היפים.
השוק העירוני של רחובות פועל זה עשרות שנים בלב לבה של העיר, בין רחוב הרצל ובין קניון רחובות. עשרות משפחות הקימו בו לאורך השנים דוכנים, ויש בו מאפייה, חנויות תבלינים, חנויות נעליים ומוצרי קוסמטיקה, ובעיקר ירקות ופירות.
רוב בעלי הדוכנים בשוק רכשו את החנויות. העירייה היא בעלת הקרקע, אך הנכסים נרכשו בכסף רב על ידי הסוחרים. חלק קטן מהדוכנים מופעלים על ידי אנשים שעברו שיקום מכל מיני סיבות, ולהם אין חוזה מוסדר מול העירייה.
השוק ידע ימים יפים והיה למרכז התוסס של העיר, ועם השנים נפתחו בזו אחר זו מחוץ למרכז העיר רשתות שיווק גדולות שמשכו את הקונים אליהן, וכמו כן התיישן המבנה של השוק.
לפני 20 שנה הגתה העירייה תוכנית, על פיה יחודש כל איזור השוק, ולשם כך נשכרו שירותיהם של אדריכלים שתכננו שוק, מרכז קניות, מדרחוב, חניות תת־קרקעיות ומגדל משרדים. התוכנית אושרה אך לא יצאה לפועל, ובהמשך נשכרו שירותיה של אדריכלית נוספת שתכננה את מתחם השוק הנוכחי. במסגרת זו יצא לפועל שלב א' של התוכנית ‑ מתחם שוק בעל מבנה מקורה גדול וחניה תת־קרקעית על מתחם החניה של השוק הישן. בעלי הדוכנים היו בטוחים שמדובר בעניין זמני, ולכן ספגו את המכה הקשה, שכן תושבים לא יכלו להגיע ברכבם למתחם, וכאן החלו הדברים לחרוק.
"האמת לא מגיעה לתושבים"
שלב א' נבנה, אך כעת אי־אפשר להוציא לפועל את שלב ב' משום שישנן מחלוקות קשות בין בעלי הדוכנים לבין העירייה לגבי המבנה החדש, גודל הדוכנים שיקבלו, והמיסים שיצטרכו לשלם.
לטענת הסוחרים, המבנה אינו מתאים לשוק, ובלי קשר לכך, ההצעה של העירייה בנושא הכספי אינה מקובלת עליהם.
נושא השוק והמבנה החדש שעומד לצד המבנה הישן הפכו לסוגיה העירונית הכואבת מכולן, סוגיה שהשפיעה על מערכת הבחירות בעיר כשיצרה את הקרע בין סגן ראש העירייה מתן דיל ובין ראש העירייה רחמים מלול, וזו סוגיה כואבת בעיקר כי אף אחד לא מצליח לפתור אותה.
"משום מה האמת לא מגיעה לתושבים", אומר אברהם אדרי, בעל חנויות נעליים בשוק ואחד מחברי ועד השוק. "הרבה מהם אומרים שאנחנו לא רוצים לשלם כסף, אבל יש לנו חנות שאנחנו משלמים עליה. 60 אחוז הם דיירים מוגנים ששילמו ממיטב כספם על החנויות".
המראה של השוק עגום. בימים ראשון, שני ושלישי, רוב החנויות והדוכנים סגורים, פשוט כי אין קונים. בימים רביעי, חמישי ושישי השוק מתעורר מעט לחיים, אך הפרנסה מועטה ואט־אט בעלי החנויות בורחים מהמקום. להשכיר לאחרים את החנויות - הם לא מצליחים. "רוב הבסטות סגורות, אנשים נכנסים למקום, רואים שסגור ועושים אחורה פנה", אומר אדרי, "אנחנו רוצים לקרוא להם לשוב לשוק ולקנות".
"אין סיכוי שנעבור. האם יש שוק שקירו אותו בארץ והוא מוצלח?", שואל אחד מבעלי הדוכנים. "יש שלבי בנייה. תנו לנו להיות מעורבים, ממה אנחנו יכולים לחיות פה? הרבה אנשים התחילו לצאת כאן לעבודות אחרות כדי שיוכלו להתפרנס. אם הם סגורים כאן יותר מחצי שנה אז אפשר חוקית להוציא אותם, אבל אין להם למה לפתוח, אז עובדים בעוד מקום ויושבים פה. יש פה מחדל, יש פה התנהלות לא תקינה ויש פה טעות. למה אנחנו צריכים לספוג את הטעות הזו על הגב שלנו?".
"המבנה החדש לא מתאים לשמש כשוק", אומרת סמדר כהן, יו"ר ועד השוק. "בכלל לא הגענו בשיחות לנושא הכספי עדיין, אבל צריכים להבין שאנשים פה מכרו בתים וקנו את הבסטות במחיר שהיום הוא שווה ערך לשתי דירות, 40 אלף דולר בזמנו".
"אין צד צודק"
לא בכדי לא מצליחה העירייה לשכנע את הדיירים לצאת. הסוחרים נותנים לדוגמה את נושא תוכניות פינוי־בינוי: "זה כמו שיגידו לך 'תעזוב את דירת השניים וחצי חדרים שיש לך, ניתן לך חדר וחצי במקומה, וגם תשלם יותר מיסים'. אני קניתי חנות בגודל של 26 מ"ר ורוצים לתת לי 18 מ"ר במקומה", אומר בעל חנות תבלינים. "אני משלם היום 300 שקל בחודש ורוצים ממני 600, למה שאסכים?".
שאלת הקירוי
בשווקים אחרים, שאותם רצו להכניס למבנה מקורה, זה לא תמיד עבד. כך למשל במקרה של שוק הכרמל בתל אביב, שם בעלי הדוכנים התנגדו ובסופו של דבר לא נבנה שוק מקורה.
בשוק מחנה יהודה בירושלים נבנה שוק מקורה אך הוא לא אוכלס בשל התנגדות בעלי הדוכנים, וממש כמו במקרה של רחובות הוא עומד ריק במרחק לא גדול מהשוק הישן.
בחדרה יזמו תוכנית לבניית שוק מקורה, אך היא לא יצאה לפועל, ובראשון לציון פעל שוק מקורה במשך חמש שנים אך כשהוחלפה חברת הניהול הוא קרס והיום הוא משמש למחסנים.
בקריית גת נבנה שוק מקורה, והסוחרים עברו אליו, אבל ישנן בעיות תחזוקה שגורמות לדליפות בחורף, ובעלי הדוכנים טוענים שכבר היו מעדיפים שוק פתוח כי הם בכל מקרה עומדים בגשם, אך בשוק פתוח היו משלמים פחות.
בקריית אתא ישנו שוק מקורה במקום השוק הישן, אולי היחיד בארץ שמחזיק מעמד בינתיים.
לבעלי הדוכנים בשוק ברחובות יש טענות כלפי העירייה, ראשית, שלא שיתפו אותם בהליך התכנון של השוק הקיים; שנית, שעל פי החוזה שלהם אמורים להיות עובדי ניקיון ופקחים שישמרו על הסדר בתוך השוק, למשל שלא תהיה זליגה בין דוכנים, ושהאשפה תפונה בצורה מסודרת.
"הסוחרים היו מעורבים"
גורם שהיה מעורב בשלבי התכנון טוען כי אין ממש בטענה הראשונה. "אני נכחתי בפגישה שבה הציגו להם את התכנון", הוא אומר. "לומר שהם לא היו שם ולא היו מעורבים זה לא יהיה נכון. כנראה אין צד צודק. ברמה העירונית פעלו נכון, אבל יש קושי ברמה הפוליטית־אנושית".
אנשי השוק עומדים על כך שהדברים לא נעשו בשיתוף והתייעצות, והתקיים כאן מחדל. "זה משהו שנעשה בכוונה טובה אבל בלי התייעצות", אומר אדרי. "אנחנו חיים בכבוד, זו לא מתנה, זה שלנו. זה כאילו שלא התייעצו איתך איך לבנות לך את הבית שלך. אנחנו רוצים לעבוד ואנחנו רוצים לגמור עם הבעיה הזו".
בנושא הפקחים ועובדי הניקיון אומר רמי מדהלה, שבין שאר תפקידיו הוא גם מנהל השוק, כי עובדי הניקיון מגיעים לעבודה, ושישנו קבלן שבחוזה העבודה שלו צריך לנקות את השוק ב־24 שעות והוא עושה זאת. "יש לו שני עובדים בבוקר ושלושה בערב שמנקים את השוק. הם עובדים כמעט עד 1:00 בלילה, כי אם לא היו עובדים, איך היינו פותחים את השוק בבוקר?".
ומה עם הפיקוח?
"יש לנו שני פקחים שעובדים בשוק ומה שקורה הוא שאנחנו לא עושים אכיפה ודוחות, למה? כי הם במשא ומתן ולא מחפשים להכביד עליהם".
לשאלה האם הוא חושב שקיים פתרון למבוי הסתום שבו השוק נמצא כבר שנתיים, עונה מדהלה: "עם רצון טוב לשני הצדדים, יש דבר כזה שאי־אפשר לפתור דברים? קיים בעולם שלנו? סוגיות יותר גדולות משוק רחובות פתרנו, הכל שאלה אם אנשים יבואו למשא ומתן בלי לטפס על העצים ועם ראש פתוח. השוק נבנה לסוחרים".
הסוחרים בשוק עומדים על כך שלא ניתנים במקום שירותי ניקיון ושמצב השוק רע. "אנחנו לא יכולים להתפרנס במצב של היום", אומר אחד הוותיקים שבהם. "במשך שנתיים חבורה של פקחים היו נותנים דוחות לכל מי שהתקרב לשוק. הם רדפו אחרי לקוחות וזהו, הלקוחות לא רוצים לבוא, אין איפה לחנות. תנו ללקוחות לחנות לחצי שעה או שעה. הם מרגישים נרדפים ולא מגיעים בגלל זה".
גורם בכיר נוסף בעירייה, השותף במשא ומתן מול הסוחרים, טוען שההצעה שעומדת היום על השולחן מול הסוחרים היא שכל סוחר יקבל דוכן בגודל זהה לזה שיש לו היום, וכמו כן, הפחתת המיסים מ־100 שקלים ל־50 שקלים.
אם זו ההצעה שעומדת על השולחן, מה הסיבה לסרב לה?
כהן: "ראש העירייה רוצה להתחיל ב־60 שקל למ"ר, ולהגיע תוך ארבע שנים ל־100 שקל למ"ר. זה לא 50 שקל למ"ר סגור. אמרו לנו שישקלו פתיחת מעברים כלפי חוץ בהמשך. להגדיל בסטות יהיה על חשבון מעברים. אין לאן להגדיל".
אם תוך ארבע שנים איזור השוק יהפוך למתחם קולינרי מצליח, זה לא משתלם לכם?
"לא משתלם לנו. כשראש העירייה אומר 'תיכנסי יהיה בסדר', אנחנו אומרים לא. מה זה 'נראה אם'? שום דבר לא השתנה. להגדיל חנויות על חשבון מעברים זה לא בא בחשבון, ולשקול 'אחרי שתיכנסו נראה אם אפשר לפתוח פתחים'".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "העירייה קוראת לסוחרים לשפר את השירות לתושבים ולעבור לשוק החדש. העירייה עשתה הכל כדי לסייע לסוחרים לעבור לשם. הסוחרים היו חלק מתהליך התכנון של השוק החדש. בישיבה האחרונה שנערכה עימם, העירייה הציעה להם דוכנים גדולים יותר, זהים בגודלם לדוכני השוק הישן, ואף הפחיתה את דמי השכירות בצורה ניכרת. עד כה לא התקבלה התייחסותם להצעה זו. העירייה אף הגדילה לעשות והשיגה הסכמה של משרד הפנים לערוך חוזים מיוחדים גם עם הסוחרים שאינם דיירים מוגנים. העירייה מתכננת להפוך את איזור השוק למתחם קולינרי שוקק חיים, אולם לצערנו הסוחרים מעכבים את התהליך. אם המצב יימשך, העירייה תפנה לערוץ המשפטי".
