יותר ויותר תושבים עוזבים את רחובות: למרות הבנייה המאסיבית, נתוני האוכלוסייה הארעיים של הלמ"ס לשנת 2021 מראים כי ברחובות ישנה הגירה שלילית, והיא איבדה בשנה שעברה 508 תושבים.
קראו גם:
אמנם העיר לא ממוקמת בראש טבלת הערים בהן ההגירה שלילית, אך עם כל הבנייה שבה היה מצופה שאולי תהיה אליה דווקא הגירה חיובית.
בונים ועוזבים
על פי הנתונים, המתייחסים ליישובים שבהם חיים מעל 2,000 תושבים, רחובות נמצאת לראשונה מזה שנים רבות במאזן הגירה שלילי. על פי נתוני הלמ"ס, בכל שנה עוזבים בממוצע את העיר כ־4,500 איש ובממוצע נכנסים לגור בעיר מספר דומה של אנשים, אך עם פער של הגירה חיובית של כמה מאות תושבים. השנה, כאמור, המצב השתנה.
הערים שמובילות את הטבלה בהגירה השלילית הן ירושלים, אשדוד, חיפה, בני ברק, תל אביב, בת ים, חולון, בית שאן, באר שבע וראשון לציון, עם אלפי תושבים שעזבו אותן בשנה האחרונה. מהצד השני של הדירוג, מי שמובילות במאזן הגירה חיובי הן הערים חריש, בית שמש, הרצליה, יבנה השכנה וראש העין. עוד בערים המובילות: טירת כרמל, עפולה, מודיעין־מכבים רעות, נתיבות וגם גדרה, שנמצאת בתנופת בנייה בשנים האחרונות.
ברחובות הנתונים מעט מפתיעים, נוכח הבנייה הרבה והשכונות המתפתחות ‑ חצרות המושבה ורחובות המדע ‑ אליהן מגיעות משפחות רבות מחוץ לעיר, אך גם משפחות מתוך העיר שמשפרות דיור.
התחדשות היא הפתרון?
ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, טוען כי הפתרון ליצירת הגירה חיובית לערים ותיקות, טמון בהתחדשות עירונית במרכזי הערים.
"ככל שיקודמו פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית במרכזי הערים, שיתרמו גם להגדלת ההיצע וגם לחידוש מתחמים שלמים, כך תימנע הגירה שלילית ומעבר לשכונות חדשות בשולי הערים". לדבריו, יש חשיבות לחיזוק מרכזי הערים והפיכתם לאבן שואבת לתושבים, גם ככלי להגדלת ההיצע ויצירת יציבות במחירי הדירות, וגם למניעת הזנחה של השכונות הוותיקות ומתן מענה חברתי וכלכלי לתושבים הגרים שם היום".
ברחובות ישנם כמה מתחמי התחדשות עירונית, בהם תוכנית הדגל בקריית משה, מתחם האצ"ל, מתחם מילצ'ן ומתחם מרמורק. בנוסף, תוכניות לבניית שכונות שלמות כמו במזרח העיר ובנייה מאסיבית במרכז העיר, אמורות גם הן לספק מענה של דיור חדש. עם זאת, מתחמים אלה נמצאים בראשית דרכם וצפויות לעבור עוד שנים עד שאלה יסייעו להגירה החיובית.
בלי "מחיר למשתכן"
"לא מעט אנשים שמגיעים לגור ברחובות מגיעים אליה מרמת גן, גבעתיים, תל אביב, חולון, בת ים וראשון לציון", מסביר עומרי בוזגלו, סוכן נדל"ן בעיר. "אלה אנשים שרוצים לשפר דיור ורוצים דירת ארבעה או חמישה חדרים, אבל בערים האלה הן יקרות מאוד והפתרון שלהם הוא לבוא לרחובות כי הפער כאן במחירים גדול".
לדברי בוזגלו, השכונות המבוקשות הן רחובות המדע, רחובות החדשה וצפון רחובות ‑ כל האיזור שסובב את מכון ויצמן.
"אנשים רבים עובדים בתל אביב וברמת גן ורוצים להיות קרובים לרכבת, כך שכל דירה באיזור הרכבת תהיה מבוקשת", הוא מסביר.
"ככל שיקודמו פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית במרכזי הערים, שיתרמו גם להגדלת ההיצע וגם לחידוש מתחמים שלמים, כך תימנע הגירה שלילית"
הוא מציין גם שפרסומים שונים על איכות חיי התושבים והחינוך הטוב מסייעים למשיכה של אותם אנשים לעיר.
אז איך אפשר להסביר את ההגירה השלילית?
"יש לא מעט ערים שקיבלו פרויקטים של 'מחיר למשתכן', וברחובות כמעט ולא היו. אולי קצת בשכונת רחובות הצעירה אבל לא יותר. בגדרה היה פרויקט מאוד גדול ולכן ההגירה לשם חיובית, זו ההשערה שלי".
בשנה האחרונה, הוא מוסיף, מחירי הדירות ברחובות עלו מאוד, "היום דירת ארבעה חדרים באיזור טוב תעלה 2.1 מיליון שקלים, וברחובות המדע גם 2.8 מיליון".
העירייה: "האוכלוסיה גדלה"
בעירייה דווקא טוענים שלא רק שהנתונים של הלמ"ס שגויים, אלא שלעיר אף התווספו למעלה מ־2,000 איש, "אנו דוחים בכל תוקף את האומדנים המשוערים של למ"ס", אמרו בעירייה. "הנתון הנכון הוא של מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, המעניק תמונה עדכנית ללא אומדנים והערכות, לפיה בשנת 2021 אוכלוסיית העיר גדלה ב־2,100 נפשות.
מאז 2010 אוכלוסיית העיר (שעמדה אז על 125,300 נפש) גדלה באופן עקבי ללא הפסקה עד היום, כשאוכלוסיית העיר עומדת על 158,200 נפש. חשוב לציין כי הנתונים מבוססים על אומדנים ארעיים ומשוערים בלבד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינם מעודכנים, מאחר ומפקד האוכלוסין האחרון נערך לפני כ־14 שנים, בשנת 2008.
על כל פנים, גם אם לשיטת הלמ"ס, הגירה שלילית של 500 איש היא בשיעור של כ־0.003% מכלל האוכלוסייה בעיר, נתון זניח ביותר שאינו מובהק סטטיסטית".
עם זאת, יש לציין כי הנתונים של משרד הפנים שאליהם מתייחסת העירייה כוללים גם 1,700 לידות וכן תושבים שחזרו מחו"ל, והם לא רלוונטיים לשאלת ההגירה מהעיר.
ברוכים הבאים
משפחת קפלן עברה לרחובות בגלל מגוון הקהילות, החינוך והאוכל
משפחת קפלן עברה להתגורר ברחובות מבלי שהיה להם קשר לעיר קודם לכן. אלעד, ענבר והילדים קדם, עמיאל וינון נכנסו לפרויקט מגורים חדש באושיות 'רחובות שלי' והיום הם מרגישים רחובותיים לגמרי.
אלעד נולד באנגליה, גדל בירושלים ולאחר הצבא גר באיזור רמת גן וגבעת שמואל. כיום הוא מנהל את מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן. ענבר גדלה בפתח תקווה ומשפחתה כיום מבית עריף שליד שוהם, והיא מורה בבית ספר ברמלה.
"יש הרבה סיבות למה בחרנו ברחובות", מסביר אלעד. "זה היה נוח יחסית לאיפה שהמשפחות גרות, ומבחינתי העיר מסמלת את הישראליות. חיפשנו מקום הטרוגני עם מגוון אוכלוסיות, דתיים וחילוניים, מגוון עדות וזהויות ישראליות, חינוך טוב שמשלב את החלקים השונים של החברה הישראלית, ואני חושב שזו עיר שעובדת טוב ומתפקדת טוב".
אלעד מספר שהם מרגישים שייכים ואוהבים במיוחד את החומוסיות השונות בעיר, ואת מרכז התוסס של רחוב הרצל. "זה משהו שהולך ונעלם וברחובות הוא עדיין קיים, מרכז עם חנויות ומקומות טובים לאכול, יש לרחוב הזה אופי וחיים".
מאזן חיובי בדרך כלל
111 תושבים נוספו לעיר בשנת 2019
689 תושבים נוספו לעיר בשנת 2018
413 תושבים נוספו לעיר בשנת 2017
1,287 תושבים נוספו לעיר בשנת 2016
עוד חדשות רחובות
