אדל פנינה גזיאל, תושבת רחובות, מתנדבת מזה שש שנים כחובשת ב"איחוד הצלה", ארגון המתנדבים הלאומי, וגם אחרי מאות רבות של מקרי חירום בהם סייעה לטפל, היא לא תיארה לעצמה כי תידרש להציל אדם הקרוב אליה מאוד – אולם הדבר הזה קרה לה לפני מספר ימים.
תחילתו של הסיפור המדהים באחד מימי סוף השבוע האחרון, אז ביקשה ממנה אמה של גזיאל לסייע לה במספר סידורים.
"התכוונתי לצאת לכיוון הבית של אמא שלי, אבל האוטו לא הניע, והודעתי לה שאני מתקשרת למישהו מעמותת 'ידידים' שיבואו לעזור לי", משחזרת גזיאל. "פחות או יותר באותו הזמן קיבלתי טלפון מאח שלי, אברהם, שאמר לי שאתעכב קצת בהגעה לאמא כי הוא בדיוק קפץ אליה לביקור עם אשתו ועם הבת הקטנה שלהם, נועה".
למרות שאחד מאנשי ידידים הגיע במהירות וסייע לגזיאל להניע את רכבה, היא התעכבה לבקשת אחיה, ויצאה בדרך לבית אמה לסיבוב קצר בעיר.
"אמא שלי גרה שלושה רחובות ממני, ובאמצע הסיבוב קיבלתי קריאה ממוקד איחוד הצלה על חנק של תינוקת, והופתעתי לשמוע שזה בכתובת של אמא שלי", מספרת גזיאל. "הייתי ממש קרובה לשם אז אמרתי למוקד שאני מטפלת, ושנייה אחרי שניתקתי את השיחה עם המוקד, התקשרה אליי גיסתי בזעקות שבר, 'הלכה לי הילדה', ולא הבנתי ברגע הראשון מה היא אומרת".
"נסעתי מהר מאוד והגעתי לחנייה של הבניין, ופשוט 'זרקתי' שם את הרכב ורצתי לחדר המדרגות בהבנה שכל שנייה חשובה".
עוד לפני שהספיקה להגיע לדירת אמה, פגשה גזיאל את גיסתה שאחזה בידיה את נועה הקטנה.
"היא שמה עליי את הילדה, בת שנתיים בסך הכל, ואני קולטת באותו רגע שהיא כולה כחולה. אני רואה שהיא קורסת ושנייה לפני שזה קרה ביצעתי לה הליך 'היימליך' - לחיצה חזקה על הבטן, מתחת לבית החזה", מספרת גזיאל בקור רוח. "הוספתי טפיחות על הגב והתחלתי לגרוף עם האצבע חתיכת ממתק שיצא לה מהפה".
מהר מאוד הבינה גזיאל כי אחייניתה האהובה בלעה ממתק גומי כמעט בשלמותו, ותוך שניות היא הצליחה לחלץ את הסוכריה מבית הבליעה שלה, ולהחזיר אליה את נשימתה.
"מיד אחרי זה קרסתי תוך כדי שאני מחבקת את נועה, ונפלנו שתינו על הרצפה", מספרת גזיאל, "ואני בוכה בלי הפסקה, וגם אחי, שלא האמין למה שקרה להם מול העיניים. הוא היה חיוור כמו סיד".
דקות ספורות לאחר האירוע הדרמטי, נרגעו בני המשפחה ונועה הקטנה אפילו חזרה לחייך.
"היה לנו מזל גדול, כי אם הייתי מתעכבת עוד חצי דקה זה היה יכול להיגמר אחרת", מסכמת גזיאל, ומגלה פרט מדהים לא פחות: "לפני כתשע שנים הצלתי את אחותה הבוגרת של נועה, שהיתה אז בת ארבע, וגם במקרה ההוא שלפתי מפיה נחש גומי שהיא לעסה".
קראו גם:
"בכל מקרה, אני מקווה שזו הפעם האחרונה שאני בסיטואציה כזו, והעיקר שכולנו בסדר, ושכולם יהיו בריאים".
