"אנשים נחושים והמורל גבוה"
שמוליק דורון, רחובות
שמוליק דורון, 54, רב סמל בכיר במפקדה של אחת מיחידות התותחנים המוצבות כרגע בעוטף עזה. הוא נשוי ואב לחמישה, מתגורר ברחובות, ובבעלותו עסק להתקנת מצלמות, חיישנים, ראוטרים ועוד.
2 צפייה בגלריה
"הסיפור חייב להסתיים אחרת". מימין: שמוליק דורון, נתנאל ברק ונתנאל בן עמי
(צילומים: פרטי)
"קשה לעזוב את העבודה. הפסדתי כמה פרויקטים גדולים, וחבל לי כי זה בדיוק זמן חירום, ולכן אנשים מחפשים להתקין מצלמות אבטחה. אבל העסק מתנהל עד כמה שניתן גם בלעדיי.
"בני המשפחה לוקחים את זה קשה, בעיקר הקטנה בת השבע. הם דואגים, אפשר להגיד מאוד דואגים. אנחנו מדברים בטלפון כמה שאפשר. אשתי מורה, אז היא כל היום בזום עם ילדים אחרים, וגם חמי וחמותי התגייסו למערכה ומנסים לעזור עם הילדים.
"אנשים מאוד נחושים אצלנו, והמורל ממש גבוה. אצלנו היה 100 אחוז גיוס בגדוד, ואני מאוד גאה על כך.
תוך כדי השיחה נשמע קול נפץ חזק מאוד ודורון אומר: "כמו שאתה רואה, אנחנו כבר התחלנו את המערכה. הייתי לא מזמן בכינוס של חיל רגלים ושריון. כולם מוכנים לקרב".
אירוע משמעותי: אירוע מעורר גאווה שדורון מספר עליו הוא בעיית אינסטלציה שאירעה בבסיס, שזכתה למענה מיידי ממתנדב: "נסתמו המים בשירותים, אז פרסמתי בפייסבוק אם מישהו יכול לעזור. הגיע אדם שמתגורר ברמת גן, והיה בדרך לשדרות להוציא משם את אמא שלו. הוא אסף את אימו, הסיע אותה לירושלים, חזר לפה כל הדרך ותיקן לנו בהתנדבות את כל השירותים בבסיס. אין אנשים כאלה, כל הכבוד".
"אנשים מפנקים אותנו בלי סוף"
נתנאל בן עמי, רחובות
נתנאל בן עמי (31), רב סמל באגד לוגיסטי של חיל החימוש – יחידת טכנולוגיה ואחזקה, מתמחה ב"חילוץ כבד" ‑ טנקים, נגמ"שים, טרקטורים ועוד. הוא נשוי ואב לשניים ומתגורר בשכונת חצרות המושבה ברחובות. כרגע מובטל, אבל בשגרה משמש כאיש מכירות בתחום התוכנה וההייטק.
"קיבלנו צו 8 ביום ראשון, מיד לאחר תחילת המלחמה", הוא מספר. "תוך כמה שעות היינו פה בדרום. בהתחלה הגיעו יותר משמונים אחוז, ובמחלקה שלי ספציפית הגיעו 120 אחוזים. כל השאר הגיעו באיחור של יום עד יומיים. אנשים עצרו הכל וחזרו מחו"ל – כמו מפקד המחלקה שלי שעצר טיול משפחתי והגיע לפה במיוחד.
"המשפחה ממש לא אהבה את הרעיון - אבל אין ברירה, זו המדינה שלנו. אשתי עובדת באופן רגיל, אבל כרגע לבד בבית עם שני הילדים, כשמדי פעם עוזרים הסבא והסבתא. למזלנו, בעבודה שלה מכבדים את זה שאני במילואים, אבל גם היא תצטרך מתישהו לחזור לעבוד".
מצב הרוח ביחידה?
"המורל פה מאוד גבוה, אבל קשוח. בניגוד לחיילים הסדירים שמאוד ששים לקרב – אצלנו ההפך הוא הנכון. כולם פה בני 30 פלוס, עם ילדים והורים. אנחנו שמחים להגן, אבל אף אחד לא רוצה לרוץ אל התופת.
בן עמי מספר על הרוח הישראלית המתגייסת למען החיילים: "אני הכי גאה בתרומות. כל הזמן מגיעים אנשים ומפנקים אותנו, עם אוכל, ציוד, בגדים. זה לא נגמר, אנשים נותנים עם כל הלב".
קראו גם:
"הסיפור חייב להסתיים אחרת"
נתנאל ברק, גדרה
נתנאל ברק, 40, נשוי ואב לשישה מגדרה, משרת כקצין בגדוד יובל (807) באוגדת הבזק. "קמנו בשש וחצי בבוקר באותה שבת והילדים התחילו לספור אזעקות. כשנרגע יצאנו להתפלל במניין באחד הבתים, לשם התחילו לזרום שמועות, והכל התערבב לי עם הנפילה של אחי סמל יאיר ברק (20) ז"ל, שבדיוק 28 שנה לפני כן, ליל הושענא רבה, נהרג בעת שירותו הצבאי כאשר הנגמ"ש עליו נסע נפגע ממטען חבלה. בירכתי 'מי שבירך' לחיילי צה"ל ובצהריים כבר הקפיצו אותי למילואים בנחשונים ומאז אני כאן.
"היום אנחנו מבינים שהסיפור חייב להסתיים אחרת. המורל של החיילים גבוה, אבל כל האירוע ממלא אותנו גם בתסכול. כל אחד כאן מכיר מישהו מהנרצחים וזה לא קל. לפחות העשייה במילואים מעסיקה אותנו".
סיבה לגאווה מוצא ברק במפגש מיוחד שהיה לו: "בימים האחרונים פגשתי את עזרא יכין, שהתגייס ללח"י בגיל 15 והיום בגיל 95 הוא המילואימניק הוותיק ביותר בצה"ל, שמשרת לצד בנו ונכדו".
