מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הסיפורים הטראגיים מציפים אותנו, אבל חייבים לחפש גם את נקודות האור שמחזקות אותנו. אחת מהן היא סיפור האהבה של גילי ושגיא, שניהם קציני מילואים שהיו אמורים להתחתן בחודש הבא, אך גוייסו בצו 8. השניים החליטו שזה לא יעצור אותם - הרב חנן שוקרון מפתח תקוה, שבעצמו גוייס, נרתם למשימה המרגשת.
גילי, סרן במילואים בחיל תקשוב, ושגיא, סגן במילואים בחיל שריון, הכירו לפני כשמונה שנים ותיכננו להינשא ב-5 בנובמבר, אך לאור המצב שנוצר, החליטו לחגוג בדרך ייחודית: חתונה על מדים בשטח. הרב שגוייס למשימה, וגם גוייס בצו 8 למילואים, היה הרב חנן שוקרון, אב לחמישה, תושב שכונת הדר גנים בפתח תקוה.
הרב שוקרון, איך הכל קרה?
"גילי ושגיא חיפשו רב שיחתן אותם, וחברה של הכלה ראתה תמונה שלי במילואים, היא הבינה שגם אני גוייסתי. הם יצרו איתי קשר, שאלתי איפה החתונה והגעתי לשם בין המשימות שלי. הם אירגנו גזיבו לבן לחופה, ואת כל מה שצריך".
לחתן הנרגש ציפתה הפתעה נוספת ממש מתחת לחופה. "עוד לפני כן, שוחחתי עם המ"פ של שגיא וסיכמנו שאת הדרגה שהיה צריך לקבל בהמשך הוא יקבל בזמן החופה. אמרתי לו שכמו שהזוגיות שלהם עולה מדרגה, גם הוא עולה בדרגה", אומר שוקרון בחיוך.
צפו בחתונה המרגשת >>>
חשבת פעם שתחתן זוג במדים בשטח?
"ממש לא", צוחק הרב שוקרון. "כשהגעתי, אמרתי שבאתי גם מהשטח כמו כולם. אמרתי לאמא של הכלה שאני מצטער שזה לא כמו שחלמה, ובשגרה אני עם חליפה, אז היא אמרה 'זה הבגדים הכי יפים שיכולת לבחור'".
לא היה חשש מאזעקות באותם רגעים?
"היה חשש, אבל איכשהו בחתונה הייתה לנו השגחה מלמעלה".
אלה ימים לא פשוטים, ועצובים, מה עובר בראש ברגע כזה?
"מאחר ושגיא שריונר, אמרתי בחופה: 'בטנק יש הרבה תפקידים', התפקיד של המפקד זה להרים את הראש מעל הטנק. הרגע הזה של חופה על מדים תוך כדי המלחמה, זה כאילו נתתם לכל מי שכאן להרים את הראש מעל כל מה שקורה ולהבין בשביל מה אנחנו נלחמים- להקים בתים ולהגדיל את עם ישראל. הייתה התרגשות מדהימה, ובמהלך החופה התפללנו על השבויים והנעדרים. זה עם ישראל, וזו הייתה חווייה מיוחדת מאוד עם הרבה לב , ערכים וציונות. בשביל מה אנחנו פה, אם לא כדי להקים משפחות וליישב את הארץ. אז נכון שקיבלנו מכה אבל היא לא מונעת מאיתנו להמשיך לבנות".
קראו גם:
הרב שוקרון, ששב השבוע לפתח תקוה כדי לחתן זוג נוסף בבית כנסת, מבלי שעבר אפילו בביתו לפני שחזר שוב דרומה, מוסיף ואומר: "זו התקופה שבה אנחנו נמצאים, וזה שזוגות לא מוותרים אפילו שהיה להם חלום להתחתן באולם עם תסרוקות, שושבינים, אורחים, ופתאום מוצאים עצמם מתחתנים בבית כנסת או בשטח זו אווירה מיוחדת מאוד".
גילי, זו בטח לא החתונה שחלמת עליה ככלה.
"היינו אמורים להתחתן ב-5 בנובמבר, ממש בעוד כעשרה ימים. שנינו גויסנו ב-7 באוקטובר ועם הזמן הבנו שחתונה לא תקרה. אנחנו עובדים סביב השעון ולאור כל המצב זה לא זמן לאירועים ושמחות אבל את טקס החופה כן החלטנו לקיים במתכונת הצבאית".
מי העלה את הרעיון?
"ביום רביעי שעבר שגיא התקשר אליי בשבע בערב אחרי שלא דיברנו שבוע ושאל אותי 'בא לך להתחתן מחר'?'. הייתי בהלם ועניתי 'מה? איך? איפה?' ויצאתי לבאר שבע לסגור דברים כשבמקביל הגדוד המהמם שלו טיפל בהכל ובאנו כמו אורחים לחתונה. היו שם כל הגדוד שלו, חבר'ה מהגדוד שלי, חברים ומשפחה".
"היה שמח מאוד", מוסיפה הכלה הטריה. "החתונה אורגנה בתוך פחות מ-24 שעות והיה כל כך כיף בתקופה כזו קשה פתאום לחגוג את הזוגיות. היה חשוב לנו לחגוג את האהבה שלנו ואת האהבה למדינה כשאנחנו משרתים אותה, וגם התגעגענו אחד לשנייה".
איך הגיבה המשפחה לחתונה בהפתעה?
"המשפחה, החברים ואנחנו מאוד צבאיים, ויש לנו לא מעט קרובים שגויסו גם כן. זה היה כל כך מרגש ואם יש זוג שמתאים לו לעשות את השיגעון הזה זה שגיא ואני. זה התלבש בול על המידות שלנו. ברגע שעלה הרעיון להתחתן באופן שבו החלטנו לא הייתה אפילו שאלה. אני כל כך גאה במדים שלי. השגתי את הדרגות סרן במילואים בדם יזע ודמעות, ושגיא גם כמובן, ובמעמד החופה הוא קיבל העלאה בדרגה לסרן. הרב שוקרון שחיתן אותנו היה גם מרגש מאוד".
מה נאחל לכם לעתיד?
"בריאות ושמחה לכל עם ישראל, זה הכי חשוב בתקופה הזו. ראינו כמה כוח יש באהבה שלנו לתת כוח ותקווה לאחרים אז שנהיה כולנו מלאי תקווה, שמחה, ונמשיך להיות עם מאוחד ולא רק ברגעים קשים אלא תמיד. זה מה שאני מאחלת לכולם ולאיחולים אישיים זה פחות הזמן עכשיו".