הקרב על המבנה הציבורי בשכונת רחובות ההולנדית ממשיך. בשבוע שעבר הגישו 65 תושבי שכונת רחובות ההולנדית עתירה מנהלית כנגד עיריית רחובות והממונה על חופש המידע בעירייה. העותרים דרשו מבית המשפט להורות לעירייה להשיב באופן מלא לפנייתם מסוף חודש מרס 2023 - במסגרתה ביקשו את כל המסמכים והמידע הקשורים למתן זכות שימוש במקרקעין לרשת "חוויות רחובות" ולעמותת בית חב"ד במקרקעין הציבוריים שברחוב הר תבור 3 בשכונה.
העתירה השלישית
העותרים טוענים כי עיריית רחובות בוחרת במודע, פעם אחר פעם, לפעול בניגוד לדין, למנוע ולהסתיר מהעותרים מידע ומסמכים שהם זכאים לקבל ממנה על פי חוק. זו הפעם השלישית שבה נאלצים התושבים להגיש עתירה מסוג זה בעניין השימוש במבני ציבור בשכונה. "עד כמה שהדברים נראים מוזר – דומה כי העירייה מעדיפה לבזבז את משאבי הציבור בהתמודדות חסרת תוחלת עם הליכים משפטיים שהיא בעצמה כופה על התושבים. כל זאת במסגרת הליכים הנוגעים לשימוש במבנים ובשטחים ציבוריים ולהקצאות קרקע ציבורית ללא תמורה בשכונה לעמותה בשם בית חב"ד שכונת רחובות ההולנדית - הליכים שאמורים להיות שקופים ושוויוניים".
העותרים מתנגדים להליכים הנ"ל של שימוש פסול במבנים ובשטחים ציבוריים ולהקצאת הקרקע ללא תמורה, והם נוקטים במהלכים שונים – כולם על פי הדין – על מנת לברר את הדברים, לקבל את המידע הנחוץ להם, להעמיד את העירייה על הפסול שבהתנהלותה ולוודא כי היא תמצה את זכויותיה ולא תנקוט בחוסר שוויון תוך העדפת טובתה של העמותה הנ"ל על טובתם שלהם.
אולם, נטען בעתירה, באופן עקבי העירייה לא מעבירה לידיהם את המסמכים והנתונים.
שימוש בניגוד לחוק
שכונת רחובות ההולנדית הוקמה בראשית שנות האלפיים והיא מונה כיום כ-2,500 משפחות. השכונה בעלת צביון חילוני מובהק ולמיטב הידיעה אין בה כיום מוסדות חינוך הנמנים על זרמים דתיים או חרדיים כלשהם. כבכל שכונה חילונית, גם בשכונת רחובות ההולנדית מתגוררים תושבים דתיים ומסורתיים ולרשותם עומד בית כנסת ראוי המרכז את פעילות הדת בשכונה. על פי קביעת העירייה, באזור חסרים כיום מבני חינוך, תרבות, קהילה ורווחה. יש 7 בתי כנסת, כאשר הצורך שהוגדר על ידי העירייה הינו ל-6 בלבד.
בשנת 2009 נוסדה עמותת חב"ד והחלה לנסות ולפעול בשכונה ולקבל קרקע ציבורית או מבנה ציבור בשכונה – וזאת ללא תמורה או בתמורה סמלית. "ניסיונותיה של העמותה לקבל הקצאה לא צלחו עד היום", נטען בעתירה שהוגשה ע"י עו"ד אביאל פלינט, ממשרד עורכי הדין מטרי, מאירי, וכט ושות'.
התנגדות עזה מצד תושבים בשכונה הובילה לכך שעד היום במשך השנים שחלפו לא היתה החלטה של ממש להקצות מקרקעין לעמותה.
בשנת 2012, לאחר שבקשה ראשונה של העמותה להקצאת שטח בשכונה כשלה, החלה העמותה לפעול לפתע ממבנה הציבור ברחוב הר ציון 4 בלב ליבה של השכונה בשעה שהמבנה הזה אמור היה לשמש כגן ילדים. מדובר על מבנה בשטח של כ-111 מ"ר וחצר בשטח כ-420 מ"ר. "איש אינו יודע בדיוק איך קרה הדבר אולם אף אחד לא העלה על דעתו כי מתן המבנה לשימושה של העמותה נעשה בניגוד לדין", נטען.
כך פעלה העמותה באותו הנכס משך כל השנים הללו. מאוחר יותר התברר כי העירייה פעלה בניגוד להוראות הדין, והקצתה ללא כל הליך מסודר את הנכס.
בשנת 2020 (ובעוד העמותה פועלת באותו נכס ברחוב הר ציון 4) נמסרה על ידי עיריית רחובות הודעה על פתיחתו של הליך הקצאה נוסף לעמותה בניסיון להקצות לה שטח אחר בשכונה ברחוב הר הצופים 72, בשטח של 500 מ"ר להקמת מבנה קבע. כוונתה זו של העירייה התסיסה את התושבים שהחלו להתארגן לצורך התנגדות להליך.
על כן, פנה תושב השכונה, עו"ד אוהד דונגי, אל העירייה בפנייה מסודרת לפי חוק חופש המידע, להתיג מסמכים ולבסוף נאלץ להגיש עתירה מנהלית נגד העירייה. בעקבות כך הועברו המסמכים שהיכו בתדהמה, שכן התברר לראשונה כי העמותה פועלת במבנה הציבור ברחוב הר ציון 4 מזה שנים ארוכות – וזאת מבלי שהוסדר הדבר כדין. עו"ד דונגי הגיש עתירה נגד העירייה בה ביקש כי ייקבע כי העמותה אינה רשאית לבצע כל פעילות במבנה, כל עוד לא התקיים הליך להקצאת מקרקעין סדור.
בניסיון נפסד להתמודד עם העתירה (ובעודה תלויה ועומדת ולקראת מתן פסק דין), טענו העותרים, "פעלו העירייה והעמותה על מנת לפתוח בהליך הקצאה נוסף עבור העמותה שמטרתו להכשיר את השימוש בנכס ברחוב הר ציון 4". בסופו של הליך בית המשפט הגיע למסקנה, כי יש לקבל את העתירה ופסק כי על העירייה לדאוג להפסקת השימוש בנכס על ידי העמותה או מי מטעמה. אז התברר כי העירייה העניקה לעמותה את השימוש במבנה במתנה וכי במרבית תקופת השימוש לא שולמו על ידי העמותה דמי שימוש.
בדלת האחורית
אולם, טענו העותרים, "למרבה הצער דומה כי דבר לא נלמד. העירייה שבה לסורה, לדרך ההסתרה והפרת הוראות הדין. לעותרים התברר כי עמותת חב"ד או קבוצת מתפללים הקשורה אליה החלה לפעול במבנה ציבור אחר ברחוב הר תבור 3 בשכונה. מדובר בנכס עירוני בבעלות העירייה והוא אחד ממרכזיה של חברה בשם רשת חוויות רחובות מיסודה של הסוכנות היהודית".
לעותרים נודע, כי מאז ניתנו פסקי הדין, עמותת חב"ד (או קבוצת מתפללים הקשורה אליה) החלה לפעול במבנה אשר ניתן על ידי העירייה לעמותת חוויות. לא זו אף זו. מפרסומיה של עמותת חב"ד עולה כי פעילותה של העמותה במקרקעין נעשית בשיתוף ובחסות רשת חוויות ואף בעידודה ובתמיכתה של עיריית רחובות.
בעתירה דרשו העותרים מבית המשפט להורות ולקבוע כי החלטת עיריית רחובות והממונה על חופש המידע בעירייה, שלא להשיב באופן מלא לפנייתם – הינה פסולה.
קראו גם:
עו"ד אוהד דונגי אמר השבוע: "לאחר שבית המשפט הורה לעירייה להפסיק את השימוש של חב"ד במבנה ציבורי אחד בשכונה, התברר לנו כי קבוצת מתפללים הקשורה בה עברה להשתמש במבנה ציבורי אחר בשכונה המשמש את רשת חוויות. רשת חוויות אינה יכולה לאפשר לאחרים לעשות שום שימוש – אלא באישור של העירייה. אנו רוצים להסיר את החשש ולוודא שלא עושים כאן חלילה שימוש לא חוקי בנכס עירוני אחרי ששימוש לא חוקי בנכס עירוני אחר הופסק בצו של בית המשפט. אנחנו גם רוצים לוודא שהעירייה תאפשר פעילויות בהתאם לצרכים שבאמת נחוצים ולא תגרום להעדפה של ציבור כזה על פני ציבור אחר".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה בעירייה, לכשתתקבל היא תיענה כמקובל".
