עד לא מזמן חיו שלומית (38), מורה למוזיקה, ומלאכי שאער (40), פקיד ממשלתי מרחובות, הורים לשמונה ילדים, חיים שגרתיים בסך הכל עד ששלומית החליטה בעקבות שכנועי בעלה להתנדב גם היא להציל חיים.
קראו גם:
"לפני ארבע שנים עשיתי את קורס החובשים", מספר מלאכי. "יש לי משפחה וחברים שמתנדבים וראיתי את היכולת לסייע לאנשים בזמן מצוקה".
במקרה שלו, העזרה באה לידי ביטוי בשטח באופן משמעותי כשמאחוריו שתי החייאות מוצלחות בצעירים מרחובות. "ככוננים אנחנו משתדלים להגיע בדקות הראשונות הקריטיות, עד להגעת האמבולנס, גם אם זה אדם שנפל בביתו וגם אם זה אדם שקיבל דום לב. במקרה אחד היה זה בחור צעיר מאוד, בן 30, שהתמוטט. היינו בקריאה רחוב ליד ופשוט רצתי אליו ברגל. נתנו לו שוק חשמלי והוא פונה עם האמבולנס ואחרי שבועיים הלכנו לבקר אותו והוא עמד על רגליו".
שלומית מספרת שהיתה בחופשת לידה עם הילד השביעי כשבעלה סיפר לה שנפתח עוד קורס. היא השתכנעה כשאמר לה שהדבר יעזור לה עם הסביבה הקרובה ואפילו עם הילדים, וכך היא החלה את הקורס בן השנה כשהיא בחופשת לידה וסיימה אותו כשהיא בהריון עם ילדה השביעי. "תמיד הייתי בלחץ, ואחרי שעשיתי את הקורס אני יודעת מה לעשות. בחודש תשיעי, בזמן שעדיין השתלמתי בקורס, עשיתי החייאה. זה בתת־מודע לבוא ולהציל ולא לחשוב על עצמי".
בני הזוג שאער משמשים ככוננים בשבתות וחגים באזורים בהם הם נמצאים, בשיכון סלע אצל הוריו של מלאכי ובנס ציונה אצל הוריה של שלומית.
כשהם נשאלים איך הם מצליחים לענות לקריאות תוך טיפול בילדים הם מסבירים שבתם הבכורה בת ה־14 וחצי והילדים האחרים חווים וחיים את ההצלה יחד איתם. "הם מאוד אוהבים את זה כערך מוסף ומשפחתי", אומרת שלומית. "כעקרון אם יש כוננים אחרים שיוצאים לא נצא גם כן, אבל כשאנחנו נדרשים לצאת הילדים הגדולים נרתמים"ומסייעים נו להיות הראשונים במקום ולהגיש עזרה".
עוד חדשות רחובות
