במשך שנתיים עשרות מתלמידי קריית החינוך מדעים ברחובות עבדו על פיתוח מיזמים שיצר כל אחד מתוך הצורך והמקום האישי שלו. הם הזניקו את המיזם פעמיים, כי באמצע היו סגרים וגם מבצע "שומר חומות" אחד, אך דבר לא עצר אותם מהצגת המיזמים שלהם מול כרישי העולם העסקי שהגיעו בשבוע שעבר לאירוע מיוחד ותמכו ברעיונות שעוד יקרמו עור וגידים ויהפכו לכלים שימושיים עבור כולנו.
1 צפייה בגלריה
מימין, שי, טלי, גילי ואושר. "חשבנו איך להקל על אחרים"
מימין, שי, טלי, גילי ואושר. "חשבנו איך להקל על אחרים"
מימין, שי, טלי, גילי ואושר. "חשבנו איך להקל על אחרים"
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
את הפרויקטים של הנערים והנערות המבריקים, שנועדו להפוך את העולם לנגיש יותר עבור אחרים, ליוו הורים, מורים, בוגרי בית הספר וכרישי העולם העסקי.

גילי בן ציון - בנק החוכמה

ההמצאה: אפליקציה שמחברת בין תלמידים לצורך סיוע בלימודים
"הרעיון שלי הוא ליצור אפליקציה בשם בנק החוכמה, סיוע של תלמידים לתלמידים בשיעורי הבית", מסבירה בן ציון. "למשל אני נכנסת לאפליקציה ורושמת מהן נקודות החוזקה שלי ובמה אני טובה, נניח במתמטיקה משוואות, ואז השלב השני במה אני קצת פחות טובה, נניח במתמטיקה שברים, ואז האפליקציה מחפשת לי מאץ', מצד אחד אתה נותן ומצד שני מקבל".
כבר שמונה שנים שהנושא פוגש את בן ציון בשיעורי הבית, כאשר הקושי האישי שלה, ומה שהיא יכולה לתת לאחרים בתמורה למה שתקבל, הפך למיזם שאף נבחר בערב הכרישים על ידי סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך זהר בלום ומנהלת מחלקת החינוך אפרת צוקרמן כפיילוט שהעירייה תרצה לקדם בעצמה, כפיילוט עירוני רחובותי פורץ דרך.
"התחום החברתי חשוב לי, ביולי-אוגוסט הקרובים אני עורכת פיילוט ומפתחת את העיצוב של האפליקציה ברמה הבית ספרית, אחר כך עירונית ובשלב האחרון כפיילוט ארצי".

טלי גולדנסון ונטע לזובסקי - מנות לצליאקים

ההמצאה: אפליקציה למציאת מסעדה עם מנות לצליאקים, צמחונים ושומרי כשרות
טלי גולדנסון היא תלמידה בכיתה י' הרגישה לגלוטן. "כמו באפליקציות רבות אחרות בהן אפשר לבחור אפשרויות שונות, ניתן לבחור באפליקציה שאני מפתחת אפשרויות שמתאימות לכולם. אפשר לחפש מנות בלי גלוטן, או מסעדות לאנשים שאלרגיים ללקטוז, או צמחונים וטבעונים. בעצם הרעיון של האפליקציה היא הדרך למצוא מסעדה שכולם יכולים לאכול בה", מספרת גולדנסון. היא מספרת כיצד תמיד לפני שהיא מתכוונת לצאת למסעדה עולה נושא הרגישות לגלוטן, "כצליאקית תמיד יש את הקטע הזה של איך אנחנו מוצאים דרך שגם היא תוכל לאכול. יש הרבה אלרגיות, אנשים שאלרגיים לבוטנים, לחלב, לשמן דגים, ויש צמחונים וטבעונים וזה לא קיים, למה?"
היא מספרת שהנושא עלה כצורך אישי אך הוא חיוני לכולם. "כשאת פותחת את האפליקציה במסך הבית את כותבת את ההעדפות שלך – מסעדה כשרה עם מנות צמחוניות נניח, נותנת לה להשתמש במיקום או כותבת את שם העיר שאת מחפשת בה מסעדה. לאחר מכן את מקבלת לפי תוצאות מובילות וביקורות את המסעדה שמתאימה לבקשות שלך". גולדנסון מסבירה שמדובר בהרכבת אפליקציה מורכבת במיוחד שתכלול את כל המידע מכל אותן מסעדות, אך היא גם מלאת תקווה שהמהלך יגרום למסעדות להגדיל את מלאי המנות הייעודיות לאוכלוסיות שונות בעקבות יציאת האפליקציה לשוק.

אושר בן חוטה, נועם שלו ויהב הוד - הכוס היציבה

ההמצאה: כוס שמונעת רעידות בקרב חולי פרקינסון
"הבעיה הכי גדולה של חולי פרקינסון היא שהידיים שלהם רועדות, גם הדיבור שלהם רוטט וחשבנו איך אנחנו יכולים לפתח כוס שתמנע את הרעידות בזמן שתייה", מספר בן חוטה, תלמיד כיתה י'. לרעיון הוא הגיע לאחר שהמורה המנטורית שלו שרית זלצמן בנבחרת וגם מרכזת מגמה הנדסית מדעית (ובעבר המורה של המדינה) סיפרה על חמותה, ועל הקושי האישי שלה כחולת פרקינסון כשהדבר מגיע לשתייה. "דנו בכיתה על מיזמים בכלל והצבתי בפניהם מצב שהיה לנו בארוחה משפחתית עם חמותי שהיא חולת פרקינסון, דיברנו על נושא השתייה ומכאן זה התפתח", מספרת זלצמן.
גילי בן ציון: "אני נכנסת לאפליקציה ורושמת מהן נקודות החוזקה שלי, נניח במתמטיקה משוואות, ואז במה אני קצת פחות טובה, נניח במתמטיקה שברים, ואז האפליקציה מחפשת לי מאץ'"
"שמנו דגש על כך שאנחנו רוצים לעזור לאוכלוסייה מסוימת", אומר בן חוטה ומסביר: "יש כוס ויש מעטפת סביבה ובה יש חיישן שמודד את הזווית של הכוס, יש בקר שמעבד את המידע ושולח פקודה למנועים שייצבו אותה", מסביר בן חוטה. "כרגע קיימות שתי כוסות עם ייעוד דומה, אחת היא כוס פלסטיק עם ציר בידית, והיא מחזיקה את הכוס ישר אבל את לא רועדת רק ימינה ושמאלה, אז זה חצי פתרון. את הכוס השנייה מחזיקים עם שתי ידיים ויש לה קש כמו של ילדים, לדעתי זה מבזה. זה לא בשביל כסף, זה בשביל לעזור לאנשים שבאמת צריכים את זה".

שי עזרא - קנייה בטוחה

ההמצאה: אפליקציה שסורקת את החדר ומציבה בו רהיט לרכישה בתלת ממד
הרעיון ליצירת אפליקציה שמציבה רהיטים מחנויות בחדר בטכנולוגיית תלת ממד לפני הרכישה הייתה לשי עזרא בראש מזה תקופה. במסגרת הנבחרת הצליח לגבש את המוצר, "את מכירה את זה שאת רוצה לקנות רהיט ואת הולכת לחנות, מדמיינת איך הוא ייראה בחדר וזה נראה לך מושלם, אבל כשהמוביל בא את מגלה שהוא קטן או גדול מדי?", שואל עזרא.
"לא יכולת לדמיין את זה ואת נשארת עם רהיט שאת אולי לא רוצה או מתחרטת על הקנייה שלו. באמצעות האפליקציה שניצור נכוון את המצלמה אל המקום שרוצים לרהט, לוחצים איזה סוג רהיט רוצים, לוחצים על סוג הרהיט שרוצים, אפשר למקם אותו ולזוז בחדר", הוא מסביר.
המוצר אמנם קיים בגרסה אחרת בחו"ל, אך בישראל אין אפליקציה כזו, והכוונה של האפליקציה הספציפית הזו היא לספק מענה גם לבעלי עסקים קטנים, "אפשר מהבית בזמן הפנוי לצלם את החדר ולהחליט איזה רהיט מתאים", מסביר עזרא ומוסיף נתונים מעניינים: "45% מהאנשים שקונים אונליין מדווחים שטכנולוגיית מציאות רבודה מאפשרת להם לדייק את הרכישה. בין 40 ל־80 אחוזים עלייה באחוזי המרה של המכירות כשיש את הטכנולוגיה הזו לחברות ו־50 אחוז ירידה באחוז החזרות המוצרים אותם קנו בטכנולוגיה הזו".
כך הכל התחיל
מי שמובילה את הנבחרת מטעם קריית החינוך היא אביבה חלפון. "יש לנו קהילה של הורים משפיענים עם קשרים אישיים ותחומי ידע עשירים ונכונות עצומה לתרום מהידע שלהם ולעזור, יש מורים מנטורים בנבחרת, קהילה של בוגרי בית הספר וקהילת אנשי העסקים, יזמים, סטארטאפיסטים ואנשי תעשייה שרוצים לחבור אלינו לאירוע השיא של ערב הכרישים", היא מספרת. לאורך כל השנה עמלה חלפון על ניהול המערך, תוך יציאת הקשרים עם כל הקהילות שחברו יחד לנבחרת 2030.
הרעיון החל לקרום עור וגידים כשהילה שחף, מנהלת קריית החינוך, הגיעה לתפקיד. "רציתי להביא את העולם שבחוץ לתוך בית הספר, רתמתי את אביבה ואת המנהלות לנושא. בהתחלה חשבנו לרתום רק את אנשי העסקים, אבל אז אמרנו למה שלא נצרף גם את ההורים? וגם את הבוגרים? כך נוצרו חמש הקהילות והתוכנית הייחודית לנו בבית הספר".
אושר בן חוטה: "הבעיה הכי גדולה של חולי פרקינסון היא שהידיים שלהם רועדות, גם הדיבור שלהם רוטט וחשבנו איך אנחנו יכולים לפתח כוס שתמנע את הרעידות בזמן שתייה"
בערב הכרישים התלמידים הציגו את המיזמים וכל אחד מהכרישים הציע את ניסיונו מתחום העיסוק שלו. "כל אחד נתן מעצמו עבור המיזמים וזה באמת השלב הבא להמשך התוכניות המדהימות של התלמידים", אמרה מנהלת החטיבה העליונה, ליאת קפיטמן.
מנהלת חטיבת הביניים, איריס בן שימול, סיכמה: "התוכנית הזו היא הרבה מעבר לפרטים של הפרויקטים, זה התהליך שהם עוברים, אבל הוא גם נותן המון לארגון שלנו, השיח שלנו היה שיש כל כך הרבה משאבים שאנחנו לא משתמשים בהם, בתי ספר צפונים וסגורים, הם לא מכניסים פנימה את העולם הזה שנמצא שם בחוץ ואביבה לקחה את הנושא בשתי ידיים, היא יזמית".