אורן שוורץ מרחובות שובר כל סטיגמה שקיימת על אנשים עם לקות ראייה. בשבוע הבא הוא יסיים תואר בהנדסת מכונות, הוא צלם חובב של כוכבים ותמונות שלו יכולות לככב במגזינים הנחשבים בעולם, ובעוד שלושה חודשים הוא יעמוד מתחת לחופה עם אהבת חייו. רק דבר אחד הוא עדיין לא השיג אבל אין לו כוונה לוותר – עבודה בתחום שהוא הכי אוהב – הנדסה.
קראו גם:
תמיד כשאמרו לאורן שוורץ (30) שהוא לא יכול לעשות משהו, הוא התעקש דווקא לעשות אותו, וגם הכי טוב שאפשר. הוא גדל באשקלון ומילדות סבל מבעיות שמיעה, בגיל 16 גילה שהוא לוקה במחלת עיניים שכיום נחשבת לחשוכת מרפא – רטיניטיס פיגמנטוזה, מחלת עיניים ניוונית של הרשתית, מה שאנחנו מכירים כ"ראיית צינור" או "תסמונת אשר".
ההידרדרות התחילה עם קושי לראות בלילה, כשאובחן במחלה היה תלמיד מצטיין באורט, 5 יחידות בפיזיקה, מתמטיקה, אנגלית, כימיה וביוטכנולוגיה. גם לצבא הוא התנדב ושירת שלוש שנים ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, ולאחר השירות עבד כמתרגל במתמטיקה בכל מקצועות הבגרות. בשלב הזה, תוך כדי, למד לפסיכומטרי והתקבל ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון, אך באותה תקופה החלה הידרדרות משמעותית בראייתו והוא נכשל בכל המקצועות. "לא ויתרתי והתקבלתי מחדש ללימודים. עשיתי את שנה א' פעמיים, פעם אחת נכשלתי אבל בפעם השנייה הצלחתי בגדול", הוא מספר.
מעסיקים נרתעים
מאז עברו חמש שנים, וכיום הוא נמצא מרחק 20 יום מסיום התואר שלו בהנדסת מכונות, אך למרות הניסיון הרב, הידע והיכולות, מעסיקים נרתעים מבעיית הראייה שלו. "אני כבר כמעט שנה מחפש עבודה, אנשים נרתעים כשהם שומעים על הבעיה שלי, יש גם דרישה לחמש שנות ניסיון, אבל רוב מי שמסיים לימודים הוא ללא ניסיון, אז אם קשה לכל אחד אחד להתקבל לעבודה, תתארו כמה זה קשה לאדם עם מוגבלות בראייה".
אתה שם את הדברים על השולחן כבר בהתחלה?
"צריך לשים את הדברים על השולחן, אם לא תשים זה חוסר הגינות, הם יבחינו בזה כי אני מסתובב עם מקל נחייה, אבל הוא יותר בשביל שאנשים אחרים ישימו לב אליי, אנשים קבורים עם הראש בטלפון. אני בעצמי יכול להסתדר ואני יכול גם לרוץ, אבל אני מעדיף שלא, כדי שלא לחטוף עמוד בראש", הוא אומר.
"אומרים לי תחשוב על תוכנית ב', לא מתאים לאדם כמוך להיות מהנדס, אבל התשוקה שלי היא להרכיב, לתכנן מודלים תלת־ממדיים במחשב, זה מה שנותן לי את הסיפוק, שם אני רוצה להיות ולא אתן לאף אחד להוריד אותי למטה".
לראות אותה
לפני עשרה חודשים עבר לגור ברחובות בעקבות האהבה. את נעמה פרנק, מי שתעמוד איתו מתחת לחופה בעוד שלושה חודשים, הכיר קצת לפני הקורונה, כשהיא הייתה המנטורית שלו בתוכנית שמסייעת לסטודנטים לנהל את הזמן שלהם. "התקשיתי לנהל את הזמן בגלל בעיית הראייה, והצטרפתי לתוכנית של שרון אשד. ההורים שלי אמרו לי 'למה אתה צריך לשלם כל כך הרבה כסף על סרטונים?' אבל מאחורי הדבר הזה יש מנחים שעוזרים לסטודנטים, ואחת המנחות הייתה נעמה", הוא מספר.
שיחת ההיכרות הראשונה של התוכנית הייתה עם נעמה, היא גם זו שרשמה את אורן לתוכנית ושמעה את סיפור חייו. "באחד ממפגשי הקהילה נפגשנו, אני הייתי עם בת זוג אחרת והיא חיכתה בסבלנות שניפרד, כשנפרדנו היא עשתה את הצעד הראשון", אורן מספר.
"כבר שנה אני מחפש עבודה, אנשים נרתעים כששומעים על הבעיה שלי, יש גם דרישה לניסיון, אז אם קשה לכל אחד להתקבל לעבודה, תתארו כמה זה קשה לאדם עם מוגבלות בראייה"
"היא כל מה שרציתי בחיים", הוא מספר, ומוסיף שכבר בהתחלה נעמה ידעה על בעיית הראייה. בספטמבר הקרוב הם יעמדו מתחת לחופה, ובמקרה או שלא, גן האירועים שבו בחרו גובל בגדר עם המרכז לכלבי נחייה בבית עובד, "המקום מאוד נגיש, וזו כמובן תהיה חתונה באור יום".
איך המשפחה שלה קיבלו את העובדה שאתה עם לקות ראייה?
"אני מרגיש בן בית אצלם, יש משפט שנעמה תמיד אומרת: 'אמנם הוא לא רואה, אבל הוא רואה אותי', הצעתי לה נישואין בלב המדבר בניצנה תחת הכוכבים, האהבה שלנו גדולה, והרגשנו את זה כבר מהדייט הראשון".
חלום הצילום
לא סתם בחר אורן את לב המדבר, שכן נעמה מלווה אותו להגשים את התחביב שלו, והוא מדגיש שרק היא הייתה מוכנה לזרום איתו על דבר כזה. "אני צלם כוכבים", הוא מספר. "אנשים כמוני יכולים לראות רק מעלה אחת או שתיים ובזכות נעמה התאפשר לי להגיע בפעם הראשונה למדבר ולצלם כוכבים ממש בחשיכה, אנחנו נוסעים עם קבוצת צלמים שיש להם מומחיות בצילום כוכבים, באים באור היום, נערכים ולומדים את הכפתורים, ממקמים את המצלמה וכשיורדת החשיכה אני יודע איך לתפעל אותה, התמונות מתקבלות על המסך ואז אני עושה תיקונים ואני יכול למקסם את התמונות", הוא מספר.
"זה עוד דבר שאני כביכול הכי לא שם, אבל אני נמשך לאתגרים, איפה שקשה אני שם וצילום כוכבים זה האנטי־תזה שלי. התחלתי כצלם טבע, הייתי פעמיים באפריקה ופעם אחת במרוקו, אבל צילום כוכבים היה משהו שהתלהבתי ממנו ולא ידעתי איך לעשות אותו".
כעת כשנעמה מלווה אותו הוא יכול להגשים את החלום וכמה פעמים בשנה הם יורדים למדבר, נעמה עומדת לידו ואורן מצלם, "כל תמונה שיש לי ממלאת אותי באנרגיות לשנה שלמה".
עוד חדשות רחובות
