בשנת 2017 הגישו מספר תושבים בעיר נס ציונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד העירייה בטענה כי זו מחייבת בארנונה בגין החלק היחסי של הנישומים בשטחים המשותפים, וזאת בניגוד לדיני ההקפאה.
קראו גם:
על פי צווי הארנונה לשנים 1985-1990 שיטת החיוב בארנונה בנס ציונה לא כללה את החלק היחסי ברכוש המשותף (הכוונה ללובי הבניין), ומאז השיטה השתנתה מספר פעמים, כללה ולא כללה את השטח המשותף, ומשנת 1997 ואילך שיטת החיוב כללה את החיוב עבור השטח המשותף, עד להגשת תובענה על ידי אחד מתושבי העיר בשנת 2011. תובענה זו נגמרה בכך שהצדדים הסכימו על חדילה, הכוונה שחדלו לחייב את השטחים המשותפים בארנונה.
התובענה הנוכחית הוגשה לאחר שבחודש יולי 2016 פנתה עיריית נס ציונה לשר האוצר ושר הפנים בבקשה לאישור חריג לשנת 2017 לחייב את השטחים המשותפים. השרים לא אישרו את הבקשה והדבר גם לא היה בסמכותם. אלא שלמרות זאת טוענים התושבים בתובענה חזרה העירייה לחייב אותם בגין השטחים המשותפים בארנונה עד היום.
התושבים המיוצגים על ידי עו"ד מוטי גיל, טענו כי אם העירייה החליטה לחזור בה מהסכם החדילה, היא מתחייבת לאור חובת תום הלב לפרסם לציבור את כוונותיה ולפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו לכך. לטענתם העירייה עושה דין לעצמה ומתנערת באופן חד צדדי מהודעת החדילה. העירייה מצידה טענה בבית המשפט כי לאור צו הארנונה של שנת 1991 יש לחייב את השטחים המשותפים בתשלום מלא של ארנונה ולא תשלום מופחת, כן טענה שקיבלה חוות דעת משפטית בעניין החדילה, שפרסמה את החלטתה וכי הבקשה לאישור חורג בשנת 2016 הוגשה מטעמי זהירות בלבד.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר את התובענה הייצוגית. השופטת מיכל נד"ב כתבה בפסק הדין: "קיימת אפשרות סבירה לכך כי השאלה האם המשיבה רשאית לחזור בה מהחדילה ולחדש את הגבייה בגין השטחים המשותפים, תוכנע בתובענה לטובת הקבוצה". כעת תתנהל התובענה, כאשר עילת התובענה היא עשיית עושר ולא במשפט, הפרת תום הלב וחובת ההגינות המנהלית.
"בית המשפט קיבל את טענותינו במלואן וקבע באופן חד משמעי כי העירייה אינה רשאית לחייב את התושבים בתשלום עבור שטחים משותפים", אמר השבוע עו"ד גיל. "מן הראוי כי העירייה תכבד את החלטת בית המשפט ותשיב לתושבים את מלוא הכספים שגבתה בניגוד לדין".
עוד חדשות רחובות
