מבצע "עלות השחר" הציף מחדש את בעיית המקלטים הציבוריים בשכונות, כאשר רבים מהם תפוסים או מוזנחים, כפי שעולה בדוח מבקר העירייה לשנת 2021 שפורסם רק לאחרונה ומעלה סוגיות רבות הקשורות למקלטים, שאינן מטופלות כבר שנים.
הדוח התייחס לאופן אחזקת המקלטים, השמירה על התקנים בהם, על נהלים של פתיחת המקלטים ואחזקתם השוטפת ועל העובדה שרבים מהם הפכו באופן קבוע לבתי כנסת. כתבת "ידיעות רחובות" יצאה ביום ראשון השבוע לסיור בין המקלטים, שהיו פתוחים כחלק מההנחיות במבצע "עלות השחר".
ג'וקים והזנחה
יום ראשון בבוקר, הרחובות בעיר שקטים וחנויות רבות ברחוב הרצל סגורות. בדרך כלל ביום ראשון בבוקר הרחוב שוקק, אך בבוקר תשעה באב הוא כמעט ריק מאדם, אם בגלל הצום ואם בגלל המצב הביטחוני.
התחלנו ברחוב מנוחה ונחלה פינת יעקב. על פי אתר העירייה, בפינת הרחובות אמור להיות מקלט עירוני, אך אין כלל שילוט המצביע על כך. פנייה לבעלי עסקים שעובדים במקום מעלה שהם לא מכירים שום מקלט ציבורי באיזור, אז גם אם יש כזה – לאף אחד אין מושג היכן הוא.
ברחוב הצנחנים מצאנו מקלט שאמנם יש שילוט ברור שמכווין אליו, אך הכניסה אליו היא דרך שביל לא סלול, והמקלט עצמו תפוס ברובו על ידי ציוד של חוג לאמנות. על פי הוראות פיקוד העורף יש לפנות ציוד עד ליחס של 20%, כדי שתושבים יוכלו לעשות בו שימוש, אולם במבט מהיר נראה שמדובר על אחוז גבוה בהרבה.
ברחוב סירני ובשכונות אושיות ושעריים מצאנו מקלטים בהם פועלים בתי כנסת. דווקא אלו היו שמורים יותר מהמקלטים האחרים, ככל הנראה בשל העובדה שנעשה בהם שימוש יום יומי.
בשכונת קריית משה, המקלט המרכזי בפארק נמצא בשימוש תנועת נוער ומצב התחזוקה שלו ירוד במיוחד. תושבים בשכונה מספרים שהם מעדיפים להישאר בבית מאשר ללכת אליו בשל הג'וקים הרבים שבו והמראה המוזנח. בשכונת נווה יהודה מצאנו מקלט פתוח אך מוזנח וללא שום תשתית לשהות ארוכה.
בשכונת אפריים וסלע ישנם כמה מקלטים ציבוריים, אחד נמצא בלב הפארק בשדרות וולקני, אך הוא היה נעול במבצע האחרון. שיחה עם תושבת המקום מעלה שהנוהל השכונתי הוא שאם אחד השכנים רוצה שהמקלט ייפתח, הוא פונה אליה כיוון שיש לה מפתח בבית, אך במבצע הנוכחי אף אחד לא פנה ולכן המקלט נעול.
במקלטים רבים על פי הדוח אין מערכת אוורור או מים, בחלקם מערכת הביוב לא עובדת, אין שקעים לחשמל, אין משאבות ביוב או סולמות חירום, באחד מהם הקירות מתפוררים כשחלק גדול מאותם מקלטים קיבלו ציון כשירות טובה.
נהלים לא מעודכנים
בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, על הרשות המקומית חלה החובה להתקין ולתחזק מקלטים ציבוריים הפרוסים בתחום שיפוטה, ולשמור על תקינותם. בטיוטת דוח הביקורת העירה כי למחלקת מקלטים ואנרגיה אין נהלים ותוכניות עבודה, בתגובה נמסר כי התנהלות המחלקה הינה לפי מדיניות ונוהלי פיקוד העורף.
נמצא כי חסר שילוט, וכי מרבית המקלטים שקיבלו ציון של כשירות טובה לוקים בחסר בדברים שמהווים תנאים בסיסיים לשהות במרחב המוגן, כמו מערכת מים, שירותים, מערכות סינון ואוורור. בין היתר, במסמך של פיקוד העורף, צוין כי בכל 40 המקלטים אין ערכות עזרה ראשונה.
עוד בנושא הנהלים, פיקוד העורף מעודד שימוש דו־תכליתי במקלטים במטרה לשפר את תחזוקתם, ולשם כך פרסם "מסמך מנחה לתחזוקת מקלטים ולשימוש דו־תכליתי במקלטים ברשויות המקומיות". המסמך כולל שורה של הנחיות שונות המסדירות אופן הקצאה ומתן שימוש במקלטים דו־תכליתיים, אך בעיריית רחובות אין מדיניות כתובה הכוללת קווים מנחים למתן רשות לשימוש במקלטים ציבוריים, ובנוסף לא עוגן נוהל ייעודי בנושא.
על פי הבדיקה, הנוהל לא עודכן במשך 26 שנים. מאז היו ארבעה מבצעים ומלחמה אחת, אין ועדה ייעודית לנושא מתן רשות שימוש במקלטים, לא נערכים הסכמים מול תנועות הנוער שמחזיקות במקלטים, ובתגובת מנהל מקלטים ואנרגיה לטיוטת הדוח צוין כי מאחר ולא נערכים הסכמים סדורים מול מפעילי אותם מקלטים, נוצרות בעיות רבות של הפרות סדר, היעדר הקפדה על ניקיון ואף השחתת רכוש.
נמצאו 15 מקלטים ציבוריים אשר משמשים לפעילות בתי כנסת ותרבות תורנית, גם הם ללא הסכמים.
עוד עולה שמרבית המקלטים מוחזקים על ידי המפעילים שלהם לתקופה של מעל לעשר שנים, אין נוהל הגבלה לזכות בשימוש, אין הגשת קול קורא לציבור בדבר האפשרות להגשת בקשות לשימוש במקלטים, וב־15 מקרים בהם בתי כנסת פועלים במקלטים, לא נגבים דמי שימוש כלל, למרות שהנוהל קובע שייגבו 400 שקלים בחודש במקרים כאלו. העירייה למעשה מפסידה 134,400 שקלים בכל שנה כשהיא לא גובה, ולא נמצא הסבר מדוע היא לא גובה את הכסף.
הביקורת מעלה שורה של ליקויים בכל הנוגע לביטוח במקלטים, שכאמור הם בבעלות העירייה ובאחריותה. לאף מקלט אין ביטוח, משמעות של היעדר ביטוח תקף הינה חשיפה של העירייה לתביעות, למשל אדם מבוגר שרץ למקלט בזמן אזעקה ומועד במדרגות.
בתגובה לטיוטת הדוח, נמסר לביקורת כי החל משנת 2021 הם החלו להקפיד על נושא הביטוחים, ובעת עריכת חוזה חדש או חידוש, הם מקפידים להוסיף כחלק מהתחייבות החוזה את נספח הביטוחים. עם זאת, כזכור, במקרים רבים אין חוזים מול המפעילים והם גם לא מחודשים.
יו"ר ועדת הביקורת: "נדרשת עבודה רבה"
יו"ר ועדת הביקורת ויו"ר האופוזיציה מתן דיל, טוען כי בחינת המקלטים נעשתה לבקשת הוועדה. "על פי החוק העירייה צריכה לתחזק את המקלטים, זה נושא בהול, הוא קריטי לחיי היום־יום, אנחנו לא צריכים תזכורת כמו השבוע באיזו מציאות אנחנו חיים ברמה הביטחונית. ספר הנכסים של העירייה לא מעודכן, יש כתובות שאין מקלט ויש מקלטים שלא נמצאים בספר", אומר דיל.
לדבריו, השימוש היום־יומי במקלטים חכם, אך הוא חייב להיעשות על פי נוהל מסודר, "בוועדת הביקורת דרשתי נוהל מסודר, העירייה הולכת לטפל בנושא ולבצע סקר נכסים מקיף שיגרום לסדר במצבת הנכסים בעיר – לכל נכס תהיה תעודת זהות, מי מחזיק בנכס, מי משלם ארנונה, חשמל ומים ומתי בדקו את הנכס לאחרונה. הדברים עלו בדוח המבקר עם התחייבות ראש העירייה לשיפור הנושאים הללו ואנחנו עוקבים אחריהם, אי־אפשר להגיד לא ידענו ולא שמענו, ולכן אני תקווה שדברים ישתפרו, אבל נדרשת עבודה רבה ולא פשוטה".
מהעירייה נמסר: "העירייה יזמה את הדוח על מנת לתקן. וכך היא נוהגת בימים אלה במסגרת תהליך הסדרה של נכסי עירייה שנמצא בעיצומו. מבדיקה לגבי המקלט ברחוב וולקני עולה כי הוא נפתח במהלך ערב שישי האחרון כמו יתר המקלטים בעיר.
באשר לאי הדיוקים במיקומי המקלטים - מנכ"ל העירייה הנחה את האחראי על המקלטים לאמת את הכתובות באתרים שציינתם, והרשימה תתעדכן במקרה הצורך. בעניין הביטוח - כל מוסדות הציבור הנמצאים בבעלות העירייה מבוטחים בהתאם להנחיות החוק ומשרד הפנים, לרבות מקלטים ציבוריים. מי שטוען אחרת - אינו דובר אמת".
האולפן של אמנון ארגוב
במקלט ציבורי ברחוב אפרים מפעיל אחיו של זוהר ארגוב ז"ל אולפן הקלטות כבר 20 שנה. לא כל השכנים מרוצים מזה
במקלט בפארק הציבורי בשכונת אפרים נמצא אולפן הקלטות בהפעלתו של אמנון ארגוב, אחיו של הזמר זוהר ארגוב. על פי דוח המבקר, ישנה המלצה לדאוג לפינוי חלק מהציוד, כך שיעמוד בהוראות פיקוד העורף. עוד על פי הדוח, מדובר על מקלט שקיבל דירוג גבוה על ידי פיקוד העורף, אך מצוין בדוח כי אין סולמות חירום, השירותים לא תקינים, אין מקלחות, אין מים, משאבת המים לא תקינה, אין שקע לחשמל ועוד. ביקור של "ידיעות רחובות" במקום מגלה תמונה אחרת לגמרי, מקלט בתנאים טובים, יש מים, יש חשמל, מקלט נקי ומסודר.
השכנים פחות מרוצים מהשימוש שנעשה בו. "ביקשנו להקים במקום ספרייה לטובת התושבים, 20 שנה שהבן אדם מפעיל פה עסק ואנחנו תושבי השכונה צריכים להרגיש שעושים לנו טובה כשפותחים לנו את המקום באזעקות", אומר תושב השכונה. "זה מבנה ציבורי של השכונה שפשוט נותנים לבן אדם, למה לא לאפשר כל כמה שנים תחלופה כדי שגם אחרים ייהנו מהמבנה הציבורי?"
אמנון ארגוב, טוען שסתם מתנכלים אליו. "עשרים שנה אני כאן, דואג למקלט ומתחזק אותו, להגיד שהמקלט לא כשיר כשאני בוכה כבר שבע שנים על הצפות? שביטלתי הפקות והופעות כי הלך לי הציוד? זה לא הוגן", הוא אומר.
למקלט הגיע לאחר החלטת ועדה בעניין אנשים שרצו לשקם את חייהם. העירייה סייעה לאמנון להיגמל מסמים ומאז הוא הפך למרצה בנושא במסגרות רבות, והמקלט שמשמש כחדר חזרות, זימן אליו לאורך השנים לא מעט זמרים רחובותיים, מפורסמים יותר ופחות, וגם פשוט מי שרצו לנגן. "יש פה אחד בשכונה שמזמין משטרה וטוען שיש במקלט עבריינים. המשטרה באה ורואה שהכול בסדר, מבינה שאני פה באישור כבר עשרים שנה, אם משהו היה לא בסדר היו כבר מעיפים אותי לא? אני לא שרלטן ולא עבריין, אני נקודת חן בעיר הזו.
"בכל המבצעים האחרונים אנשים נכנסו, הייתה להם פינת קפה, אני התקנתי בעצמי מזגנים, יש מים ויש חשמל, יש פסים על המדרגות ועל המעקות, צבעתי וריצפתי את כל המקלט ויש לי פה דברים של זוהר וכלי נגינה וציוד הגברה. יש לי עשרות מכתבי תודה מהתושבים בשכונה, כולם באו בשומר החומות וישבנו ביחד שבועיים במקלט.
"אחרי ההצפות שהיו פה ראש העירייה נתן לי תקציב לשיפוץ, אבל אף אחד לא פיצה על הציוד שהלך. היום כבר אין הצפות, אבל שמרתי על המקלט הזה שיהיה שימושי לכולם. בידיים שלי הוצאתי את הבלטות והחלפתי אותן, וגם במבצע הזה, מיד פתחתי ונשארתי לשמור על הציוד".
קראו גם:
מקלטים במספרים
44 מקלטים ציבוריים
1 מיליון שקלים תקציב שנתי לשיפוץ
19.4 אחוז בלבד מתקציב השיפוצים נוצלו ב-2020
26.9 אחוז בלבד מהתקציב נוצלו ב-2021
ב-36 מקלטים לא נמצאה ערבות בנקאית כנדרש
46 אחוז מדמי השימוש במקלטים לא נגבו