תלונות על קריוקי ומסיבות ברחבי רחובות עולות חדשות לבקרים, או יותר נכון חדשות לערבים. לראשונה, "ידיעות רחובות" מפרסם את כמות הקריאות שבהן מטפלת המשטרה מדי יום, וממנה עולה כי לא מדובר רק בתחושה של תושבים רגישים מדי לרעש, אלא בתופעה רחבה שמגיעה לאלפי קריאות מדי שנה (ראו מסגרת), ובממוצע יותר מעשר קריאות ביממה.
2 צפייה בגלריה
לא ישנים בלילות
לא ישנים בלילות
לא ישנים בלילות
(המחשה: שאטרסטוק)
קראו גם:
במשטרה מציינים כי רוב האירועים מסתיימים באזהרה או בדוח, ובמקרים חריגים מאוד המשטרה גם מחרימה ציוד או מעכבת לחקירה.

הבטיחו שילחמו בתופעה

החוק למניעת מפגעים אוסר על גרימת רעש בלתי סביר מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. על פי צו סדר הדין הפלילי, לשוטר יש סמכות להטיל קנס במקרה של רעש בלתי סביר. יש לציין כי קיימת אבחנה בין סעיפי העבירה המחייבים את מדידת עוצמת הרעש על ידי איש מקצוע שהוכשר לכך ובין סעיפי העבירה שבהם התרשמותו האישית של גורם האכיפה מספקת.
מה הכוונה? שאם שוטר מגיע למקום שדווח בו על מפגע, ומחליט על פי שיקול דעתו שהרעש אכן חזק, יש לו אפשרות לקנוס את המרעיש. אפשרות זו מסייעת להתמודד עם התופעה, שכן בכל הארץ יש בסך הכל עשרה אנשי מקצוע מטעם המשרד לאיכות הסביבה אשר מוסמכים למדוד רעש. עם זאת, ככל הנראה זה לא מספיק, כי על פי הנתונים שסיפקה המשטרה, בממוצע ישנן למעלה מעשר קריאות ביום למפגעי רעש ברחבי העיר.

"הקמת רעש זו אלימות"

אלעד, תושב שכונת שעריים, מספר שלפחות אחת לשבועיים יש מסיבה עם מוזיקה בקולי קולות וקריוקי ברחוב מגוריו. "זה אפילו לא קרוב לבית שלי אלא בהמשך הרחוב, אבל הרעש בלתי נסבל", הוא מספר. לטענתו, בשנים האחרונות התופעה התרחבה והוא אף פנה למוקד העירוני, לנבחרי ציבור בעירייה ולבעלי תפקידים כדי שינסו לסייע.
"השוטרים מגיעים, אין להם מד רעש, הם אומרים 'נו נו נו' וזהו. אגב, גם כשהמסיבה לא ממשיכה אחרי 23:00, עד לאותה השעה הרעש בלתי סביר. אני יכול להגיד שבתוך הבית שלי כשהכל סגור אני שומע 80 דציבלים. הם במרחק של ארבעה בתים וכל החלונות סגורים, ועדיין יש רעש נורא חזק בתוך הבית, הרבה מעל למותר אפילו בגני אירועים", הוא אומר.
לדבריו, הפתרון פשוט והוא כבר מיושם הלכה למעשה בערים אחרות וביישובים סביב רחובות: "שהעירייה תכשיר את הפקחים שלה לתת דוחות, שלא רק יבואו ויהיו מנומסים ויבקשו יפה להנמיך, כי דקה אחרי זה הווליום חוזר להיות בדיוק אותו הדבר. פתרון שני הוא חקיקה ברמה המקומית - חוק עזר נגד רעש. שכל מתלונן יפנה לחבר המועצה בו בחר, ואם הוא לא יסייע לפתור את הבעיה, שלא יבחר בו שוב. זה הכוח שלנו ברמה הפוליטית".
2 צפייה בגלריה
בידור תמים או מטרד?
בידור תמים או מטרד?
בידור תמים או מטרד?
(המחשה: שאטרסטוק)
ניסית לפנות לאותם אנשים, לבקש מהם להנמיך?
"לא אקח את הסיכון", הוא אומר נחרצות. "זה בן אדם שבא אליו פקח כמה פעמים, הוא לא קיבל קנס ולא מזיז לו. כשזה יגיע לכיס שלו הוא אולי יבין".
גם ענבר כהן, תושבת רחובות מאז ומתמיד, מספרת שבסביבת מגוריה במרכז העיר מסיבות הקריוקי הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים. "בכל שבוע יש קריוקי או מסיבה של שכן אחר, ולפי מיטב ידיעתי אלה שכנים קבועים", היא מספרת. "יכול מאוד להיות שאותו אדם יעשה מסיבה פעם בשבוע והמשטרה תגיע אליו בכל מסיבה כזו כמה פעמים להגיד לו להנמיך. אם זה היה מסתכם בקנסות, אז כנראה שזה היה מפריע למי שמארגן את המסיבה".
בתקופת הקורונה היתה רגיעה?
"קלה ביותר, במיוחד בסגרים הקשוחים זכינו לקצת שקט. הם פשוט פחדו שאם יעשו מסיבה בקולי קולות המשטרה תבוא ותאכוף את החוקים שקשורים לקורונה כי הם יותר קשוחים. חבל שלא אוכפים את החוק יותר באדיקות כשזה מגיע לרעש ולזכות שלנו לחיות בשקט".
החוגגים: "אנחנו סוגרים לפי החוק בשעה 23:00, הכל לפי החוק, אני יכולה לשלוט ברמת הרעש שילד או איש יכולים להכיל? ומה עם הזכות הבסיסית של אנשים לעשות מסיבה? אני צריכה להשכיר חדרי קריוקי כדי ליהנות? קניתי בידורית סבירה, כמות האנשים סבירה, אנשים צריכים ללמוד לפרגן"
תושב שגם הוא מתגורר במרכז העיר אך אינו רוצה להיחשף מחשש שיתנכלו לו, אומר שבמקרה שלו הוא כבר התייאש לאחר שבקשה שלו להנמכת המוזיקה כמעט הסתיימה בעימות אלים עם אחד השכנים. "הוא אוהב לעשות מסיבות בלי להתחשב באף אחד אחר, והוא גם יודע שהוא מפריע לכולם כי מעירים לו על זה, אבל הוא בשלו", הוא מספר. "בפעם הראשונה חשבנו שאפשר יהיה לדבר איתו. באתי כנציג הבניין שלי כדי לבקש ממנו להנמיך, צלצלתי בדלת בנימוס ואמרתי שמאוחר, השעה היתה 22:00 ואני ממרחק כמה בניינים לא הצלחתי לשמוע טלוויזיה בסלון, שלא לדבר על הילדים שלי שבכו שהם לא מצליחים לישון".
לדבריו, לאחר שביקש שינמיך, השכן הגיב בכעס וקילל אותו ואף התקרב אליו בצורה מאיימת. "התרחקתי כי פשוט לא היה עם מי לדבר. בן אדם שמדליק מוזיקה בקולי קולות בידיעה שזה בוודאות מפריע לשכנים הוא אדם אלים, כי זו אלימות לכל דבר ולבן אדם כזה לא יהיה אכפת גם לתקוף אותך אם תבוא להפריע לו".

"זכותנו לחגוג בבית שלנו"

ויש את הצד השני, של מי שעורכים את המסיבות בביתם. פעמים רבות רואים אותם או את מי ממקורביהם מגיבים בפייסבוק ואומרים למתלוננים שיניחו להם לחגוג, ושיפסיקו לקטר ולהתלונן בחושך. "אף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות בבית שלי", אומרת ר', תושבת העיר שמשפחתה נוהגת לקיים מסיבות קריוקי אחת לכמה חודשים. "אנחנו סוגרים את החלונות בבית ומקיימים את המסיבה בפנים. אני מבינה שיש עוד אנשים בבניין אבל זו גם זכותנו לחגוג, הרעש סביר בשביל מסיבה".
ומה עם אותו ילד שמנסה ללכת לישון בבניין שלך ולא מצליח בגלל הרעש?
"אנחנו סוגרים לפי החוק בשעה 23:00, הכל לפי החוק. אני יכולה לשלוט ברמת הרעש שילד או איש יכולים להכיל? ומה עם הזכות הבסיסית של אנשים לעשות מסיבה? אני צריכה להשכיר חדרי קריוקי כדי ליהנות? קניתי בידורית סבירה, כמות האנשים סבירה, אנשים צריכים ללמוד לפרגן".
לאלעד יש מה לומר למי שמכנה את המתלוננים הורסי מסיבות, "תחגגו, אבל תבינו שאתם מפריעים לבן אדם אחר, פשוט תבינו שאתם מפריעים, תעשו את זה במקומות פתוחים ולא במקום מגורים. יש אנשים שעובדים וקמים בבוקר, העובדה שמותר עד השעה 23:00 לשים מוזיקה לא אומרת שבשעה 21:00 לא מגיע לי או לבת שלי ללכת לישון, תעשו מסיבה אבל לא על חשבון כל הרחוב".
הסובלים: "השוטרים מגיעים, אין להם מד רעש, הם אומרים 'נו נו נו' וזהו. אגב, גם כשהמסיבה לא ממשיכה אחרי 23:00, עד לאותה השעה הרעש בלתי סביר. אני יכול להגיד שבתוך הבית שלי כשהכל סגור אני שומע 80 דציבלים"
מהעירייה נמסר: "לא קיבלנו לבדיקה את התלונות הספציפיות, על מנת לברר את אופן הטיפול אם בכלל היתה פנייה במוקד, ולכן מדובר בתשובה כללית. חשוב לציין כי רק כמחצית מהנתונים על תלונות בנושאי רעש הן בשל השמעת מוזיקה בקול. יתר הפניות הן בגין רעש ממקורות אחרים.
"עם הקמת יחידת השיטור העירוני ברחובות (שזכתה השנה במקום הראשון מהמשרד לביטחון פנים בשל תפקודה) השתכללו יכולות האכיפה בעיר בנושא זה, והדבר מאפשר לרשום דוחות, לבצע החרמות של ציוד הגברה ואף לזמן לחקירה או לעצור תושבים שאינם נשמעים להנחיה להנמיך את המוזיקה. כל זאת ללא צורך בחוק עזר מיוחד, שנדרש ברשויות שבהן לא קיים שיטור עירוני. מאז הקמת השיטור העירוני היקף התלונות בנושא ירד משמעותית. בתקופת הקורונה נרשמה עלייה בכל הארץ בהיקף התלונות בגין רעש ממסיבות.
חשוב לציין החוק בישראל מאפשר לצערנו רעש עד השעה 23:00. ברחובות נרשמים מדי חודש כ־40 דוחות על רעש אסור".