רבים מתושבי העיר מדווחים בתקופה האחרונה על חשבונות מים מנופחים במיוחד, במקרים מסוימים במאות אחוזים, כאשר כמעט בכולם סעיף הצריכה המשותפת הוא הגורם העיקרי לעלייה הדרמטית.
2 צפייה בגלריה
זאב ליפקוביץ. לא ויתר
זאב ליפקוביץ. לא ויתר
זאב ליפקוביץ. לא ויתר
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
"בחודש מרץ בשנה שעברה קיבלנו חשבון עם צריכה משותפת של 10.50 קוב לשלושה חודשים", מספרת נעמי כבודי מתגוררת ברחוב קלמן ביאלר, "כשפנינו לעירייה לבדוק את הנושא נאמר לנו שמד המים היה מוסתר ושעד שהגנן כיסח את הצמחייה לא היתה אליו גישה. לא קיבלתי את הטענה, כי גם אם מחלקים את הצריכה לשלושה חודשים היא עדיין לא הגיונית".
למרות זאת, הדיירים כולם שילמו את החוב, אבל בחודש ספטמבר האחרון שוב קיבלו הדיירים חשבון עם צריכה משותפת גבוה מן הרגיל. "כל הדיירים קיבלו מכתב על חריגה של 270% בצריכת המים, הנוסח היה מעורפל ולא בדיוק מובן, שבועיים קודם לכן היה פיצוץ בצינור אבל בשטח של העירייה מול הבניין והיתה הפסקת מים לכמה שעות כדי לתקן אותה. הזמנו אינסטלטור שלא זיהה נזילה חריגה, כשדיברתי עם העירייה וביקשתי לראות את שעון המים היה מאוד נוח לספר לי שבדיוק הוא הוחלף, ושלא שמרו את מד המים הקודם. ביום שהשעון הוחלף שמעתי את העובד מחליף אותו וביקשתי לצלם אבל הוא לא נתן לי, אמר שהוא כבר אופס, אז לא יכולנו להשוות".
לדברי כבודי הפעם הצריכה המשותפת היתה של 14.8 קוב, "יש אנשים שרק עברו לדירה שלהם וכבר קיבלו כזה חשבון, ואנחנו גרים בבניין שיש בו מעט מאוד דשא והצריכה המשותפת היא בדרך כלל 1.5 קוב".
שילמתם גם הפעם?
"ברור, מה נעשה? לא ידענו לשים את האצבע על מה זה, האינסטלטור אומר שאין נזילה ושילמנו כמו פראיירים על 14 קוב צריכה משותפת. בחשבון האחרון הצריכה חזרה להיות נורמלית ועכשיו אנחנו מחכים ששוב יטילו עלינו פצצה".
גם נאוה אקרמן מרחוב סמילנסקי, קיבלה יחד עם דיירי הבניין שלה לפני כחודש חשבון ובו 2,000 קוב צריכה משותפת. במקרה שלהם התגלתה נזילה תת־קרקעית, "ההיגיון אומר שאם נזלו 2,000 קוב מישהו בוודאי היה מבחין בכך. לא קיבלנו שום התראה על נזילה או חריגה בצריכת המים עד קבלת החשבון", היא מספרת. "הגשנו בקשה לבירור אבל בינתיים אין תגובה ונאלצנו כל אחד לשלם 400 או 500 שקלים על הצריכה המשותפת כדי לא ליצור קנס".

כמו למלא בריכה

שני האירועים הם רק קומץ קטן מתלונות שהולכות ומתגברות בחודשים האחרונים בקבוצות תושבים עירוניות על חשבונות שלא מתיישבים עם המציאות בכל הנוגע לצריכה המשותפת, אבל מה שקרה אצל תושב העיר זאב ליפקוביץ עולה על כל דמיון. "באחד הימים קיבלנו הודעה שיש צריכה חריגה של מים", הוא מספר. הדיירים בבניין ערכו בדיקה ולא התגלתה כל נזילה שיכולה להעיד על חריגה בצריכה. כאשר התברר שמדובר על 2,400 קוב צריכה משותפת, ליפקוביץ לא היה מוכן לקבל את החשבון המופרך.
"2,400 קוב שווי ערך לבריכת שחייה אולימפית", הוא מסביר. "צריך לקחת את כל החצר ולהציף אותה בגובה של 3.5 מטר כדי להגיע לכזו כמות של מים. אמרו לי מהעירייה שאולי המים שקעו באדמה, אבל אם היתה כזו כמות של מים, גם הבניין כולו היה שוקע".
2 צפייה בגלריה
קארין ברגינסקי. דרוש ניטור
קארין ברגינסקי. דרוש ניטור
קארין ברגינסקי. דרוש ניטור
(צילום פרטי)
לדברי ליפקוביץ, כשבתאגיד "הבאר השלישית" הבינו שככל הנראה לא מדובר בנזילה, כיוון שמדובר בכמות אדירה, טענו שאולי נגנבו מים מברז כיבוי האש שנמצא בגינה. "אבל בשביל זה צריך 24 מכליות, היה צריך להיות פה תור עד רמלה של משאיות שגונבות לנו את המים, היינו מבחינים בזה", הוא אומר וכך גם טען בפני תאגיד המים, שבמקרה הזה הבינו אנשיו שהחשבון לא מוצדק והחוב הוקפא.

בועות אוויר בצנרת

הסבר קצר: בכל בניין מגורים משותף השעון הראשון הוא שעון הצריכה המשותפת, ואחריו השעונים של הדירות. לדברי ליפקוביץ כאשר סגרו את המים כדי לבדוק אם קיימת נזילה, באופן לא מוסבר השעון של הצריכה המשותפת "השתולל" כשנפתח מחדש, אך תוך זמן קצר נמצא הסבר מניח את הדעת לכך. "אחד העובדים של הבאר השלישית אמר לי שיש כיסי אוויר בצנרת לאחר הפסקות מים, ושכאשר פותחים את המים מחדש ולא מזרימים אותם כשורה, השעונים 'משתוללים' והדבר גורם לעלייה בצריכה המשותפת".
בועות אוויר, כך נקראת התופעה, שמוכרת מאוד במדינות אחרות, אך בישראל אף אחד לא מדבר עליה למרות שהיא יכולה להסביר למשל את חשבונות הצריכה המשותפת הגבוהים אחת לכמה זמן.
ליפקוביץ, שועל קרבות ותיק בנושא חיובי המים, שרק לפני כשבועיים זכה בתביעה ייצוגית מול עיריית רחובות בנושא היטל ביוב, פנה לעירייה וביקש לקבל לידו את נתוני הפסקות המים בסביבת מגוריו ברחוב גורודסקי, ולאחר שקרא על הנושא והחכים, ביקש לידיו גם את מיקומי שסתומי האוויר בצנרת העירייה, אותם שסתומים שמהם אמורות להשתחרר בועות האוויר המדוברות.
"פניתי לפי חוק חופש המידע, שילמתי כמו אזרח טוב, ומה קיבלתי? במקום מידע על הפסקות מים שלחו לי את יומן הפניות של האיזור, זאת אומרת מי פנה ומדוע פנה בנוגע לפיצוצי צנרת, בלי להתייחס להפסקות המים. שלחו לי גם צילום מפה של הצנרת, אבל במקום מיקום של שסתומי אוויר קיבלתי מיקומים של תחנות אוטובוס".

האחריות על התושבים

לאחר מאבק בוטל חשבון המים המופרז שנשלח לדיירי הבניין בו גר ליפקוביץ. בבניינים רבים אחרים ברחבי העיר, לעומת זאת, שילמו חשבונות בגובה דומה, גם מבלי שהיה הסבר מניח את הדעת מהיכן צצו כל אותם קובים בחיוב הצריכה המשותפת. "התקנות מאוד נגד האזרחים אבל לא ויתרנו", הוא אומר, "הבאנו אישור אינסטלטור ושלחנו את השעון לבדיקה ובסוף החשבון בוטל".
ליפקוביץ לא הסתפק בביטול החשבון, אלא פנה לרשות המים ולממונה על התאגידים, "השעון מודד הכל, והם מתחמקים מהשאלות על בועות האוויר", הוא מספר ומוסיף שפנה בנושא למבקר המדינה.
מי שלקחה על עצמה לטפל בנושא היא חברת המועצה קארין ברגינסקי, שבשנים האחרונות פנתה למחלקת המים עם אין ספור פניות של תושבים בנושא הצריכה המשותפת. היא אף הפיקה שני סרטונים כשירות לתושב: אחד שמסביר איך לקרוא את החשבון, התעריפים, עדכון נפשות ועוד, והשני שמסביר כיצד לאתר נזילות.
"קיבלתי הרבה פניות בנושא הצריכה המשותפת", היא אומרת. "בחלק אכן היו נזילות, בחלק הוחלף מד מים ונשלח למעבדה, ובחלק הנוסף, מהבדיקה עלה שיש 'פיקים', דהיינו אם מסתכלים על ההיסטוריה, בדיוק באותן תקופות בשנים הקודמות נצרכו יותר מים מאשר בשאר השנה".
יש לך הסבר למה זה קורה?
"אינני יודעת להתייחס לשאלה באופן כללי, אלא רק באופן פרטני. בגדול כל תושב שחושב שקיבל חשבון גבוה מהרגיל, ואחרי שנבדקו נזילות ונשללו ואחרי שנבדק השעון, מומלץ לבדוק היסטוריה ולעקוב אחרי הצריכה בפועל. ניכר כי בקיץ במיוחד הצריכה עולה באופן משמעותי. בקרוב כל העיר תעבור לקר"מ - קריאה מרחוק, דבר שיאפשר לתושב מעקב צמוד ויתאפשר לראות על המסך הכל.
נעמי כבודי: "כשפנינו לעירייה לבדוק את הנושא נאמר לנו שמד המים היה מוסתר ושעד שהגנן לא כיסח את הצמחייה לא היתה אליו גישה. לא קיבלתי את הטענה. שילמנו כמו פראיירים"
"חשוב להבין שהתעריפים נקבעים על ידי רשות המים, וקיימים שני תעריפים שונים: הסכום בגין הצריכה הפרטית (המים שצרכנו בדירה), והצריכה המשותפת עבור המים שנצרכו בשטחים משותפים כמו גינות. לנוכח הפניות הרבות, כבר לפני שלוש שנים הגעתי להסכמות עם מנכ"ל התאגיד זורי שעובי, שבכל שכונה, על פי בחירת התושבים, יידגם בניין אחד במשך חודש, כלומר אותו בניין יהיה במעקב צמוד 24/7 לתקופה של חודש, בתקווה שכך נצליח להבין את הפיקים. עד כה, על אף שהנושא פורסם ואני מציינת זאת פעם אחרי פעם, אף שכונה לא בחרה בניין אחד. אשמח שנציגי השכונות ירימו כפפה ויבחרו בניין אחד בכל שכונה. אני מקווה שאם אכן נדגום בניין בכל שכונה, נצליח לקבל תמונה רחבה יותר".

"כל מקרה נבדק לגופו"

מהבאר השלישית נמסר בתגובה: "חשבונות המים מחושבים על פי צריכה והם משתנים בהתאם להיקף צריכה פרטית ומשותפת. ידוע, למשל, כי בחודשי הקיץ יש עלייה בצריכה הפרטית והמשותפת באופן טבעי. גם בתקופת הסגרים נרשמה עליה דומה.
"כחלק מתהליך הטיפול בכל פנייה או תלונה על חיוב גבוה מדי, התאגיד מטפל ומשיב לפונים על פי אמות המידה והכללים שקבעה רשות המים. לכל צריכה חריגה יש הסבר הגיוני, וכל מקרה נבדק לגופו.
"תושבים המעוניינים לקבל מידע אודות חיוב המים מוזמנים לפנות לממונה על חופש המידע בתאגיד. התאגיד פועל על פי כל הכללים ואמות המידה בהתאם לחוק.
"לגופו של עניין, תלונתו של מר ליפקוביץ נבדקה ונמצא כי יש מקום לזיכוי והבניין בו הוא מתגורר חויב על פי הצריכה הממוצעת. יתר בקשותיו של מר ליפקוביץ קיבלו מענה בהתאם למקובל".
מרשות המים לא נמסרה תגובה.

העירייה תחזיר מיליונים

רק לפני שבוע נפסק בתביעה ייצוגית שזאב ליפקוביץ היה אחד מתובעיה, שעיריית רחובות תחזיר לתושבים 14 מיליון שקלים עבור תשלום עודף שגבתה בשל אגרת ביוב. הוא מספר שבתחילת ההליך, בשנת 2012, השופטת לא חשבה שלייצוגית יש סיכוי, אך לאחר ששמעה את העדויות הראשונות הציעה לצדדים להגיע לפשרה.
"עוד לפני שהגשתי את התביעה פניתי במשך חודשיים גם למנהל אגף האכיפה וגם ליועצת המשפטית של העירייה ולא קיבלתי מענה, וכשהציעו לעירייה אחרי הדיון הראשון להגיע לפשרה, היא חזרה עם תשובה - לא".
לדבריו, לעירייה היתה יותר מהזדמנות אחת למנוע את התביעה ולתקן את הטעות, "אבל בכסף של משלמי המיסים ואני ביניהם, העירייה המשיכה", הוא אומר.
המשפט התנהל במשך תשע שנים, ולליפקוביץ היה חשוב שניתן פסק דין לטובת תושבי העיר. "אני שמח על התוצאה, שזה התפרסם ויתפרסם, שתושבי העיר יידעו שאפשר לשנות דברים וזו הסיבה שאני נלחם על העניין של הצריכה המשותפת, כי לי בוטל החוב, אבל מה עם כל האחרים? אותנו טירטרו ארבעה חודשים והוצאנו כסף. למה שזה יקרה גם לאחרים? גיליתי גם שאי אפשר להגיש יותר משתי השגות בשנה, זאת אומרת שאם זה יקרה שוב השנה, לא נוכל להגיש ערעור. להם מותר לטעות אבל לי אין מנגנון להעיר?".

מים במספרים

תעריף נמוך לקוב - 7.641 שקלים
תעריף גבוה לקוב - 13.717 שקלים
מינואר צפויה הפחתה של 1.76% בתעריף המים
סכום חשבון ממוצע לארבע נפשות - 100-150 שקלים
* תעריף גבוה ונמוך - התשלום הינו עבור כמות המים שנצרכה על פי מספר הנפשות בדירה, והתעריף משתנה לצורכים מעל לכמות שהוקצבה על פי מספר הנפשות