לצד המלחמה הקשה של חיילי צה"ל בעזה, קיימת זירה מורכבת לא פחות על דעת הקהל העולמית. ההסברה הישראלית כשלה כבר בתחילת המלחמה, ולכל בר דעת ברור, שזו נקודת החולשה שלנו. לצד היוזמות הרבות של אזרחים לחיזוק הלוחמים והמצב במדינה, יש גם כאלה שבחרו לחזק את ההסברה בכלים וביכולות שלהם.
תכירו את ד"ר רון עדני (36) ויוגב ליפכין (41) מראשון לציון, וחברם עו"ד אלי קליימן (42) מרחובות. שלושה חברים עם רקע רב ביזמות שביקשו לסייע בעת הקשה ולמנף את ההתנדבות שלהם למחוזות הסברה חובקי עולם.
השבת השחורה - "היה ברור שנוצר ואקום"
ה־7 באוקטובר תפס כל אחד מהם במקום אחר, עדני טייל עם המשפחה בכפר ביוון, תוך זמן קצר הם חזרו לסלוניקי ופגשו ישראלים מפוחדים שמתלחשים כדי לא להסגיר את זהותם. אחרי ארבעה ביטולים המשפחה הצליחה לשוב לישראל.
קליימן היה בממ"ד בביתו. תחילה חשב שמדובר באירוע שגרה, אך כשחבר שבילה במסיבה החל לשתף, הוא הבין שמדובר באירוע הרבה יותר גדול.
ליפכין, שמתגורר בימים אלו בפולין, ניסה להשיג כל טיפת מידע דרך הרשתות. "עבורי כאדם שנמצא בחו"ל זה היה יום ממש מוזר. המשפחה והחברים שלחו סרטונים ותמונות, אבל זה לא נראה אמיתי. כל דבר הפתיע לרעה, תחושה מחרידה, כל היום הזה היה טראומתי", הוא נזכר, "כולם התנדבו בדרך זו או אחרת למאמץ הלאומי, אני מוזיקאי ועוסק בשיווק, וכאדם שתמיד מסביר על המצב בארץ הרגשתי שאין מספיק הבנה לגבי מה שקורה כאן וזה המקום שלי לתרום. אני מאוד אוהב היסטוריה ולא פעם רואה ברשתות שאנשים כותבים דברים שעובדתית אינם נכונים".
השלושה שוחחו ביניהם והחליטו להקים אתר שמאגד הסברים, סרטונים ונימוקים היסטוריים, לשאלות משמעותיות בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני בכלל ומלחמת חרבות ברזל בפרט. הסברים בסיסיים לעובדות כמו מדוע ישראל אינה מדינת אפרטהייד, מה האג'נדה האמיתית של חמאס ומה התרחש ב-7 באוקטובר בעוטף עזה.
"אני עוסק בהסברה כבר הרבה שנים, אבל הפעם היתה תחושה שנוצר ואקום", אומר עדני. "השתתפתי בתוכנית ההכשרה StandWithUs וקיבלתי שם הרבה כלים בתחום. אנשים הרבה פעמים רוצים לומר משהו, אבל לא תמיד יודעים איך. לפעמים זה עניין של ניסוח, כי לא כולם יודעים לכתוב באנגלית, ולפעמים זה עניין של ידע, אנחנו מניחים שכולם יודעים את מה שאנחנו יודעים על ישראל אבל זה לא נכון.
"פעם פגשתי נהג מונית בארצות הברית שחשב שישראל באפריקה. יש המון חוסר ידע בעולם. עבורנו כישראלים הכל שחור ולבן, אבל יש אנשים בחו"ל שבאמת לא יודעים שחמאס משתמשים במגינים אנושיים או שישראל אינה מדינת אפרטהייד. גולשים צריכים לדעת עם מי להתעמת ואיך, כיצד לפנות לפוסט פרו פלסטיני מבלי להגביר לו את החשיפה וכיצד לדווח על תכנים מסיתים, אלו דברים שאנשים רבים לא יודעים. מה גם שהאינטרנט זה לא רק אתה ומי שאתה משיב לו, כל תגובה שלך רואים אלפי גולשים נוספים".
האתגרים: "יש המון מידע והכול מפוזר"
לשלושה ברור שהעשייה שלהם תורמת רבות למלחמה. "זה חלק בלתי נפרד מהמלחמה", אומר ליפכין, "זו זירת מלחמה חשובה בדיוק כמו הזירה המלחמתית בשטח. ככל שדעת הקהל תהיה יותר בעדנו ואנשים יכירו גם את הנרטיב הישראלי, כך יופעל פחות לחץ על מדינת ישראל והיא תוכל לנהל את המלחמה הזאת בצורה הטובה ביותר.
קראו גם:
"אנשים לא מבינים כמה מידע מוטעה יש ברשת, סרטונים ערוכים שכביכול מוכיחים שישראל עשתה בעצמה את הטבח ב-7 באוקטובר, גולשים שבאמת מאמינים שישראל היא מדינה נאצית", וקליימן מוסיף: "יש צורך בהסברה מסודרת, אולי בגלל שאני מגיע מעולם המשפט אני מבין כמה חשוב שהמידע יהיה מסודר ונגיש, אני גם יודע כיצד מנהלים מו"מ ומה ההבדל בין לומר ללשכנע.
"כשנפל טיל בבית החולים בעזה והאשימו את ישראל, דובר צה"ל הוציא סרטון הסבר כיצד זו אשמת חמאס, ראיתי את הסרטון והיה לי ברור שעוד שבועיים אף אחד לא ימצא אותו באינסטגרם. יש המון מידע ותכנים אבל הכל מפוזר, גם כשאתה פוגש מענה טוב ומקצועי ברור לך שהוא הולך לאיבוד בין כל האינפורמציה שברשת".
השיטה: "מנגישים מידע לאלפי עוקבים"
"אנחנו מבינים שהמאבק ההסברתי מורכב, בדיוק כמו הסכסוך שהוא עוסק בו", אומר עדני, "קודם כל מיפינו את הצרכים והסוגיות שעולות מהרשת. התמקדנו בשאלות הנפוצות והטענות השקריות שניתן בקלות לנפץ. ברור לי שלנו הגולשים הקטנים שמגיבים לטוקבק אין הרבה השפעה, אבל אם אתה מכניס לינק לתוכן מקצועי של משפיען עם מיליוני עוקבים אתה לא רק מעלה את החשיפה שלו אתה גם גורם לאפליקציה לחשוף בפני הגולש שנכנס ללינק עוד מידע ותכנים פרו ישראלים. ככה זה עובד, ככל שתגבירו חשיפה למידע נכון שתומך בהסברה הישראלית, תוכלו לחשוף יותר אנשים בעולם.
"האתר שלנו (https://israelfaqs.com/) מותאם בצורה כזאת שניתן להעתיק את הלינקים אבל גם הסברים ממצים של כמה שורות. אנחנו באוויר רק קצת יותר משבוע ויש לנו אלפי גולשים מכל העולם, בין היתר מערב הסעודית, מרוקו, טורקיה, ניו זילנד, מקסיקו ועוד.
"אנשים שראו את האתר והוסיפו אותו להדפסות של תמונות החטופים בעולם ומתנדבים שמנסים לסייע לפתח איתנו את האתר, אנחנו לומדים וגדלים תוך כדי פעולה. הסכסוך הרי לא התחיל אתמול ולא ב-7 באוקטובר, הרשתות מלאות במידע, אנחנו רק עושים סדר ומנגישים אותו לכולם".
לשלושתם רקע עשיר במיזמים חברתיים, חלקם שלחו אותם למקומות שונים בעולם, לכן לא פלא שהם מבינים את הצורך של ישראל במוניטין חיובי גם בזירה הבינלאומית. "אני מרצה בכל העולם ולפני מספר שנים הוזמנתי לכנס בינלאומי במלזיה, אך כיוון שאני ישראלי סירבו להכניס אותי", מספר עדני.
מי שמכיר את התופעה עוד מילדות הוא דווקא קליימן שגדל באוקראינה. "גדלתי באוקראינה עד גיל תשע. הוריי הגיעו ממעמד טוב אבל גם בכיתה היה ברור שאני יותר כהה מכולם. אומנם חיינו כקהילה שהיתה גאה ביהדות שלה, אבל כילד ילדים אחרים צעקו לי ברחוב 'ז'יד', לימים הסבירו לי שזה כינוי דומה ליהודון".
עד שמלחמת חרבות ברזל תסתיים, וכנראה גם אחריה, השלושה לא מתכננים להניח את הנשק שלהם, עם מקלדת וקשרים בינלאומיים, בין היתר בשגרירויות בחו"ל, הם מקדמים הסברה ומסייעים גם לכם לקחת חלק במאבק הלאומי.
"אנשים עושים את זה ממקום של שליחות", אומר ליפכין, "ערכנו הפגנה כאן בפולין בעצמנו כי נראה שהגורמים הרלוונטים לא ערוכים למצב הזה. יש ספקטרום עצום של שקרים ואנחנו יכולים לנפץ אותם וננפץ, עבור זה אנחנו פועלים, שאנשים ידעו מה באמת קורה בישראל".
