"יש מכנה אחד משותף לחוששים", אומר השבוע הרב ישראל ביינדמן בשכונת המדע ברחובות, שבימים אלה נמצא בלב סערה שכונתית סביב בניית בית חב"ד החדש בשכונה: "לאף אחד מהם אין היכרות אישית איתי". השבוע הוא מתיישב לדבר לראשונה על הסערה שתפסה אותו בחו"ל, על ציון עשור לפעילות בשכונה שהיה מתושביה הראשונים, על הכאב ממה שמתרחש ועל הקריאה לפיוס.
קראו גם:
הביקור הראשון
לפני עשור, כששכונת רחובות המדע רק החלה להיבנות, התאכלסה משפחת ביינדמן במבנה הראשון של פרויקט רוטמן ברחוב יהודית בירק. הרב ישראל ביינדמן זוכר את השכונה עם חולות וטרשים, ובעיקר את מאות חנוכות הבית שעשה לתושבים שהגיעו אחריהם. הוא הגיע לשכונה בשליחות הרבי מלובביץ'. "זכינו לפתוח בית חב"ד בשכונת המדע והדלת שלנו פתוחה כבר עשור".
הרב ביינדמן, יליד ירושלים, נשוי ואב לחמישה, זוכר את התקופה שהיה חייל חרדי והגיע לשכונה לראשונה. "אדם חרדי עם מדי צבא, זה עשה קידוש השם גדול. המטרה העליונה שתמיד הייתה לנגד עיניי היא להיות גשר בין המגזרים, להסיר את הסטיגמות שאנשים התרגלו אליהן ולהציג יהדות אחרת, מכילה, מחבקת, וככה אנחנו עובדים מאז ועד היום.
"אחד הצרכים הראשונים שהתעוררו בשכונה היה בית הכנסת, היינו עוברים בין הבתים ומקבלים את התושבים החדשים עם עוגות ומזוזות לחנוכות הבית ואנשים אמרו שאין להם בית כנסת והתגייסנו, במסירות ובתת תנאים, בלי תקציבים או הקצאות".
בתקופה שעוד לא היה בית כנסת, הם פתחו אותו אצלם בסלון ובמשך שנה תושבי השכונה היו מגיעים לביתם. לאחר מכן עברו להתפלל במרכז פסגה ולאחר שלוש שנים העירייה אפשרה להציב מבנה ארעי ששימש בית כנסת בקצה השכונה, וביינדמן היה בן 24 בלבד כאשר מונה להיות רב הקהילה.
לדבריו, ראה את הצימאון והמקום היה צר מלהכיל, "מדי שבת, יותר ממחצית המתפללים היו בחוץ והנס שלנו הוא שחלונות בית הכנסת מאפשרים קשר עין ושמיעה בין הפנים והחוץ".
מאבק בשכונה
הסערה האחרונה בשכונה נולדה בעקבות הבקשה לבנות תשתית להרחבת בית הכנסת הקבוע שעתיד להיבנות בלב השכונה. "בית הכנסת הזה כמו אחרים הוא שכונתי".
אתם רוצים הקלה קיימת או לבנות עכשיו ארבע קומות?
"לפי התב"ע אפשר לבנות מבנה ציבור בגובה של חמש קומות, זה בתב"ע, לא צריך הקלה. התוכנית שלנו היא לעשות תשתית עבור ארבע קומות, מתוך כוונה לסיים בשלב ראשון שתי קומות. אני יכול להגיד לך שככל שהמקום מזמין יותר, ככל שיהיה מתאים, כך התושבים ירגישו יותר בנוח להגיע אליו. תחשבי על מצב שבית הכנסת מלא וצפוף, ואין בו מקומות ישיבה פנויים, לא כל אחד מרגיש בנוח לבוא ולהידחף".
החשש שעולה הוא שזה יהפוך ל'כולל', או שיתחילו אירועים של אנשים מחוץ לשכונה, שיהיו מכוניות ורעש, מה יש לך לומר על זה?
"אני שמח שאת מעלה את השאלה הזו. צריך להבין שבתי חב"ד כהגדרה לא מייבאים אנשים מבחוץ, בטח לא עבור כולל. המטרה שלי היא לדאוג לתושבי השכונה ובשום צורה לא להשקיע לא משאבים, לא זמן ובטח לא מקום עבור אנשים מבחוץ, זו לא המטרה שלי ולא השליחות שלי. בית הכנסת נועד אך ורק עבור תושבי השכונה, זה לא גן אירועים, זה לא אולם, אין לי רישיון עסק".
"בשום צורה לא יהיו אירועים המוניים ורעשניים ובטח לא עבור תושבים מבחוץ. אני יכול להתחייב שהדבר השקט ביותר שיהיה בשכנות לבית שלהם יהיה בית הכנסת"
אז על אילו אירועים אתה כן מדבר?
"היום המצב הוא שאדם שמקיים כאן שמחה, חגיגה של ברית, בר מצווה, זבד הבת, אזכרה, הוא נאלץ לפתוח שולחן בחוץ, תחת השמש הקופחת. בחום. וזה לא מצב אידיאלי, המצב האידיאלי שיהיה מקום מתאים, שיוכל להכיל את אותה פריסה של אוכל. אלה האירועים שצפויים להיות במקום, בשום צורה לא יהיו אירועים המוניים ורעשניים ובטח לא עבור תושבים מבחוץ. אני יכול לומר את זה בוודאות ולהרגיע את אותם תושבים שאולי חוששים מרעש, אני יכול להתחייב שהדבר השקט ביותר שיהיה בשכנות לבית שלהם יהיה בית הכנסת".
קורא לפיוס
הרב ביינדרמן מודה כי קשה לו נוכח ההתנגדות שצצה ומילים שנזרקות לאוויר. "קשה לי, כואב לי הלב, מכיוון שזה לא המקום שבו אני נמצא ורוצה להיות. הטלפון שלי מוצף כל הזמן בהודעות של חיזוק מצד תושבי השכונה, עידוד, כאב וצער. האירוע כולו תפס אותי בחו"ל, הייתי ביום ההילולה של הרבי מלובביץ' ברובע קווינס בניו יורק, לקחתי איתי מאות בקשות תפילה וברכה מתושבי השכונה, מאות רבות של מכתבים וביקשתי עבורם ברכה וישועה, ושם הטלפון תפס אותי ומאז הוא לא נח".
ההודעות הרבות, כך הוא מספר, הם דווקא מתושבים שאינם דתיים. "מה יכול אולי להסביר את מה שקורה כאן, אם תבדקי את אותה קבוצה שמנהלת את המאבק, יש להם מכנה משותף אחד – אין להם היכרות אישית איתי".
מאז הימים בהם התפללו בסלון ביתו, השכונה התפתחה והפכה לאחת המבוקשות ברחובות, אם לא באזור כולו. באנשי הקשר של הרב ביינדמן יותר ממחצית מתושבי השכונה, ולדבריו הם מחכים שייבנה בית הכנסת.
הוא עובד בשיתוף פעולה פורה עם יו"ר ועד השכונה, אלי בן ברון. "אנחנו מקיימים את השיחה בימים שלפני תשעה באב, ולכן באמת חשוב לי לנצל את ההזדמנות ולהעביר מסר של פיוס והכלה, אנחנו לא אויבים חלילה, אנחנו משרתים את תושבי השכונה ולכן כואב לי המצב שנוצר. הסיבה היחידה שחשבנו בגדול בתוכניות הבנייה היא בדיוק עבור תושבי השכונה, שכל אחד יוכל להרגיש בבית והמקום יהיה מספיק מזמין ונוח. בשבילי קל יותר לבנות בניין פשוט יותר, אבל זו לא המטרה. בית הכנסת נבנה מתרומות של תושבים והדבר מעיד יותר מכל על הביקוש והצורך במבנה קבוע וראוי".
ליולדות ונזקקים
הפעילות של הרב ביינדמן ושל אשתו הרבנית שרה בשכונה ענפה. הוא מספר שהוא עובד ימים כלילות לספק את כל צרכי התושבים, החל מהכנת נערים לבר המצווה ועד לסיוע לנזקקים והפעלת תוכניות לבני נוער וילדים. "אנחנו עובדים בשני צירים מקבילים של מעגל השנה ומעגל החיים, מגיל 0 ועד 120. לדוגמה, יש לנו מיזם מאוד מיוחד של עזרה ליולדות בארוחות בוקר ועוגות לשבת בשם 'שפרה ופועה'. יש מערך מתנדבות בשכונה שמסייעות ליולדת חדשה", הוא מספר ומראה תגובה של אישה שהודתה על הפרויקט, לאחר שהייתה במשכב לידה עם ילד רביעי וארוחות הבוקר ניחמו אותה בתקופה הקשה.
בית חב"ד אימץ את הוסטל אקי"ם והוא חוגג שם בימי שישי ובחגים, קיים גם פרויקט של "שבט 13" לנערים שמתכוננים לבר המצווה, לפעילות זו יש פעילות המשך לבקשת ההורים, של בני נוער בגילאי 14-18 שנקרא חב"ד לנוער, במסגרתו הם עורכים פעילויות שונות ומתנדבים בקהילה, למשל משחק כדורסל ושיחה עם תושב השכונה המפורסם אפיק ניסים. עוד פרויקט שהרב ביינדמן גאה בו במיוחד הוא סיוע בחלוקת תלושי מזון.
"קשה לי, כואב לי הלב, מכיוון שזה לא המקום שבו אני נמצא ורוצה להיות. הטלפון שלי מוצף כל הזמן בהודעות של חיזוק מצד תושבי השכונה, עידוד, כאב וצער"
ברחובות המדע היוקרתית יש משפחות שנעזרות בתלושי מזון?
"אני רוצה לחדש לך משהו, קודם כל בקורונה לא מעט אנשים איבדו את מקומות העבודה שלהם, אבל גיליתי משהו בשנים האלה, שקושי כלכלי הוא לא אובייקטיבי, הוא נובע לפעמים מניהול כלכלי לא מדויק, ולכן את יכולה למצוא לא מעט אנשים שרוצים לחיות ברמת חיים גבוהה ובאים לגור בשכונה, וזה יוצר אצלם סחרור ובור כלכלי וכן, הם נעזרים על ידנו, זה מצב קשה ואנחנו כאן עבורם. היום נעזרים בנו ארגוני רווחה, מתקשרות אליי המלאכיות של רחובות, שפעילות בשכונה ואנחנו שמחים לעבוד איתן בשיתוף פעולה ואפילו עובדות מחלקת הרווחה בעירייה מצלצלות אלינו עבור משפחה כזו או אחרת, ואני חושב שזה מדבר בעד עצמו".
יש אומרים שכל הטוב הזה נעשה כדי להחזיר בתשובה.
"ממש לא. אנחנו באים להנגיש יהדות, זו המטרה שלנו, אנחנו כאן כדי לעזור, להיות אוזן קשבת, יד תומכת. זה לא חייב להיות צורך דתי, אלא להיות כאן כאשר צריך אותנו".
הרב ביינדמן לא נח, בימים ובלילות ובמיוחד בסופי השבוע ובחגים. "אנחנו רק בהתחלה, כי אם יש עדיין אנשים שחוששים סימן שלא עשינו את המוטל עלינו ולא הגענו אליהם גם כן. אין לי כעס על אף אחד, אני אוהב כל אחד מתושבי השכונה. אני בטוח שכל אחד שייחשף לאופי הפעילות שמתקיים כאן ויראה את הדברים בעיניים, כבר לא יתנגד. הלב פתוח, הדלת פתוחה והידיים מושטות לשלום ושיתוף פעולה".
המתנגדים: "פגיעה באיכות החיים"
לטענת מתנגדים בשכונה סמוך לבית הכנסת שבונה חב"ד צפוי לקום בית כנסת נוסף של עמותת חזון המדע
1,000 התנגדויות הוגשו לבקשת עמותת חב"ד להכין תשתית עבור 4 קומות בבית הכנסת המיועד במרכז השכונה. השטח הוקצה לעמותה בחודש פברואר השנה, התושבים שהגישו התנגדויות טוענים שנדהמו לגלות כי אין המדובר בבית כנסת רגיל, אלא במבנה ענק המשתרע על 5 קומות, המתוכנן על קרקע של חצי דונם ששטחו הכולל הינו כ-1,100 מ"ר.
התושבים טוענים כי המבנה מתוכנן להיבנות ברחוב יהודית בירק, בלב ליבה הפועם של שכונת המדע, שהינה ככלל בעלת צביון חילוני, כאשר בצמוד אליו הקצתה העירייה חצי דונם קרקע ציבורית לעמותת "חזון המדע" לצורך בניית בית כנסת נוסף.
בעקבות כך הם הגישו בתוך פחות מ-48 שעות, כ-1,000 התנגדויות בטענה לפגיעה קשה ומשמעותית ברווחתם ובאיכות חייהם. לטענתם, העומס והרעש יגברו.
עוד הם טוענים כי לא פחות משלוש עמותות דת שונות קיבלו קרקע ציבורית בשכונת המדע. בנוסף להקצאה לבית חב"ד, בשכונה, נבנה מקווה ענק ובנוסף כאמור, עמותת "חזון המדע" לבניית בית כנסת. "ההקצאות המרובות לעמותות דתיות אינן עולות בקנה אחד עם צרכי התושבים בשכונה", הם טוענים. הם מציינים כי הם בעד בית כנסת, אך שניים זה כבר מעבר לנדרש".
עוד חדשות רחובות
