מאז מרץ 2020 חיי כולנו השתנו, וכך גם הגדרת תפקידם של השוטרים ופקחי העירייה, שאוכפים את ההנחיות כדי לצמצם את התחלואה.
קראו גם:
מי שהיו רגילים להתעסק עם עבריינים, מצאו עצמם מול אזרחים תמימים, מנסים לשלב בין אכיפה להסברה, כשלמולם אנשים מבולבלים מהנחיות שמשתנות ללא הרף, וחלקם מסרבים לקבל על עצמם את ההנחיות החדשות.
"מגיעים לרוב המבודדים"
מנהל יחידת האכיפה העירונית ברחובות, ערן גיאת, עובד כתף אל כתף עם פקד אלכס שטרן, קצין המשטרה שאחראי על השוטרים במסגרת השיטור המשולב, שבמסגרתו פקח ושוטר מבצעים את האכיפה יחד.
"עם תחילת המגיפה חיינו השתנו", אומר גיאת. "לפני כן היינו מתעסקים באכיפת עבירות ומצאנו את עצמנו בחזית מערכת הקורונה, שהיתה חדשה גם לנו, וגם אנחנו היינו צריכים כל יום מחדש ללמוד את התקנות המשתנות. אנחנו, בדיוק כמו התושבים, נמצאים בדילמה וסימני שאלה, ובמקביל אנחנו צריכים לשמור על הסדר והחוק ולבצע את תפקידנו בהתאם להוראות ועדות קורונה שמנחות אותנו".
אתם מבצעים אכיפה של מבודדי בית? איך מתגברים על הכמויות בתקופה כמו זו?
"חלק מהבדיקות הן טלפוניות, ויש הרבה מבודדים. אם יש לנו אינדיקציה שמבודד עלול לצאת או יצא כבר, אנחנו גם נבדוק אותו פיזית, ובמיוחד אם לבן אדם יש היסטוריה של יציאה מבידוד. יש 'טייפ קאסט' של אוכלוסייה שצריכה יותר בדיקות, וכמובן שאנחנו מבצעים אותן, ואנחנו מגיעים לרוב המוחלט של האנשים".
בודקים גם אם מבודד מקיים את הבידוד כמו שצריך בתוך הבית עצמו?
גיאת: "אנחנו לא נכנסים לרמה כזו. אין לנו סמכות, ואלה הן ההנחיות של משרד הבריאות, אבל אם יש למישהו שאלה איך הוא אמור להתנהג, אז אנחנו בהחלט עונים לו ומספקים את ההסברה בנושא.
"הפתרון של הקורונה הוא לא רק על ידי אכיפה ‑ זו אחריות אישית של התושבים, וזה המקום לקרוא לתושבים ולבקש שיעזרו לנו לשמור עליהם, בחלק מהמקרים אנחנו מרגישים שאנחנו מכריחים את האנשים לשמור על החיים שלהם. היינו מאוד שמחים שהציבור יבין את המשמעות וישמור על עצמו, על ההורים והילדים, עם כל האחריות בנושא, כי רק אכיפה לא תיתן את המענה. כשאנשים הולכים בלי מסכה ומבצעים את העבירות, קשה לנו ברמה האישית להתייחס אליהם כעבריינים, כי אופי העבודה שלנו הוא מול העבריינים, ופה יש את נושא ההסברה, וכל אחד והסיפור האישי שלו".
"קשה לתת קנס"
פקחים ושוטרים שמנסים לאכוף את ההנחיות חווים לדברי גיאת ושטרן גם לא מעט אלימות.
גיאת: "רואים את היחס לשוטרים ופקחים במדינה, ותושבי רחובות חוטאים גם בזה. לצערי היו לנו כמה אירועים של תקיפה, כמו למשל של פקח שביקש תעודת זהות וקיבל נגיחה בפנים. אותו אדם נעצר ועוכב בתחנה, אבל הסיטואציה היא מורכבת וקשה.
"באותה נשימה אני רוצה לציין שרוב האנשים שומרים על ההנחיות. חלק חוטאים בכך שהם הולכים עם מסכות אבל לא בצורה תקינה, וכשאנחנו מבקשים לתקן הם מתקנים. מבחינה מצפונית קשה לנו לתת להם קנס של 500 שקלים. זה לא מעט כסף".
כמה פקחים ושוטרים היום עוסקים ברחובות בנושא האכיפה של הקורונה?
גיאת: "אין לנו פקח על כל תושב, יש לנו סך הכול 30 פקחים ו־50 שוטרים, זאת אומרת 80 איש שאמורים לכסות 180 אלף איש, ואנחנו לא יכולים להיות בכל מקום. אנחנו עובדים עם ועדות הקורונה ומבצעים ניתוח למקומות 'חמים' להדבקה. אנחנו מבצעים אכיפה בסופרמרקטים ואנחנו גם מבינים את בעלי העסקים. קשה להם להגיד ללקוח: 'צא החוצה'. קשה להם כלכלית, ואנחנו מנסים לרתום את בעלי העסקים ומסבירים להם שברגע שהם משתפים איתנו פעולה ושומרים על החוקים, תהיה להם פרנסה. אנחנו יחד, ואם הם לא ישתפו פעולה, בסוף נגיע לסגר. אנחנו שומרים להם על הפרנסה".
שטרן: "לא מזמן היה אבא חולה מאומת שהסתובב עם הבן שלו, שהיה אמור להיות בבידוד. יש אינספור אירועים כאלה"
איך מתבצעת האכיפה מול סרבני הנחיות?
גיאת: "שלב ראשון זו הזדהות. כשפקח מבקש תעודה אתה מחויב להזדהות. אם הוא מזדהה, האירוע יסתיים בצורה טובה. ברגע שאדם לא מזדהה או מנסה לברוח, אנחנו מנסים להפעיל את הסמכויות בחוק עד להגעת שוטר, וזה קורה אחת ליום".
גם לשוטרים קשה
פקד אלכס שטרן סבור שהעבודה שנדרשת מהשוטרים בתקופת הקורונה אינה עבודה לה הם מורגלים בשוטף, ונדרשה לכך התאמה ותקופת הכשרה.
"אנחנו פועלים בהסברה בקרב שוטרים וגם כלפי אזרחים, ואנחנו לא מחפשים לתת דוחות ומבצעים את האכיפה בשיקול דעת", הוא אומר ומוסיף שאם יש שיתוף פעולה מצד התושבים, בדרך כלל לא יינתן דוח.
"זה דבר חדש לנו, ואנחנו כל הזמן מדברים עם השוטרים, כי גם להם זו לא עבודה משטרתית קלאסית שהכשירו אותם עבורה".
איפה מתבצעת היום האכיפה ברחבי העיר?
שטרן: "יש שוטרים שמתעסקים באכיפת קורונה, והנוכחות היא במקומות שמיפינו כמועדים לפורענות המונית, כמו קניונים ומרכזי בילוי. אנחנו רואים שעצם הנוכחות שלנו גורמת לאנשים לשים את המסכות".
גיאת: "לצערי היו לנו מספר אירועים של תקיפה, כמו למשל של פקח שביקש תעודת זהות וקיבל נגיחה בפנים. אותו אדם נעצר"
אלא שלדבריו ישנם גם מקרים בהם לא משנה מה ההנחיות אומרות, אנשים עושים דין לעצמם.
"לא מזמן היה אבא חולה מאומת שהסתובב עם הבן שלו, שהיה אמור להיות בבידוד. יש אינספור אירועים כאלה, וכבני אדם, ובפרט כשוטרים, אנחנו פחות מבינים את ההתנהלות הזו, אז אנחנו מסבירים לאבא שהוא עשה טעות, אנחנו מבצעים אכיפה ומוודאים שהוא חוזר הביתה וממשיך את הבידוד".
אוכפים באולמות אירועים
"ראש העירייה יחד עם המשטרה ומנהל אגף התנועה והשיטור ליאור שוקרי, מוביל את הנושא והוא מעורב, מנחה אותנו באופן אישי והנושא קרוב ללבו", אומר גיאת. "רוח המפקד שאנחנו מקבלים היא כמה שיותר לשמור על התושבים ולהפעיל את השכל ולחשוב על איך אנחנו מגיעים לכל מקום עם כל המורכבות של התקופה".
ומה לגבי אירועים ואולמות אירועים? עכשיו, כשנכנס התו הירוק, מבצעים בהם אכיפה?
גיאת: "כשהיה אסור לעשות חתונות והיו הגבלות, היינו מבצעים אכיפה באירועים. היו שתי חתונות שנאלצנו להפסיק ולפזר את האנשים, והיו חתונות שבהן ביקשנו להקפיד על מסכות.
"כיום האחריות על התו הירוק היא על בעלי אולמות האירועים, וחשוב לנו לחזק אותם ולתת להם את הסמכות והכוח, כי כולנו ביחד בנושא הזה.
וגם, יש לנו מודיעין פנימי, כי האורחים בעצמם מדווחים לנו ומבקשים מאיתנו להגיע למקומות בהם התקנות לא נאכפות".
אכיפה במספרים:
30 פקחים עירוניים
50 שוטרים
1,500 דוחות נרשמו
500 שקל גובה קנס על אי עטיית מסכה
5,000 שקל גובה קנס על הפרת בידוד
עוד חדשות רחובות
