יצר הנדודים בער בעצמותיו של טל רבינובסקי (38), רחובותי מבטן ולידה, שהרגיש שהקריירה שלו מדשדשת. אז הוא החליט עם בן זוגו אריאל מצנר, לצאת למסע חובק עולם. התוצאה: ספר המבוסס על הבלוג שכתבו השניים, שייצא בקרוב לאור בפרויקט מימון המונים.
קראו גם:
הכל התחיל אי שם בשנת 99', כשרבינובסקי, שעובד כיום בתאגיד השידור "כאן" כרכז טלוויזיה ופרויקטים מיוחדים, ובן זוגו ב־17 השנים האחרונות, מצנר, דיברו על כך שיום אחד יעשו יחד את "הטיול הגדול של אחרי הצבא".
מצנר הספיק לטייל בעצמו כשרבינובסקי היה עוד בצבא. "אריאל במקור מבואנוס איירס", מספר רבינובסקי. "הוא עשה עלייה לבד בלי המשפחה והגוף שלו מולחם לצורך לעלות על מטוס ולהגיע למקום אחר. נדבקתי ביצר הנדודים ממנו".
"זה לא משהו שבער בי, אבל כן ידעתי שבשלב מסוים אצטרך לעשות שינוי דרסטי בחיים כדי להתניע מחדש, וכל השנים דיברנו על טיול גדול שנעשה, שנעזוב הכל ונצא לטייל במשך שנה ונגיע למקומות שלא היינו בהם".
ראשונה: הודו
הזמן הנכון היה כאשר שניהם הגיעו לנקודה בקריירה שבה רצו לעשות הפסקה. "היתה תקיעות אישית ומקצועית, לא ברמת משבר, אבל אתה מחפש", מסביר רבינובסקי ומספר שאחרי שנים בעולם התקשורת, הוא היה במשך שלוש שנים בהייטק וחש מיצוי.
באותה תקופה גם מצנר, מהנדס מכונות, הגיע למיצוי במקום עבודתו, והם החליטו שאם תוך כמה חודשים הם לא מצליחים להשתדרג מקצועית ואישית, הם מוציאים לפועל את התוכנית לטייל, וכך היה.
מרגע ההחלטה הם החלו להתארגן, ובמשך כמה חודשים שאלו את עצמם היכן הם רוצים לטייל, כמה כסף הם רוצים להוציא וכמה זמן זה ייקח. "היינו מפוקסים וקבענו יעד, וקנינו כרטיס".
איך בחרתם יעדים?
"תמיד לאנשים יש את הנקודות החלומיות שהם מדברים עליהן. אצלי זה היה הודו, לא בקטע של טיול אחרי צבא, אלא בשביל האוכל המתובל, ואמרנו שאנחנו חייבים להתחיל שם את המסע".
רבינובסקי מספר שכשיצאו לדרך, לא תכננו להקיף את העולם, אך הדברים התגלגלו כך.
אחרי שלושה חודשים בהודו, יצאו לנפאל ועלו על הר אנפורנה. משם טסו למיאנמר, שם פגשו את אבא של רבינובסקי, שתמיד חלם לטוס מזרחה והגשים איתם חלום.
"זה היה אחד האירועים החזקים ביחסים בינינו, של אבא ובן, שגם טיילנו ביחד, והוא צלח טרק בן שלושה ימים ו־60 ק"מ. משם חזרנו לתאילנד ויצאנו לסין. רצינו לראות את העולם המקביל.
"מסין טסנו ליפן, מיפן לדרום קוריאה, שלא היתה בתכנון אבל קיבלנו טיפ ממטיילים והם אמרו שנופתע ‑ שהיא שווה לכל כיס, והיא באמת היתה כזו.
"משם הגענו לטייוואן, וגילינו שיש להם מצעד גאווה, ורצינו לראות איך זה נראה, והכל היה מאוד קרוב למה שאנחנו מכירים, רק טייוואני, וזה היה ממש מגניב".
בדרך לאירופה
אחרי טייוואן טסו השניים לפיליפינים ולסינגפור, ובכך חתמו עשרה חודשים שהיוו שני שליש מהמסע שלהם.
משם המשיכו לאוסטרליה ולניו זילנד, ואז ביקרו בארגנטינה אצל משפחתו של מצנר, "ואז הבנו שהסיבוב יהיה כבר מסביב לעולם, כי מארגנטינה טסנו ללונדון, לצרפת, לגרמניה, הולנד ובלגיה, וסיימנו עם האירוויזיון בליסבון, בניצחון של נטע ברזילי".
בכל התקופה של הטיול, שנמשך שנה וקצת, הם כתבו בלוג אישי על החוויות שלהם, "בעיקר כדי לשגר למשפחה, כי אתה לא מספיק לדבר עם כולם. את הבלוג כתבתי בעברית ואריאל באנגלית, וכשחזרתי לארץ נפגשתי עם מכר שעובד באחת מהוצאות הספרים ואמרתי לו: בוא תקרא. הוא אמר שהכיוון טוב, כי אין הרבה ספרי מסעות שהם מדריכים של חוויות", מספר רבינובסקי על הולדת הספר.
איך מתארגנים לטיול של שנה?
רבינובסקי: "יש פרק שלם על הדבר הזה, כי זו אחת משלוש השאלות הגדולות שאנשים שואלים. בגדול מארגנים משהו התחלתי. במקרה שלנו טיילנו עם תיק גדול של 70 ליטר ועוד תיק קטן של 30 ליטר. בתיק הגדול היו בגדים וכלי רחצה ודברים בסיסיים, ועזרה ראשונה.
"טסנו עם חמש חולצות קצרות ומכנסיים ותחתונים בכמות שמספיקה לשבוע, כי בכל מקרה ישנו בהוסטלים ועשינו כביסה, ובמהלך הטיול אפשר להתארגן על בגדים בכל מקום שבו נמצאים. דברים גם הולכים לאיבוד, ולכן אסור להיקשר לשום דבר שנמצא בתיק, כי הוא יכול להישכח ברכבת של 19 שעות או בהוסטל או במטוס מעל האוקיינוס השקט או האטלנטי".
איך מארגנים תקציב למסע כזה?
"אמרנו, בוא נראה כמה כסף צריך ומתי יש לנו אותו. יש אלמנט של חסכונות ויש כסף שחסכנו מרגע ההחלטה ועד הטיסה, שזה בערך חצי שנה. החלטנו בינינו שנוציא בממוצע 50 דולר ביום, וזה לא 'להתכלב'".
על החלק האסייתי של הטיול הוציאו לדבריו 28 אלף דולר, שמימנו את ההוסטלים, את האוכל, ואוטובוסים וטיסות לשניהם. "1,400 דולר לשנינו לחודש. זה נותן פרופורציה".
רגע לפני הקורונה
רבינובסקי ומצנר שהו פחות זמן במדינות יקרות, ובמדינות זולות יותר, הם השתמשו בעזרים שונים כמו אפליקציות לתכנון כלכלי, מה שנתן להם אומדן יומי על מצבם הפיננסי. בחלק מהמקומות התארחו אצל משפחה, חברים, וחברים שפגשו בדרך וטיילו עימם.
כמה פעמים אמרת לעצמך: איזה מזל שזה קרה לפני הקורונה?
"הגענו לארץ בדיוק כשזה התחיל, ובאמת בימים הראשונים שהתחיל הסגר, אמרנו: איזה מזל שהחלטנו לעשות את הסטופ ולטוס, כי מי ידע שתבוא הקורונה?
"אני מרגיש בר מזל שהצלחתי לראות את הודו בימים שהיא פורחת והיא אחרת, ולא תחת משבר, או בכלל להיות בסין, שהיא ההתחלה של הקורונה עם כל הסטיגמות סביב זה".
פרויקט מימון לספר
את כל סיפורי המסע של טל ואריאל אפשר יהיה לקרוא בספר "שנה בעולם", שיצא באמצעות פרויקט מימון המונים. מעבר לקבלת הספר, התורמים יקבלו גם תשורות יוצאות דופן וייחודיות, כמו סיור אוכל שמבוסס של המדינות בהן ביקרו; ערב חוויות קולנועיות עם סינמטק הרצליה, שמבוסס על סיפורים וחוויות מהמסע; כובעים וחולצות שעליהם חקוקה בובת הפנדה שטיילו איתה, שהפכה להיות לוגו הטיול והספר, ויש לה אפילו עמוד אינסטגרם משלה.
היעדים המומלצים של טל ואריאל
מיאנמר: תחושת בתוליות
"יש קסם אדיר במקום, שבעיקר נובע מהטרגדיה שהמדינה היתה תחת דיקטטורה משוגעת. היום היא לא נגמרה לגמרי, אבל הם בתהליכים. אפשר להגדיר את המקומיים כאנשים הכי טהורים, אדיבים וברוכים שיצא לי לפגוש בכל מקום שטיילתי בו. הם היו סגורים, ופתאום התחילו לבוא אליהם זרים מהמערב, וכל המהות שלהם היא שהם רוצים לעזור. חלק מהתרבות הבודהיסטית היא שהם מאמינים שאם יעשו טוב, הטוב יחזור אליהם. כשנפרדנו מאבא שלי, הוא היה צריך לקחת טיסה והיינו בתחנת אוטובוס משוגעת בגודל של חצי עיר, עם המון בתים קטנים והמון אוטובוסים. ניסינו למצוא את האוטובוס וניגש אלינו בחור ושאל אם אנחנו צריכים עזרה. אמרנו לו את שם התחנה והלכנו עשר דקות עד שהגענו, ואז הוא אמר, הנה, כאן אתה עולה, אמר להתראות והלך.
"יש במיאנמר טבע יפה ומקדשים, ותחושה של בתוליות, ותיירות שעדיין לא הושחתה, אבל האנשים הם הדבר הכי מיוחד שם".
סין: עולם מקביל
"במקומות מרוחקים כמו יונן וסצ'ואן יש טבע, מקדשים וכפרים, ודברים פחות בומבסטיים, בניגוד לשנגחאי. אתה יכול להסתובב בכפרים ולגלות את סין מהספרים והסיפורים.
"לא היה לי מה לאכול ‑ אני אוכל כשר ולא מן החי, ושם מתבלים הכל בפירורי חזיר. היה לי מאוד קשה והייתי צריך לסגל שיטות.
"אחד הדברים המדהימים הוא שאתה מגיע לעולם מקביל. מתקיימת שם אומה של מיליארד וחצי בני אדם. הכל שם סיני, יש להם גוגל משלהם ואת הוואטסאפ שלהם, שהוא יותר מתוחכם משלנו, מעין עולם עתידני, והכל שם מתקיים אחרת. יש לנו גם הרבה מה ללמוד מהם.
"איבדנו את הקינדל (מכשיר לקריאת ספרים דיגיטליים ‑ א.ק) באוטובוס ומנהל ההוסטל אמר לנו לתת לו יומיים, והוא החזיר אותו. אותו בעל הוסטל עזר לנו לקבל חזרה את האשראי שלנו שנשאר בכספומט בטעות".
סינגפור: עתידנית ומרגשת
"בסינגפור יש את כל הזיקוק של אסיה במקום אחד, גם מבחינת טעמים וגם מבחינת תרבויות. היא מורכבת ממלזים, הודים וסינים, והיא כולה הוסללה דרך התרבות הבריטית, ואתה מקבל מין מקום אוטופי שבו שלוש התרבויות הגדולות והמשמעותיות באסיה מתקיימות יחד בשלום.
"אוהבים להשוות אותה לישראל, כי זה מקום קטן עם צבא, אבל בסוף זה מקום שהוא טעים, מרגש ועתידני, והוא לח כמו פה ‑ יולי אוגוסט תמידי, כמו מנהטן של אסיה. יש בה פארקים וגן בוטני עם אוסף סחלבים שנתנו להם שמות של מנהיגים.
"יש ספר שנקרא 'עשיר בהפתעה', והוא כל כולו מדבר על העשירים בהגזמה שחיים בסינגפור. הוא בדיוני אבל מבוסס על חוויות של הסופר, ונהניתי לקרוא ספרים שקשורים למקומות תוך כדי ואחרי הטיול, כדי להמשיך את החוויה.
"סינגפור היא כור היתוך תרבותי־קולינרי־אנושי, וזה מדהים".
בלגיה: לא רק בירה ושוקולד
"בלגיה היא הפתעה. זו מדינה שלא תכננו להגיע אליה. כשהיינו בפיליפינים הכרנו בחור בלגי, וכשהבנו שאנחנו חוזרים דרך אירופה, שאלנו אם בא לו שנישאר לילה או שניים, והוא כבר תכנן תוכנית של מה נעשה באותו סוף שבוע, ברמת איזה חברים נפגוש, לאיזה מסיבות נלך וגם לאיזה מסעדות.
"יש משהו מאוד אפור בהסתכלות על בלגיה. כולם אומרים: 'רק בירה ושוקולד', אבל יש משהו אחר באנשים שם. בזכות אותו חבר פגשנו את החברים שלו, ואתה מגלה אנשים חמים ומשתפים, לפעמים קצת יותר מדי, וזה לא משהו שרגילים אליו מהחלק הצפוני הקר של אירופה, והיתה לנו הפתעה גם במקומות וגם באנשים, שפשוט מאוד ריגשה אותנו עד שאמרנו: 'איך לא חשבנו לקפוץ לבלגיה?'".
צרפת: טרק בשלג
"הייתי בצרפת לפני כן. כולם נוסעים לפריז או לבורדו או ליון, אבל אנחנו פגשנו במקרה בחור באיזה מק'דונלדס בסין כי פספסנו אוטובוס, ויצא שטיילנו איתו שלושה שבועות. הוא היה צעיר מאיתנו בהרבה וחי מנדבות, והמשכנו לשמור על קשר.
"כשסיפרנו לו שאנחנו מגיעים לאירופה, הוא אמר שהוא מתפטר מהעבודה כדי לטייל איתנו שבועיים. הוא גר בדרום צרפת ובזכותו הכרנו את צרפת הכפרית, שהיא לא פריז היוקרתית והנוצצת.
"הוא לקח אותנו לבית עתיק מהמאה ה־19 של המשפחה שלו. הוא דאג לנו לציוד ועשינו טרק שלג של כמה ימים.
"ישנו באיזה מחסה שנבנה במלחמת העולם השנייה, אליו מטיילים מגיעים ותופסים בו מיטות באופן ספונטני. ישנו במינוס 30 מעלות. זה היה סוג אחר של צרפת, ואם לא היינו פוגשים את סילבן בטעות במק'דונלדס, הוא לא היה קורה".
הטיפים של טל למטייל
קחו הכל דיגיטלי: אל תסחבו דברים שלא צריך
תורידו אפליקציה שמתרגמת את מה שנאמר
אם מאבדים כרטיס אשראי אפשר להזמין חדש ‑ חברות האשראי שולחות לחו"ל
קנו כרטיס סים מקומי כי זה הרבה יותר זול ונוח לשיחות מקומיות
קראו ספרים מקומיים – זה מעשיר את החוויה
אל תקנו יין בסופר בצרפת בפחות מ־5 יורו. יש יינות מצוינים מ־5 יורו ומעלה
עוד חדשות רחובות
