כבר חמש שנים פועלים תושבי קריית משה במסגרת המינהלת להתחדשות עירונית, עם נציגי תושבים מכל מתחם בשכונה, יזמים, עורכי דין, מפגשים קבועים והשקעה לא מבוטלת של זמן. אלא שלטענת התושבים, לפני כשבועיים, רגע לפני שמועצת העיר אישרה את הסכם הגג, הודיעו העירייה והמינהלת להתחדשות עירונית לנציגי התושבים שהמתווה הקודם כבר לא קיים מבחינתן.
קראו גם:
המשמעות: דיירים לא יקבלו קודם מפתח לדירה אליה יתפנו ורק אז יהרסו את הבית בו הם גרים, אלא הם יקבלו כסף לשכירות לתקופה של שלוש שנים ויהיה עליהם למצוא בכוחות עצמם דיור חלופי.
וכך, בעוד שבעירייה מתגאים בהסכם גג היסטורי וראשון מסוגו בישראל של פינוי־בינוי ומתכננים מה לעשות עם 530 מיליוני השקלים שהבטיחה המדינה להזרים לטובת פיתוח תשתיות בעיר, התושבים זועמים ומרגישים שאת הקופון קטפו מעל גבם.
"לא מקובל עלינו"
"לפני שמונה שנים תושבי קריית משה ביקשו לשנות את מציאות חייהם", אומר השבוע קברט גטנט, אחד מנציגי התושבים הפעילים בשכונה בנושא התחדשות עירונית. "אחרי כמה שנים משרד השיכון החליט להיכנס לתחום ולקחת את הפרויקט כפרויקט דגל לאומי. התושבים לקחו בו חלק פעיל, הוחלט לעשות שיתוף ציבור ואנחנו היינו שותפים מלאים כדי לתת את כל המענים שהתושבים צריכים. לאורך כל השנים התושבים וגם משרד השיכון ועיריית רחובות טענו שהמתווה הראשון הוא שיתקיים, מעולם לא הושמע מתווה שני, אף אחד לא מכיר אותו".
לטענת גטנט עד 14 באוקטובר לא שמעו בשכונה על הסכם הגג, אז הודיעו להם העירייה והמשרד לבינוי על המתווה החדש שהתקבל. "החליטו שזה מה שיהיה ואין על זה עוררין, אבל התוכנית לא מקובלת על התושבים. שמונה שנים אמרנו לתושבים שהמתווה הראשון הוא המתווה שאנחנו מאמינים בו כי הוא עונה על כל הצרכים והקשיים של התושבים. אגב, זה גם מה שמשרד השיכון התגאה בו - היכולת להוציא לפועל מפעל לאומי־חברתי, התושבים בשכונת קריית משה לא יעברו פינוי־בינוי במתכונת רגילה, הם היו אמורים לראות את הבית שאליו הם אמורים לעבור בקרקע המשלימה שהמדינה נתנה, לעבור אליו ורק אז שיהרסו את הבית".
על פי מתווה הסכם הגג המתכונת של פינוי־בינוי בוטלה, "והמתכונת הנוכחית אומרת התושבים יוצאים לשכירות לתקופה של כמה שנים, אבל הם לא יפנו את הבתים עד שיקבלו משהו ממשי וריאלי", מתעקש גטנט. "גם אותה קרקע משלימה שהיתה אמורה לשמש לבנייה, מוצעת עכשיו לכל המרבה במחיר. לצערי אנחנו יודעים איך גופים ממשלתיים בישראל עובדים, החיים משתנים בקצב מהיר ותקציבים בין־משרדיים עוברים בקצב מטורף ומה שהובטח היום כנראה שמחר לא יתקיים ולכן אנחנו מאמינים שהמתווה השני ייתקע ולא יצא לפועל, והוא בעצם תוקע רגליים לתושבים ובוגד באמונם כי זה לא הליך שיתוף ציבור כמו מה שהיה עד עכשיו".
גטנט מספר שבמשך שנים רבות התושבים האמינו במתווה מסוים והאמינו שהוא בר ביצוע, "כל הרעיון של הקרקע המשלימה נבע מתוך הרצון של המדינה לעשות איזה שהוא שינוי אמיתי ובגלל זה גם הצעירים של ההתחדשות העירונית האמינו בהליך של המתווה הראשון והאמינו שהוא יכול לצאת לפועל. ההחלטה שהתקבלה במשרדים לא תואמת את השטח, יש פערים עצומים וזה לא דבר שהוא מקובל על התושבים".
לדבריו, תושבי השכונה מרגישים שהשעות הרבות שהשקיעו בשנים האחרונות בפגישות ודיונים ירדו לטמיון, "אנשים השקיעו מזמנם, ועכשיו אומרים לנו שזו תהיה שכונה אחרת לגמרי, הוציאו את הלב מהתוכנית ואת המהות שלה. מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רחובות ראו פה הזדמנות, זה ניצול וזה לא מקובל כי מה שהם עשו הוא בגידה בתושבים ובאמון שלהם. התוכנית טובה למינהל ולעירייה, אבל לתושבי קריית משה היא לא טובה".
גטנט מצהיר כי התושבים לא מתכוונים לעבור בשתיקה על הנעשה והם פועלים במישור המשפטי, מה שעלול להוביל לעיכוב בביצוע התוכנית.
"אנחנו יוצאים שקרנים, אתם יוצאים שקרנים"
אחד מהמתנגדים לתוכנית במועצת העיר היה חברת מועצת העיר שאול צגהון, ולמרות שהוא חבר בקואליציה, הוא תוקף את ההחלטה לאשר את התוכנית. "לאורך כל הדרך היה הסכם הדדי ביחד עם ראש העירייה והממשלה, ובזמן אמת הם פשוט חתמו על הסכם הגג שמשליך ישירות על ההתחדשות העירונית ושינו את המודל", אומר צגהון.
"בהתחדשות העירונית היו אלמנטים כלכליים משמעותיים וגם חברתיים, הם הלכו יד ביד, כשאתה בונה תוכנית היא צריכה מצד אחד להיות כלכלית ומצד שני גם חברתית", אומר צגהון. לדבריו התנגד לתוכנית כי במשך חמש שנים דיברו עם התושבים על מודל וברגע האמת שינו אותו, "לא סופרים אותם, לכו תדמיינו אדם שיהיה לו את האומץ לתת את המפתח לבית לשלוש שנים ולהאמין שזה אמיתי. רוב האנשים שמחזיקים את הבית הם המבוגרים, הילדים יכולים לצאת לשכירות, אבל לך תוציא בן אדם בן 80 לחפש דירה, לך תפריד אותו מהקהילה, מהרב, וגם למה? ראש העירייה לא ישב פעם אחת עם הנציגות על הסכם הגג, זה נעשה על הראש שלהם, ההחלטה גם מייצרת לחץ אדיר, הם הופכים להיות הבעיה כשבעצם המדינה יצרה את הבעיה בגלל שהיא לא משתפת".
לדברי צגהון, הפגישה שהתקיימה לאחרונה ובה הציגו לנציגי התושבים את הסכם הגג היתה סוערת במיוחד, "הנציגים אמרו 'אתם השתגעתם?' חמש שנים אנחנו משכנעים את התושבים על התוכנית הזו, עכשיו ביטלתם אותה, איך אנחנו מסוגלים להסתכל לאנשים בעיניים? אנחנו יוצאים שקרנים, אתם יוצאים שקרנים".
לדבריו, אם התוכנית תמומש בפועל תהיה הרבה בנייה ירוקה ופארקים סביב קריית משה אבל היא תישאר בדיוק אותו הדבר, "זו תהיה אות קין לעולמים למי שיעשה זאת, פעם אחת תקשיבו להם כמו שצריך, זה הבית שלהם, אל תדברו מעל הראש שלהם, אומרים לי התושבים לא צד בעניין בהסכם בין המדינה לעירייה, מה אתה אומר? זה רק הבית שלהם. קריית משה הפכה למסחטה והעירייה קיבלה את מה שהיא רוצה ועכשיו כשקיבלו מה שרוצים היא לא צריכה את התושבים יותר, ואני אומר את זה מתוך הקואליציה".
העירייה: מנסים לסייע
מעיריית רחובות נמסר: "חשוב לציין כי ההחלטה על שינוי מודל התהליך התקבלה על ידי מועצת רשות מקרקעי ישראל, במסגרת החלטת מדיניות לגבי אופן השימוש בקרקע בכל הארץ. יודגש כי הסכם הגג משאיר את כל האופציות פתוחות, ומאפשר לעיריית רחובות לבקש לבצע את התהליך בהתאם למודל הקודם, עם קרקע משלימה.
עיריית רחובות מבינה את הקושי עם החלטת רשות מקרקעי ישראל, ומבהירה כי היא עמלה מול המדינה אחר מתן פתרונות מתאימים.
מתן אפשרות לתושבי קריית משה לעבור לקרקע המשלימה - נמצא בראש סדר העדיפויות של ראש העירייה, רחמים מלול. עוד בטרם החתימה על הסכם הגג שתיערך בהמשך, נקבעו דיונים עם בכירי משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל, כדי לדון בשימור האפשרות של תושבי קריית משה לעבור לקרקע משלימה. המעבר לקרקע המשלימה הוא אופציה חשובה אבל בסופו של דבר מדובר, לאחר הפחתת מחזיקי דירות להשקעה ונוספים - ב־750 משפחות בלבד, שרובן בני הגיל השלישי, אשר מעבר לקרקע משלימה שנמצאת בפאתי השכונה, תרחיק אותם משירותי השכונה כגון מרכז מסחרי, מתנ"ס, דואר, קהילה ועוד.
"כרגע, במדינת ישראל, התחדשות עירונית נעשית באמצעות מעבר לדירה שכורה, וחזרה לדירה חדשה באותו מיקום שבו עמדה הדירה הישנה. חשוב לציין כי גם במודל הקודם, של קרקע משלימה, יש חסרונות כמו למשל הארכת תקופת ההתחדשות העירונית בשנים רבות, וכן פתרון חלקי לכל מי שאמור לעבור במסגרת ההתחדשות העירונית ועוד".
הסכם הגג במספרים
530 מיליון שקלים
יועברו לעיר 250 דונם לטובת ההתחדשות
1,326 דירות ישנות ייהרסו
9870 יחידות דיור חדשות ייבנו
עוד חדשות רחובות
