זה סיפור על רומנטיקה ואוכל, ועל אנשים שהלכו עד הסוף עם החלומות שלהם. יעל ועמוס אסל מנהלים מאפיית בוטיק ומוכרים את הלחמים הייחודיים שלהם מדי יום שישי בנס ציונה. איך הם התגלגלו לתחום? זה הסיפור האמיתי.
קראו גם:
לתחום התגלגלו בגלל בעיה בריאותית של יעל, רצון כנה של עמוס לעזור לה והפתעה אחת שטרפה את הקלפים וגרמה לעמוס לחשב מסלול מחדש.
אלרגיה לחיטה
בכל יום שישי בבוקר מציבים יעל ועמוס אסל דוכן בשוק האוכל בקניון בנס ציונה ומוכרים את הלחמים שלהם. מאחורי הלחם המיוחד שכולם מדברים עליו מסתתר סיפור רומנטי במיוחד של זוג שעשו זה עבור זו את הכל כדי שיהיו מאושרים.
יעל היא צורפת ובעלת בית ספר לעיצוב תכשיטים וצורפות, לפני עשר שנים החלו לה כאבי בטן קשים ולאחר לא מעט בדיקות היא גילתה שהיא רגישה לחיטה, "לא לגלוטן", היא מדגישה, "אלא לחיטה ושמרים. הבנו שכוסמין מלא הוא הדבר הכי טוב עבורי כי הוא לא אלרגני כמו החיטה הרגילה".
למרות הגילוי וההבנה איזה סוג של לחם היא צריכה לאכול, מצבה לא השתפר כאשר עברה ללחם כוסמין, "בכל הלחמים הייתה חיטה וכאבי הבטן המשיכו", היא מספרת. כאן נכנס לתמונה עמוס, שעד לפני שש שנים עסק במערכות מידע במשך 35 שנים וכתחביב היה אופה, אך ידע בלחמים לא היה לו.
"כשיעל פיתחה את הרגישות לחיטה לא היה לה מה לאכול, בכל דבר יש חיטה ולא מעט פעמים היא הייתה יושבת בצד ולא אוכלת", מספר עמוס. "לא הכרתי את תחום הלחמים, אפייה ועוגות היו הקטע שלי אבל אמרתי לעצמי שאני חייב לנסות לעשות לחם", וכיאה לאיש נתונים הבית התמלא טבלאות כשעמוס ניסה לפצח את השיטה וליצור לחם בריא עבור יעל, וגם טעים.
"הכיכרות הראשונות יצאו אבנים, המשכתי להתאמן ולמדתי את הנושא, יש המון בתי ספר מצוינים בארץ בתחום ויש גם מורים מצוינים", הוא מספר. לכל בית ספר אליו הגיע מורה מומחה מחו"ל, עמוס היה מצטרף, לומד לעומק את התחום והכיכרות שמילאו את הבית היו מעולות. בשלב הזה החלו לבצבץ לעמוס גם ניצני התודעה, שאולי הגיע הזמן לעשות את השינוי הגדול בחייו.
מאפייה בהפתעה
בבית הספר לצורפות של יעל התלמידים החלו להכיר את הכיכרות, עמוס היה מכין את הלחם ובהתחלה מחלק אותו בחינם, "אחר כך לא היה להם נעים לקחת בחינם בכל שבוע, אז הם ביקשו לקנות", מספר עמוס שכבר הבין בשלב הזה שהוא רוצה לעסוק בכך באופן קבוע, אך לא ידע כיצד לעשות את המהלך לאחר 35 שנה בתחום מערכות המידע.
"כמעט הגעתי לגיל 60, ואם לא עכשיו אז מתי? חשבתי על זה המון, רציתי שינוי, אבל בכל זאת, 35 שנים באותו התחום זה לא מעט", הוא מסביר על הלבטים שהיו לו באותה התקופה.
תוך כדי שהוא מתלבט, יעל כבר הבינה שתשוקתו האמיתית של עמוס היא לעבור לתחום האפייה, והחלום למאפיית בוטיק החל לקרום עור וגידים גם במוחה.
"הילדים כבר עזבו את הבית והתפנו לנו חדרים", מספרת יעל. "בכל פעם הייתי שואלת אותו על אותה מאפייה שהיה מקים אם היה יכול, מה הוא היה צריך עבורה, הוא הסביר ואני רשמתי, ואז הכנתי סקיצה ודיברתי עם חבר טוב שיש לו ידי זהב ויצאנו לכבוד יום הולדת 60 לטיול בחו"ל. בזמן הזה, בלי שעמוס ידע, החבר שלנו עם ידי הזהב הקים לו בהפתעה את המאפייה באחד החדרים בבית", היא מספרת. "הדבר היחידי שלא היה לנו הוא תנור, אבל את התנור הוא היה צריך לקנות בעצמו".
התפטרתי מהעבודה
"ואני חוזר ופתאום יש לי את כל מה שאני רוצה", מספר עמוס ואומר שהיה מופתע ונרגש כאחד, מיד לאחר מכן התפטר ממקום עבודתו, קנה תנור איכותי שאותו היה צריך להכניס לחדר רק אחרי שבירת הקיר, ומאז הוא במאפייה. "החלטנו שאנחנו הולכים על קו ברור של קמחים מלאים מכוסמין ושיפון, כולם לחמי מחמצת בתסיסות ארוכות עם טעמים מיוחדים", מסביר עמוס.
"ולי יש שקט בבטן", מספרת יעל. בהתחלה הם מכרו את הלחמים במשתלת האירוסים בשוק איכרים שהיה בה בכל יום שלישי, אך כשהוא הפסיק לפעול, עברו בקביעות לקניותר. דיאטניות החלו להפנות אליהם מטופלים, שכן הלחם הוא לא רק ללא חיטה, אלא גם ללא כל סוכר.
"אין בלחמים בכלל סוכר, אין חיטה ואין שמרים תעשייתיים, יש לו ערך גליקמי נמוך לכן הוא טוב לסוכרתיים", מסביר עמוס ומספר שכרגע הוא מפתח עם הנכד שלו דילן בן השנה וארבעת החודשים לחם חדש שייקרא על שמו, "הוא טועם ואומר מה הוא אוהב והלחם הזה הוא על שמו", מסביר עמוס ומספר שיש עוד לחמים על שמם של הילדים – למשל בייגלה אריה על שם בתם הבכורה, ובעתיד, כך הם מקווים, אם הנכדה לילי תאשר את הלחם שיפתחו, הוא יהיה גם על שמה.
מוזיקה וריחות
"לא ידעתי שאעבוד בזה בחצי משרה", אומרת יעל בצחוק, אך גם ברצינות, כי בכל יום חמישי ושישי היא עומדת לרשותו של עמוס שכן העבודה מרובה. "אני לא עומדת בזה, הבית מלא בריחות, מוזיקה ברקע, זה נפלא. בימי שישי אנחנו ביחד בדוכן בקניותר, אם יש אנשים שקונים אצלנו והם לא מצליחים להגיע אנחנו מקפיאים להם לחמים והם באים לאסוף אותם מאיתנו".
יעל גם עוסקת בכל נושא עיצוב המוצר, העטיפה שלו, פריסת הלחמים ועיצוב המדבקות והלוגו.
עמוס אחראי על האפייה, "זו עבודה קשה, היא לא לכל אחד", הוא אומר ומספר כיצד הוא מתכוון לשמור על המאפייה קטנה. "אם מבקשים ממני לעשות סדנאות של מחמצות אני עושה, אבל לא ליותר משלושה אנשים. אנחנו לא רוצים מאפייה ענקית. לא חייבים את התעשייה, לא צריך סוכר ולא משפרי אפייה, צריך רק קמח מלא, מים ומלח".
הטיפים של עמוס לאפייה מוצלחת
סבלנות - אתם עוסקים במערכת ביולוגית חיה המושפעת מטמפרטורה, לחות ועונות השנה. התנאים משתנים כל הזמן והעיתוי קובע את התוצאה: המחמצת צריכה את הזמן שלה עד שהיא מבשילה, הבצק צריך זמן לתסיסות, וכו'. קחו את הזמן.
מיקוד - ממליץ להתמקד במתכון אחד. הכנת לחם היא רבת־שלבים וכל שלב משפיע בתורו על התוצאה הסופית. היכרות עם השלבים השונים תאפשר לשפר כל שלב בתורו ואת התוצאה הרצויה. כשתגיעו לשליטה במתכון, תוכלו לעבור למתכונים אחרים.
אהבה - תאהבו את התוצאה. בכל לחם הושקעה אנרגיה, הקראסט לפעמים נקרע, הלחם לא תמיד תופח כמו שציפיתם... זה קורה לטובים ביותר. ולכן אל תתנו לאכזבות לנהל את התהליך.
עוד חדשות רחובות
