כבר עשור שראובן (רובי) בנימין סובל מכליות פוליציסטיות, מחלה שבגללה הגוף מייצר ציסטות רבות על הכליות וגורם להן לאבד מתפקודן לאורך השנים. אמו וסבתו של בנימין נפטרו מהמחלה, והוא, כיום בן 56, בעל עסק ואב לשלושה שגר במושב בניה שבמועצה האזורית ברנר, לא מתכוון לשבת בצד ולחכות שכליותיו יקרסו לגמרי.
1 צפייה בגלריה
בנימין. לא מחכה
בנימין. לא מחכה
בנימין. לא מחכה
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
"הכליה היא המסננת של הגוף, ולא סתם על פי הרפואה הסינית היא האיבר החשוב בגוף, כי כשהיא לא עובדת הרעלים נשארים בתוך הגוף וגורמים לעלייה של אשלגן וזרחן, שיש להם השפעות קשות על הגוף. כבר קרה לי לא פעם ולא פעמיים שעשיתי בבוקר בדיקות דם ומצאתי את עצמי עם טלפון מהרופאה ללכת במהירות לבית החולים כי האשלגן שלי ברמה מסכנת חיים", מספר בנימין.
כיום הוא נמצא דרגה אחת מתחת לשלב בו יצטרך לעבור לטיפולי דיאליזה, כאשר כליותיו מתפקדות ב־15 אחוז בלבד והוא נמצא במקום ה־1,000 ברשימת ההמתנה לתרומת כליה.
כמי ששירת בשייטת, צלל כל חייו והיה עצמאי, הוא חש שהוא חייב לפעול כדי למנוע את ההידרדרות במצבו.
"אני בתחתית שרשרת המזון", הוא אומר. "אני לא ילד. אדם רגיל ונורמטיבי. במשפחה בדקנו את האפשרות אבל היא לא קיימת. הילדים קטנים מדי והאישה לא יכולה, ולכן אני מחפש תרומת כליה.
"ליוויתי את אמא שלי במשך שנתיים וחצי כשהיתה חולה מאוד. המון ניתוחים ומחלות ושיקום. שנתיים וחצי קשות שאני לא רוצה להגיע אליהן. אני לא מתכוון להיות נכה. משנה לשנה אני רואה איך בבדיקות הדם המצב מידרדר ויש תופעות לוואי לא נעימות בגלל מצב הכליות. לפעמים יש כאלו התנפחויות ברגליים שאי־אפשר לקום, לנהוג או ללכת. נותר רק לשכב במיטה כמו צמח. יש הגבלות קשות על אוכל". כיום מחפש בנימין תרומת כליה אלטרואיסטית ומקווה יוכל להינצל מטיפולי הדיאליזה ומהידרדרות במצבו הבריאותי.