כבר שנים רבות שבריכת החורף, או כפי שמכנים אותה הרחובותיים "שלולית החורף", נחשבת ליעד מועדף לטיולים עבור חובבי הטבע שנהנים בכל שנה מצמחייה ירוקה ומאגם ייחודי שמושך אליו מינים רבים של ציפורים בחורף ובאביב. אלא שהשנה, למרות הגשמים העוצמתיים, היא נותרה יבשה.
קראו גם:
"יש מים בבריכה, פשוט היא לא מלאה בצורה מרשימה כמו בשנה שעברה, המים רדודים והצמחייה מחביאה אותם", אומר הפעיל הסביבתי יובל רוזנברג, ממקימי "ועד מרחבי רחובות" שפועל לשמור על בריכת החורף. "ההבדל העיקרי בין השנה שעברה לשנה הנוכחית הוא נושא הגשם. הבריכה צריכה הרבה גשם וכן צריכה הרבה אירועי הצפות. מעבר לכך, הבריכה מתמלאת הרבה פחות מבעבר הרחוק, בין היתר מכיוון שלא שומרים על אגן הניקוז שלה, שמתפרש על פני 2,000 דונם בערך".
לאן נעלמו הברווזים?
כבר מאות שנים הבריכה, שבין רחובות למושב ישרש, מושכת מבקרים. מדובר בתופעה שהוזכרה בספרים ובמפות החל מן המאה ה־19. "הבריכה מופיעה במפות בערך משנת 1888 ונקראת בהן 'שקע רמלה' (ג'ורת אל רמלה)", מספר רוזנברג. "בעדויות מתקופת המנדט הבריטי עולה שגם באמצע הקיץ ביולי־אוגוסט עדיין היו שם מים או לפחות בוץ. בתקופת המנדט היו מגיעים לבריכה לצוד ברווזים, הייתי שם עם תלמידים לפני שנה והם אפילו מצאו במקום מטבע מהתקופה הזו".
אז מה גורם לכך שהבריכה לא מתמלאת כמו בכל שנה?, רוזנברג מסביר כי שילוב של סלילת כביש 40 לפני הרבה שנים, לצד הגבהה של כמות עפר גדולה בבריכה, מפריעים למים להגיע אל הבריכה ולמלא אותה. "הפרדסים סביב בסך הכול טובים לבריכה, ולעומת זאת עכשיו יש שדות שחורשים אותם הרבה והדבר מגדיל את החלחול ופחות מים זורמים אל הבריכה, והרבה מבעלי השדות שמים סוללות עפר סביב השדות והדבר מונע מהמים להגיע לבריכה".
מה ההשפעה על בעלי החיים בבריכה?
"כרגע, למרות שהבריכה נפגעה ביחס למצבה בעבר - מצבה טוב. יש שם עושר גדול של מינים גם מבחינת הכמות של המינים וגם מבחינת האוכלוסייה של כל מין. יש כמה מינים שונים שחיים בבריכה ולכל אחד תכונות שונות ומנגנונים שונים שמסייעים לו לשרוד".
רוזנברג מספר שאחת הסיבות להכרה בבריכת החורף כשמורת טבע היא שחיה בה ה"חפרית" - דו־חי שחי מחוץ למים אך מתרבה במים, "בקיץ היא מתחפרת בבוץ ונכנסת לתרדמת, הבעיה היא שהראשנים שלה מאוד גדולים והם צריכים שבמשך שלושה עד חמישה חודשים יהיו מים בבריכה כדי להשלים את הגלגול. אם המים מתייבשים לפני כן, כמו ברצף של שנים שחונות מהעבר, לא תמיד זה היה מספיק לראשנים וראינו מצבים שבהם כל אוכלוסיית הראשנים של החפרית מתו".
"אנחנו ב'וועד מרחבי רחובות' ביקשנו להכניס גם את ערוצי הניקוז ושטח המעטפת מסביב לבריכה בתוך השטח של השמורה, כך שאפשר יהיה עדיין לקיים בו פעילות חקלאית כמו היום, אבל תחת פיקוח"
מה ההשלכות של דבר כזה?
"זו פגיעה באוכלוסייה כי היא בכל שנה קטנה, החפריות גם מתות בתהליך טבעי מכל מיני סיבות, ואין מספיק אוכלוסייה חדשה שתמשיך אותה. לא חובה שכל שנה תהיה אותה הכמות, אפילו אנחנו יכולים לראות ששלוש שנים לא תהיה חפרית חדשה ועדיין אם האוכלוסייה הקיימת מספיק גדולה וחזקה היא אמנם תצטמצם, אבל יהיה איזה שהוא גרעין רבייה ובסופו של דבר בשנה שבה הבריכה תתמלא היא תצליח להשתקם. אז עכשיו זה הכול שאלה של כמה שנים ברוכות וכמה שנים שחונות יש, וכמה שומרים גם על השטח בכל מקרה".
תקופת הקורונה לא היטיבה עם בעלי החיים בשמורה?
"היו הרבה מטיילים, אבל סך הכול טיילו יפה ולא פגעו, עיקר הפגיעה היא על ידי פסולת בניין ותוכניות בנייה. אנחנו רואים שההתחממות הגלובלית לא פוסחת על מדינת ישראל ולא ברור מה המשמעות שלה, אבל יש יותר ויותר שנים קשות שמקשות על הדו־חיים להתמודד. מצד אחד כמות הגשמים בחורף יורדת ומצד שני כמות ההצפות דווקא לא ירדה, כך שמוקדם מכדי לדעת מה יקרה".
רוזנברג מסביר שהבעיה של בריכת החורף של רחובות קיימת בעוד בריכות חורף בארץ, והדבר משפיע על בעלי חיים אחרים שחיים בתוך הבריכה, חלקם מינים נדירים שחיים רק בבריכות חורף. "צריך לשמור לא רק על הבריכה עצמה אלא גם על אגן הניקוז שלה. במהלך הדיונים על השמורה, אנחנו ב'וועד מרחבי רחובות' ביקשנו להכניס גם את ערוצי הניקוז ושטח המעטפת מסביב לבריכה בתוך השטח של השמורה, כך שיתאפשר עדיין לקיים בו פעילות חקלאית כמו היום, אבל תחת פיקוח בהקשר של בריכת החורף".
יש עדיין סיכוי החורף שהבריכה תתמלא?
"לא חושב, אבל בסערה האחרונה של סוף פברואר מצב הבריכה השתפר, ויש סיכוי שגם השנה לפחות חלק מהחפריות יצליחו להשלים את הגלגול שלהן".
עוד חדשות רחובות
