רגע לפני חג פורים, הלכה לעולמה הפעוטה בת הארבע וחצי שני אליעזר. שבועיים אחרי הטרגדיה, ההורים האבלים, אלישע ומיכל, דמויות מוכרות ואהובות בחדרה, מספרים בריאיון כואב כי הם שואבים כוחות מאמונתם באלוהים וממצוות ומעשים טובים שמבצעים תושבים לעילוי נשמתה של שני ז"ל.
2 צפייה בגלריה
שני אליעזר ז"ל. "כל מעשה טוב שאדם עושה ומכוון לעילוי נשמתה עושה לה נחת רוח"
שני אליעזר ז"ל. "כל מעשה טוב שאדם עושה ומכוון לעילוי נשמתה עושה לה נחת רוח"
שני אליעזר ז"ל. "כל מעשה טוב שאדם עושה ומכוון לעילוי נשמתה עושה לה נחת רוח"
(צילום: אלבום פרטי)
אלישע אליעזר משמש כעוזרו ומנהל לשכתו של הרב הראשי של העיר, ישראל מאיר ביטון. רעייתו מיכל היא סייעת בעיריית חדרה. לבני הזוג בת נוספת, נועה, בת שלוש וחצי.
בליל שבת, לפני כשבועיים, הכה הגורל במשפחה. שני, שהייתה לדברי בני משפחתה בריאה לחלוטין, וללא כל מחלות קודמות נפטרה.
בהלווייתה שהתקיימה במוצאי שבת בבית העלמין בעיר, עמד אביה מעל קברה הטרי, הרים את עיניו השמיימה ובאצילות הודה לקב"ה על הפיקדון שנתן לו במשך ארבע שנים. כבר בסמוך לפטירתה של בתם ביקשו ההורים מהציבור לקחת על עצמם לבצע מצוות לעילוי נשמתה. פעילות הקמחא דפסחא של מתנדבי חדרה למשל, מוקדשת השנה לעילוי נשמתה של שני ז"ל ואביה אלישע הסביר כי כל מצווה שמוקדשת לעילוי נשמתה גורמת לה נחת בשמיים.

2 צפייה בגלריה
שני אליעזר ז"ל. אבל בחדרה
שני אליעזר ז"ל. אבל בחדרה
שני אליעזר ז"ל. "מה שקרה נפל עלינו משום מקום"
(צילום: באדיבות המשפחה)

"לא היה כלום לילדה, היא הייתה בריאה לחלוטין, לא מאובחנת עם שום דבר", אומר אלישע. "שמעתי כל מיני אנשים שאומרים שהייתה לה אסטמה וסיפורים, זה לא נכון. לא היה לה כלום. בריאה לחלוטין. מה שקרה לה נפל עלינו משום מקום. שני למדה בגן תהילה של מוסדות הרב ביטון, קצת התחילה ללמוד אותיות. יש לה אחות קטנה ממנה בשנה, נועה שהיתה גם החברה הכי טובה שלה".
מהיכן שואבים כוחות להתמודד עם האובדן?
"לפי האמונה ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך וכל דעביד רחמנא לטב עביד (הכול לטובה) בלי האמונה לא יודע מה הייתי עושה. אולי קופץ מהגג, אחרת מה יש לי להישאר פה, הילדה שלי שהכי אהבתי כבר לא כאן. בבית החולים שאלו אם לנתח את הגופה כדי לברר את סיבת מוות, אולם בהלכה זה לא מקובל. כן אישרנו בדיקת סי.טי ואנחנו מחכים לתוצאות. מי שעובר טרגדיה כזו כלום לא ינחם אותו. הרבה אנשים שבאו לנחם אותנו אמרו לנו 'רק אם יהיו לך עוד ילדים זה ינחם', אבל כלום לא ינחם, זו צלקת לכל החיים, זו ילדה שלך שאהבת וטיפחת ארבע שנים וחצי והיא איננה. אז מנסים להתחזק, לשאוב כוחות וגם הידיעה שכלום לא יעצור אותנו מעשייה גם כן מחזקת. יש לנו משפחה לטפח ועוד ילדים להביא לעולם וגם בנושא העשייה הדתית ידי מלאות בסיוע לרב ביטון רב העיר וככה גם בתפקידו כממונה על כפר סבא והוד השרון".
אלישע מודה למי שעטפו אותו ואת משפחתו וחיזקו ברגעים הקשים: "בשלוש לפנות בוקר נקבע מותה ויש לציין שבהלל יפה מהרגע הראשון היו מדהימים, מד"א ואיחוד הצלה גם כן, כל התושבים שבאו לחזק ואני לא מכיר אותם אישית פשוט אנשים ששמעו וחשבו לתת יד ולחזק. חזקי מנת ומתנדבי חדרה שלא עזבו אותנו לרגע, בועז ביטון ומשה אלמליח מש"ס, יו"ר המועצה הדתית משה פניגשטיין, ציון בסה מנהל מחלקת תרבות תורנית בעירייה, האנשים האלה עטפו אותי בצורה שלא האמנתי שקיים דבר כזה בכלל. גם האנשים שהגיעו ללא היכרות איתנו לנחם לחזק זה מאוד מחמם את הלב, במיוחד בתקופה הזו שאנו חיים בה. בשעת צרה כולם מאוחדים לצערנו".
איך סיפרת על האסון לבתך נועה?
"כשהיא התעוררה בשבת בבוקר, היא מיד שאלה איפה אחותה, לא השבנו לה. ביום ראשון התייצב אצלנו בבית הפסיכולוג ד"ר ג'קי וינברג, דיבר איתה וסיפר לה. לנו הוא הסביר שבגיל שלוש וחצי ילד לא מבין מה המשמעות, הוא מכניס לראש ואחרי שתי שניות לא זוכר כלום, ככה זה בגיל הזה. בעוד כמה שנים היא כן תזכור את האירוע וכשהיא תיזכר היא לא תתלונן בפנינו למה לא סיפרנו לה, כי סיפרנו".
אלישע מספר, כי לא בהכרח חשב על הרחבת המשפחה באופן מיידי, אולם הוא מאמין כי נוכח הנסיבות המצערות, הרחבתה תחזק מאוד את רעייתו מיכל. "שנינו רק בני 25, ואני מאמין שזה יחזק מאוד את המשפחה", הוא אומר. "מה שעוד מחזק אותנו אלה יוזמות ברוכות ומצוות שאנשים עושים לעילוי נשמתה של שני. קמחא דפסחא של מתנדבי חדרה שהשנה מוקדש לשני זה דבר מבורך. חזקי מנת מעניק סל מכובד לנזקקים, חולים ויתומים שסוגר להם את כל החג. בשביל כל אדם לדעת שיש מי שדואג לנזקקים לחולים ויתומים זה משמח, השנה זה לא רק יעשה נחת רוח לנו, אלא גם לשני בשמיים. כל מעשה טוב שאדם עושה ומכוון לעילוי נשמתה עושה לה נחת רוח. היא מרגישה את זה יותר ממני. היא רואה בשמיים מה שעושים בשבילה ויש לה סיפוק אדיר. היא מרגישה את זה".

קראו גם:

אלישע מקווה כי דבריו יחזקו משפחות אחרות שחוות טרגדיות: "יש לנו סבים וסבתות משני הצדדים והיה להם קשה מאוד לקבל את הבשורה המרה, במיוחד לאבא שלי שזו נכדה ראשונה שלו, אבל הם בעלי אמונה חזקה וכמונו הם יודעים שלא היה פה שום דבר אחר, למעט משהו מלמעלה. אני מאחל לכולם להיות חזקים".