"אין דבר העומד בפני הרצון", הוא המוטו של שלושת האחים ‑ יעקב, יצחק ומשה פנטה, מתאבקים שקורצו מחומר של אלופים ועושים בשנים האחרונות הרבה כבוד לרחובות בדרכם לצמרת ההיאבקות העולמית.
מורה לחיים
האחים פנטה עלו עם משפחתם מאתיופיה בשנת 2006 והגיעו למרכז קליטה בחיפה. יעקב (20) יצחק (17) ומשה (16) היו אז רק ילדים קטנים, ולאחר שנתיים בחיפה הגיעו לראשון לציון והשתכנו בה.
המורה שלהם לספורט בבית ספר ישורון היה אריאל צימקינד, לשעבר מאמן נבחרת ישראל בהיאבקות, שגם מנהל את מועדון "קידום היאבקות רחובות", שנחשב למועדון מוביל ברמה הארצית: רק בשנה החולפת זכו שמונה רחובותיים במקומות הראשונים באליפות הארץ מבין עשר קטגוריות.
"אריאל היה המורה שלנו ביסודי לספורט. הוא מאמן נבחרת ישראל בהיאבקות והוא משך אותנו לזה", מספר יעקב, האח הבכור ואלוף ישראל לכל הגילאים מגיל 18 ועד בוגרים. "זה התחיל ממני. הוא אמר לי בוא, תהיה לך מסגרת במקום להסתובב ברחוב, תהיה עסוק בספורט. בהתחלה לא הבנתי את ההיאבקות אבל עם הזמן נכנסתי לעניינים, וקודם כל זו מסגרת, כי אם אין לבן אדם מסגרת הוא מתחיל לעשות שטויות".
אחריו הגיעו גם שני האחים הצעירים, יצחק ומשה. "אם טוב לי פה ויש לי מסגרת ואני לא משוטט ברחובות, אז למה שהאחים שלי לא יהיו פה?", אומר יעקב.
חיים את עולם ההיאבקות
מעשית, האימונים האינטנסיביים בכל יום, למעט שישי ושבת, הצריכו מהאחים לעבור לרחובות. הם לומדים בבית ספר "המר" בעיר ולאחר הלימודים מגיעים לדירה של המועדון, שם הם מכינים שיעורי בית ונחים, ואז מתחילים את האימונים.
יעקב: "אנחנו כמעט חיים בדירה הזו".
יצחק: "בית הספר תומך בנו כשיש תחרויות. הם גם מעודדים וגם מתחשבים במבחנים, אם צריך מועד ב'".
שלושת האחים, מלבד היותם מצטיינים בספורט, מצטיינים גם בלימודים. "בערך ב־5:00 או 6:00 מתחילים אימון של שעה וחצי או שעתיים, ואחרי כן יש גם אימון כושר", מתאר יצחק. "מתאמנים כל יום חוץ משישי ושבת. יום שישי הוא יום סאונה כדי לשחרר את הגוף".
יצחק: "האימון קודם לכל. אפשר לצאת ויש מסיבות וימי הולדת, אבל האימון קודם. את המשפחה אנחנו רואים רק בשבתות"
לפני תחרות חשובה האימונים יותר אינטנסיביים?
יצחק: "להיפך, שבוע לפני התחרות מורידים את הקצב כדי לא להסתכן בפציעות, ולהיות מוכנים מנטאלית. כדי להתרכז בתחרות צריך להיות מוכן נפשית. יש לך את כל השנה כדי להתאמן. השבוע לפני הוא לא קריטי, והכי חשוב זה לא להיפצע".
לדבריו, בכל שנה יש כשישה טורנירים, לא כולל מחנות אימונים, אליפות עולם ואליפות אירופה. יעקב ויצחק כבר השתתפו באליפות אירופה לגילאים שלהם, כאשר באליפות אירופה הצליח יעקב לזכות במדליית ארד.
"זו גאווה גדולה", אומר יעקב. "אני גאה ושמח שייצגתי את המדינה בכבוד, שהתאמנתי לאותו רגע כדי לזכות על המזרן ולהראות לצוות ולמאמנים ולכל מי שדואג לי מכל תחום ועניין שהכל לא לחינם. קודם כל זו מעין הכרת תודה: תראו למה הגעתי בזכותכם. להכיר תודה להורים שתמכו בי לאורך כל דרך, וזו גם גאווה למדינה שלנו. לזכות במדליה כזו זה ממש להראות שזה משתלם, וזה גם מה שנותן את המוטיבציה להתאמן עוד יותר חזק".
לאחרונה השתתף יצחק באליפות בינלאומית פתוחה בקרואטיה עם נציגים מ־26 מדינות, והגיע למקום השני עם מדליית כסף.
וההורים? גאים?
"הם שמחים שאנחנו במסגרת, אבל לא במסגרת כזו של מכות ותחרות. זה לא שאנחנו חוזרים כמו שיצאנו. אנחנו מקבלים מכות בקטנה".
מכוונים לאולימפיאדה
האחים הם שלושה מבין שישה ילדים. האח הצעיר, משה, מספר שהוא שואב את המוטיבציה שלו משני אחיו הגדולים. "לכל אחד יש מודל לחיקוי, ואני שואב את המוטיבציה ממתאבקים גדולים ומהאחים שלי, שמשקיעים מאמץ ואני רוצה להיות כמה שיותר קרוב אליהם ולהצליח גם להיות אלוף. צריך רק דבר אחד – כוח רצון. אם לבן אדם יש כוח רצון הוא יכול להשיג הכל. ומאמן זה כמו אבא, מה שהוא אומר אנחנו עושים".
שלושת האחים מכוונים עכשיו הכי גבוה שאפשר. "אנחנו רוצים להגיע לאולימפיאדה. השנה לא נצליח, אבל אולי בשנת 2024, בעזרת השם", אומר יצחק.
משה: "לכל אחד יש מודל חיקוי, ואני שואב את המוטיבציה ממתאבקים גדולים ומהאחים שלי, שמשקיעים מאמץ ואני רוצה להיות כמה שיותר קרוב אליהם ולהצליח גם להיות אלוף"
באילו קשיים נתקלתם בדרך?
"הקושי הוא חברתי, אבל אם יש מטרה אפשר לשים את זה בצד", אומר יצחק. "למשל חברים מבית הספר ומהשכונה שגדלנו איתם ופתאום אנחנו נעלמים להם והם לא יודעים איפה אנחנו. 'למה אתה לא יוצא ומסתובב איתנו?'. אנחנו אומרים שאנחנו באימון ולא יכולים לצאת. האימון קודם לכל. אפשר לצאת ויש מסיבות וימי הולדת, אבל האימון קודם. את המשפחה אנחנו רואים רק בשבתות, ובמהלך השבוע אנחנו חוזרים ב־22:30 או 23:00 בלילה. זו שגרת החיים".
יעקב: "זה לא משנה איזה ילד אתה. גם אם לא קשור לספורט, זה עובד על כל תחום – התמדה וכוח רצון. כשמישהו רוצה, גם אם אין לו את הפרמטרים, הוא ישיג את מה שהוא רוצה אם הוא יתמיד וימשיך לעבוד בלי הפסקה.
"הייתי רוצה שהילד הזה יגדל ויעבוד קשה וישיג את המטרה. אין יותר כיף מלהשיג את המטרה. כל הזיעה והמכות, ובסוף זה משתלם כדי להביא את המדליה, ואנחנו רוצים גם להגיד תודה לעיריית רחובות שתומכת במה שאנחנו עושים".
"משה, איציק ויעקב הצליחו להוכיח שבעזרת השקעה והתמדה אפשר להגיע להישגים מרשימים, ואני צופה להם עוד הצלחות רבות בעתיד", אומר חבר מועצת עיריית רחובות ומחזיק תיק הספורט רועי שרעבי. "ההשקעה בספורט מובילה את הצעירים להאמין בעצמם, ביכולות שלהם, ועוזרת להם להגשים את החלומות שלהם. אנחנו ממשיכים לקדם את תחום הספורט בעיר ולעודד עוד ועוד צעירים להגיע להישגים חסרי תקדים".
