אם לא יקרה מחר (שני) דבר מה יוצא דופן במיוחד - יתרחש בתום 90 דקות של משחק באצטדיון רמת גן הבלתי ייאמן, הבלתי צפוי והבלתי נתפס. ס. נס ציונה, הקבוצה שרק לפני שנה עלתה לליגה הלאומית, זאת שעד ממש לא מזמן פעלה תחת מפרק בליגה א' - תעלה לליגת העל. תרחיש שלא עלה בדמיונו של איש בתחילת העונה. ועד יום שני - לא נושמים.
כמו חדרה
ניצחון ביום שני נגד הפועל רמת גן המשועממת יעלה את הכתומים לליגת העל, לראשונה בעידן הכדורגל המודרני ובפעם השנייה בתולדות המועדון. מרבית הסיכויים שגם תוצאת תיקו תספיק כדי לפתוח את בקבוקי השמפניה שכבר נרכשו, אבל בקונסטלציה מסוימת (ניצחון בהפרש של ארבעה שערים ומעלה להפועל נצרת עילית נגד בית"ר תל אביב־רמלה) תיקו עלול שלא להספיק לשחקנים של עופר טסלפפה.
אחרי הניצחון במחזור האחרון, 0:2 (ניר שרון, עידו אקסברד) נגד הפועל עפולה, חגגו הכתומים עם האוהדים את הצעד המשמעותי שהם עשו כדי להשיג את הכרטיס לליגת העל. וזאת 51 שנה אחרי שהמועדון שיחק בליגה הבכירה בישראל.
נס ציונה, שצפויה לרשום עלייה של שתי ליגות בתוך שנה, עתידה ללכת בדרכן של קבוצות שעשו מהלך דומה, כמו הפועל חדרה, הפועל כפר סבא והפועל אשקלון. לפני כ־30 שנה נס ציונה רשמה עלייה של שתי ליגות בתוך עונה, אבל אז זה היה מהליגה הרביעית לשנייה.
חלוץ הקבוצה ניר שרון, שמחוץ לכר הדשא עובד בעסק משפחתי לעיבוד שבבים, חזר בתחילת העונה הביתה מהפועל רמת גן. הוא כבש עד כה שמונה שערי ליגה, שער אחד בגביע המדינה ושניים בגביע הליגה. השבוע הוא אמר: "אנחנו נרגשים מאוד, אבל זוכרים שעוד לא עלינו לליגת העל. אנחנו עדיין בדרך לשם. עשינו סיבוב ראשון מצוין, וסיימנו אותו במקום הראשון - ואחר כך נכנסנו לתקופה פחות טובה. לא ניצחנו בכמה משחקים, אבל הגענו בכושר הנכון לפלייאוף העליון".
כולם מופתעים ממה שקרה.
"נכון, זה משהו שממש לא תכננו, כי בתחילת העונה בנינו על הישארות בליגה. אבל ראינו שזה הולך והתחלנו לחשוב על התברגות בפלייאוף. תוך כדי תנועה המטרות שלנו השתנו. הגענו לפלייאוף אחרי שניצחנו את הפועל כפר סבא במשחק הסיום של העונה הסדירה, והתחלנו להרגיש שיש סיכוי שנעשה את זה. פתחנו טוב את הפלייאוף ועכשיו אנחנו נמצאים בריצה מטורפת".
מה הרגשתם בסיום המשחק נגד עפולה? הרי הבאתם את עצמכם למצב שבו הגשמת החלום תלויה בכם.
"ידענו שהפסד במשחק הזה עלול לסבך את העניינים, ובסוף ניצחנו במשחק שנחשב לקשה. 3,000 נס ציונים ליוו אותנו וידענו שאסור לנו לאכזב. הבקענו פעמיים, ואז כבר יכולנו לשחק כדורגל רגוע, לשמוח בניצחון ולהסתכל קדימה".
כבר מפנימים במועדון שאחרי 51 שנה חוזרים לליגת העל?
"באופן טבעי יש התרגשות גדולה במועדון. בתקופה האחרונה עבר לנו בראש הסיפור של הפועל חדרה מלפני שנה – וזה חיזק אותנו".
תמשיך בקבוצה גם בליגת העל?
"יש לי חוזה לעוד עונה ונס ציונה זה הבית שלי. אבל אני ממתין שנסיים באופן רשמי את סיפור העלייה ביום שני - ורק אז נתכונן לעונה הבאה".
לא ייאמן
שחקן העבר של הקבוצה שאול (צ'יקו) פרר, מאמן כיום בבית הספר לכדורגל של המועדון. הוא שיחק במדי הקבוצה לצד שמות גדולים כמו ברוכל'ה רוזנשטיין, אליעזר צוויג ז"ל, גברי בן שמעון ז"ל, אברהם לחמי ז"ל, כוכי בן גרא, אברהמל'ה שטמברג ומנחם איריס.
פרר בן ה-68, שאמר השבוע כי יעשה כל מאמץ להגיע למשחק העלייה ביום שני הקרוב, הוסיף: "אני רוצה מאוד שנעלה וגם נצליח בליגת העל. המרכיב הגדול בהצלחה הוא הכסף, וכמובן שצריך גם מזל ובחירה נכונה של זרים. מה שקרה בעונה שעברה עם הפועל חדרה היה דבר חריג. לא יהיה קל בליגת העל, ונראה לי שנכון יהיה לנסות להחזיר לכאן שחקנים שגדלו במחלקת הנוער שלנו, כמו אלי ואור דסה, רועי קהת ואילון אלמוג. זה יעזור לנו להתבסס בליגה".
המועדון עבר עונה מדהימה.
"לא ייאמן מה שקרה כאן העונה. ועוד בלי שחקנים זרים משמעותיים. פשוט מאוד להוריד את הכובע בפני השחקנים וההנהלה. האמת היא שאי־אפשר לתאר במילים את ההצלחה הזאת".
הליגה היתה חלשה העונה או שנס ציונה היתה גדולה?
"מאוד נהניתי לראות את נס ציונה העונה במשחקים שהגעתי אליהם. היא שיחקה כדורגל טוב. ויכול להיות שגם הליגה חלשה, אבל גם ליגת העל היא ליגה חלשה. אתה רואה משחקים באירופה ומבין עד כמה הכדורגל שלנו חלש בכל הליגות. אני מאוד מקווה שיענקל'ה שחר (שחר סירב להתראיין לכתבה הזאת, א.נ), שהוא נס ציוני במקור, יעזור לקבוצה. גם במכבי ת"א אוהבים את נס ציונה. אני מאוד מקווה ששחקני נוער משתי הקבוצות הללו, שלא משתלבים בבוגרים, יבואו לשחק אצלנו ויעזרו לנו".
בתקופה שלך כל העיר היתה מאוחדת סביב הקבוצה. אפשר לייצר דבר דומה כיום?
"לא. זאת תקופה אחרת, ושונה לגמרי. היום יש שחקני נוער שמתרגשים יותר ממחשב חדיש מאשר מהכדורגל, ולפעמים מפסיקים לשחק. המכשירים הסלולריים החכמים והמדיה הדיגיטלית גמרו את הספורט. אכן, בזמני בימים של משחקים כל העיר היתה באה כבר ב־10:00 בבוקר לבית הקפה. היו יושבים, שותים קפה ומחכים למשחק. ואז הולכים יחד לאצטדיון וחוזרים הביתה יחד. היום מגיע קהל גדול רק כי הקבוצה מצליחה. הכדורגל צריך להתחרות עם הפופולריות של קבוצות הכדורסל והכדוריד, ויש ענפי ספורט נוספים שהנוער עוסק בהם".
לא ישנים בלילה
אוהד הקבוצה קובי דלל בן ה־43 עוקב אחר המועדון מאז שהיה ילד. "אנחנו מכינים ליום שני את כל מה שיש לנו: צעיפים, בלונים, דגלים, תופים. כולנו מתרגשים. נתמוך חזק בשחקנים ואנחנו מצפים שלפחות 1,500 אוהדים יגיעו לאצטדיון רמת גן".
מורגשת תכונה מיוחדת בעיר?
"כן. תכונה גדולה מאוד. בשמיים. אנחנו מדברים בקבוצת הווטסאפ של האוהדים, ומעבירים את הזמן עד המשחק. אני באופן אישי לא ישן בלילה כבר כמה ימים - מרגיש לחץ גדול. גם לפני המשחק נגד עפולה האוהדים היו בלחץ, שחלילה לא נפספס את ההזדמנות הגדולה הזאת. ואם אנחנו האוהדים מרגישים ככה, תאר לעצמך מה עובר על השחקנים. בטח יש להם משקולות על הרגליים. אבל הם צפויים לעמוד במשימה. כדי שלא נעלה צריך לקרות משהו חריג, אסון של ממש. בסיום המשחק נגד עפולה חגגנו עם השחקנים גם כי זה היה משחק הבית האחרון לעונה. כולנו יודעים שזה עדיין לא הסתיים".
זוכר את התחושות שבהן פתחתם את העונה הזאת?
"חשבנו רק על איך לשרוד בליגה. הקבוצה התחילה לשחק ולנצח, הגענו למחזור ה־15 למשחק נגד הפועל כפר סבא - וניצחנו במשחק גדול 1:5. באותו יום הבנו שהשד לא כזה נורא. אבל אז הגיעה נפילה גדולה בתחילת הסיבוב השני. צברנו הפסדים וזה הוריד אותנו לקרקע. לשמחתנו הצמרת הגבוהה לא ברחה לנו. הקבוצה חזרה לעצמה, גילתה אופי ובמחזור הסיום של העונה הסדירה שוב ניצחנו את כפר סבא - מה שהוביל אותנו למקום השלישי והקנה לנו הגרלה נוחה בפלייאוף. עכשיו הגשמת החלום נמצאת בידיים שלנו".
ועוד במשחק נגד קבוצה שסיימה את העונה.
"אני נמצא כבר מספיק שנים בכדורגל ויודע שהיו דברים מעולם. כולנו מצפים שהשחקנים יבואו למשחק מוכנים, יעשו את העבודה כמו שצריך - ואז נחגוג עד אור הבוקר".
המנכ"ל רונן זייגרמן, המבוגר האחראי שנמצא עם רגליים על הקרקע, סיכם: "נותרה לנו משימה אחת אחרונה באצטדיון רמת גן. וזה, אגב, מחזיר אותי לגמרים הגדולים שנערכו שם. זה יהיה הגמר האמיתי שלנו השנה. עתידו של המועדון בשנים הקרובות תלוי ב־90 דקות מכריעות, ואנחנו רוצים להשלים את השנתיים המופלאות האלו בעשייה של היסטוריה - ולשמח עיר שלמה".
