ניבו לוי קופץ גבוה. הניתור המרשים כבר נהפך מזמן לסימן ההיכר של המקשר הנהדר, שכובש בצרורות, והמגינים בכדוריד הישראלי ובאירופה מתקשים לעצור. בשבת האחרונה הוא היה גיבור מרכזי במשחק העלייה של הפועל אשדוד לגמר גביע המדינה, כשהפציץ תשעה שערים בניצחון 20:25 על עירוני רחובות בחצי הגמר.
זמן ליישם
הכדורידן, בנם של שוער כדורגל ואמא מדריכת ספורט, שגדל בא.כ נס ציונה, לא מסתפק בכישורים הטבעיים שלו. הוא עובד שעות ארוכות בחדר הכושר, מה שעזר לו לפתח שרירי תאומים אימתניים ברגליים. "אני משתדל שהמשחק שלי יהיה בנוי בעיקר מהחלטות נכונות ופחות משערים", מספר לוי שכלפי חוץ לפעמים נראה אדיש מעט. אבל מסתבר שהמבט הלכאורה האדיש הזה משקף את האיזון הפנימי שלו, שמהווה מקור לחוזק מנטלי. "מבחינתי לא משנה אם אני מסיים משחק עם שער אחד או עם 11. הניתור אצלי הוא דבר גנטי, אם כבר הזכרתם את ההורים הספורטאים שלי, אבל אני גם עובד הרבה כדי למקסם אותו".
בתחילת העונה הנוכחית הגיע לוי לאשדוד אחרי שהיא זכתה באליפות היסטורית. לדבריו הוא לא מרגיש שההתלהבות במועדון פחתה, או שישנה ירידת מתח. קבוצתו תתמודד בגמר הגביע (17 במרס ברעננה) נגד מכבי ראשל"צ, ולקראת הרגע הגדול הוא נשמע אופטימי: "המועדון הזה עדיין לא זכה בגביע, וזה משהו שאנחנו מאוד רוצים להשיג. אנחנו מצויים מרחק משחק אחד מתואר ראשון העונה, והכל פתוח כי יחסי הכוחות בין הקבוצות הם שווים פחות או יותר".
המתמטיקה של לוי השקול לקראת הגמר היא פשוטה ובהירה: "גם אם לא נזכה בסופו של דבר בגביע, העלייה לגמר תיתן לנו דרייב לקראת הפלייאוף כי נשאף לזכות בתואר. ואם נזכה בגביע - נרצה דאבל".
על פניו נראה שביחס לעונה שעברה העונה אשדוד קצת פחות מרתיעה.
"עד עכשיו היינו מצויים בתהליך של בנייה. הגיע אלינו זר חדש ולוקח זמן להתחבר, אבל מעכשיו אין יותר זמן לבנות - צריך להתחיל ליישם".
בדומה לעונה שעברה,האשדודים סבלו מנסיגה בפתיחת הסיבוב השני, עד שהתאוששו בזכות הניצחון על הפועל ראשל"צ בליגה, והעלייה לגמר הגביע. "כל מי שמבין בספורט יודע שמדובר במהלך טבעי", מבהיר לוי. "אי אפשר להישאר ברמה גבוהה של מתח לכל אורך העונה, וזה בסדר. אבל בזמן אמת, כשהמשבר דופק אצלך בדלת, אתה לא חושב שזה צריך להיות כך. אתה כן נכנס ללחץ".
אשדוד עלתה אמנם לגמר, אבל עבדה קשה מאוד כדי לנצח את רחובות. "התמודדנו נגד קבוצה שעל הנייר נחשבת לטובה הרבה פחות מאיתנו, אבל היא גרמה לנו להילחם איתה בשיניים-ממש עד הסוף. רחובות הובילה במרבית דקות המשחק, ונראה היה שזה הולך למקום לא טוב מבחינתנו. הייתה לי תחושה מקדימה שיהיה קשה נגדם, ומגיע להם שאפו. להוציא שתיים שלוש קבוצות בליגה, ביום נתון אתה יכול להפסיד לכל קבוצה או לנצח את כולן".
לא לדרוך במקום
לוי חזר בעונה שעברה לא.כ נס ציונה, קבוצת האם שלו. הוא הצטרף אליה אחרי עונה מוצלחת ברמת השרון, על אף שהיה על הכוונת של מועדונים גדולים יותר. נס ציונה רשמה קמפיין מוצלח אשתקד כשסיימה רביעית, אבל לוי לא היה חלק משמעותי ממנו בשל העובדה שנעדר זמן ממושך בגלל פציעה - ובקיץ האחרון החליט לעזוב לאשדוד.
"כרגע טוב לי מאוד במקום שבו אני נמצא, גם בכדוריד וגם בחיים האישיים, וגם זה שיקול שאני לוקח בחשבון. המקצוע שאתה עוסק בו לא מגדיר את מקומך בחיים - אתה צריך להיות שלם עם התמונה הגדולה, כדי שבאמת יהיה לך טוב עם מה שאתה עושה"
"קיוויתי שתהיה המשכיות בנס ציונה, אבל ראיתי שזה לא הולך לכיוון הזה", הוא מסביר את החלטתו. "לא באתי לשם במטרה לסיים את העונה במקום הרביעי, אלא בגלל שהבנתי שמדובר בקבוצה שמצויה במגמת עלייה שרוצה מישהו שירים אותה למעלה. חשבתי שזה יכול להיות אני. אבל בקיץ ראיתי שהקבוצה לא מביאה חיזוק משמעותי, ואני לא שחקן שבא להעביר את הזמן. אני כן בעד פרויקטים ארוכי טווח, וכן בעד לצמוח עם קבוצה - אבל זה לא בטבע שלי לדרוך במקום. נפתחו לי אופציות, דיברתי עם עוד כמה קבוצות וקיבלתי את ההחלטה".
וכשאתה רואה את התוצאות של נס ציונה העונה, זה מאושש את מה שחשבת מראש?
"כן, ומבלי לזלזל חס וחלילה באיש. אני רוצה לעלות לגמרים, לפלייאופים ולזכות בתארים - אלה המקומות שאני צריך להיות בהם בשלב הזה בקריירה שלי".
אבל גם כשחזרת לנס ציונה לפני שנה וחצי, ידעת שהיא יכולה להגיע למקום הרביעי, במקרה הטוב.
"מסכים. באתי מתוך הבנה שזאת צפויה להיות עונת מעבר, שבה צריך להשיג תוצאה יפה וממנה לעשות שדרוג. וכשראיתי שהשדרוג הזה לא מגיע - החלטתי לא להישאר במקום. זאת הייתה יכולה להיות סגירת מעגל יפה מבחינתי כי צמחתי שם, אבל המציאות היא אחרת ואני צריך להיות במקום שבו מתחרים ברמות הכי גבוהות. באשדוד יש מסביבי שחקנים מאוד איכותיים, שיודעים לשחק גם בשביל עצמם כשצריך וגם בשביל אחרים".
את אולג בוטנקו, מאמנו באשדוד ובנבחרת ישראל, לוי מכיר כבר שנים רבות. "אולג יודע להתאים את שיטת המשחק לכל שחקן, לחבר היטב בין השחקנים ולתאם ביניהם. קל הרבה יותר לכל שחקן כשיש סביבו מערכת שמבינה אותו יותר, ושעובדת בשבילו. הקשר שלי עם אולג טוב. ככל שאני מתבגר אני פוגש אותו בשלבים חדשים של הקריירה וזה מעניין. זאת דינמיקה שמשתנה מעונה לעונה".
על אף שלוי מרוצה באשדוד, קשה לו להתחייב שיישאר לשחק בה הרבה שנים: "זאת שאלה טובה, ואני לא יודע מה להגיד כרגע. מדובר במועדון שנמצא בטופ ויש בו אנשים שאני אוהב מאוד. גם המקום עצמו הוא חם וחיובי מאוד, אבל אני עוד לא יכול לדעת אם אשאר לעונה נוספת. הכל פתוח".
בעונת 2016/17 שיחק לוי באורושחאזה ההונגרית, ומאז ששב לישראל הוא לא ממש חושב על חזרה לאירופה: "אין לי מחשבות כאלו עכשיו, אבל אף פעם אל תגיד 'לא', כי אתה לא יכול לדעת מה יקרה מעבר לפינה ומה תרצה לעשות בעוד כמה שנים. כרגע טוב לי מאוד במקום שבו אני נמצא, גם בכדוריד וגם בחיים האישיים, וגם זה שיקול שאני לוקח בחשבון. המקצוע שאתה עוסק בו לא מגדיר את מקומך בחיים - אתה צריך להיות שלם עם התמונה הגדולה, כדי שבאמת יהיה לך טוב עם מה שאתה עושה".
שמחה וגם עצב
כשלוי, רווק בן 26, מדבר על החיים האישיים הוא מתייחס בין היתר להיותו סטודנט למדעי המחשב. "החלטתי לקחת את התואר קצת יותר באיזי, כי למרות שאני לא רוצה לצאת לאירופה אני עדיין רוצה להגיע לרמה הכי גבוהה שאני יכול להגיע אליה. וזה לא אומר שאני לא אוהב את הכדוריד או לא רוצה להקדיש לו את מה שאני חושב שראוי לו. זה לא הכל או כלום. ראוי שאקדיש לכדוריד הרבה זמן מהחיים שלי, ואני מתייחס אליו בהתאם גם כשאני פותח מרחב גם לדברים נוספים. כדי שהכדוריד יוכל לתפוס את המקום הראוי לו החלטתי כאמור לעשות את התואר פחות בלחץ, ואסיים אותו בארבע שנים במקום בשלוש".
אז אם חשוב לך להגיע לרמות הגבוהות, למה אין לך שאיפה לעבור עכשיו לאירופה? שם נמצאת הרמה הגבוהה ביותר. ללמוד אפשר גם אחרי קריירת המשחק.
"זה קונפליקט שהעסיק אותי לא פעם. באופן טבעי, כספורטאי, תמיד ארצה להגיע למקום הכי טוב שאני יכול להיות בו. אבל בחרתי להכניס לשיקול הכולל גם את החיים האישיים שלי. והתוצאה היא שאני מאוד אוהב את המקום שבו אני נמצא כרגע בארץ, ולא רק מבחינת הכדוריד. ואם אני כבר פה, ומשחק, אני עדיין רוצה לעשות את הטוב ביותר שאני יכול. גם אם זה אומר שלא מדובר ברמה הכי גבוהה שאני יכול להגיע אליה. הרעיון הוא לעשות את כל מה שאני מסוגל לו בנקודת הזמן הספציפית הזאת".
לוי היה שותף להישג של נבחרת ישראל, שעלתה לשלב השני במוקדמות אליפות העולם, אחרי שהקדימה את יוון, קפריסין ופינלנד - ותתמודד נגד לטביה בשלב השני באפריל, בניסיון לעלות לטורניר הגמר במצרים 2021. "יש בנבחרת הנוכחית ותיקים וצעירים, ואני פוגש בה שחקנים חדשים וגם כאלה שאני משחק איתם כבר הרבה זמן. כשיש לך תלכיד של חדש-ישן אתה לא בדיוק יודע מה יהיה האופי שלו ואיך הנבחרת תתמודד. הניצחון על יוון בארץ הושג במאני טיים והראה שמדובר בנבחרת בעלת אופי. אסור לשכוח שלפני כמה שנים הנבחרת הייתה במצב לא טוב. היה קשה לנו להשיג ניצחונות בחוץ וכיף לראות שעכשיו הנבחרת משגשגת. אנשים רוצים להיות בה, וכיף לבוא לאימונים".
ה'שוטר' הנס ציוני כבש שער שוויון (26:26) נגד פינלנד בחוץ שתי שניות מהסיום, בזריקה אדירה ובקור רוח אופייניים. הוא סיים את המשחק עם חמישה שערים כשנבחרת שלמה מתנפלת עליו באקסטזה של שמחה אדירה. הנבחרת, כזכור, הייתה זקוקה לתיקו או הפסד מינימלי, כדי להגיע למפגש האחרון עם יוון בבית שבו ניצחון (שאותו השיגה בסוף) יקנה לה מקום בשלב הבא. לוי: "הרגע הזה זה היה באמת סוג של אקסטזה. כשאתה חושב על ספורט במיטבו ובשיאו - אתה חושב על רגעים כאלה בדיוק".
לפני חמישה חודשים איבד ניבו את סבתו שושנה ז"ל, שהיתה דמות אהובה ומחברת מאוד במשפחה ובסביבתה. "אחרי הפטירה שלה הייתה תקופה שהרגשתי עצבות כל הזמן", הוא מספר. "והאמת היא שהכי קשה היה לי לראות את אבא שלי, זיו, שהוא איש חזק, קובר את אמא שלו. מאוד אהבתי את סבתא, ולראות את אבא שלי מתמודד עם האובדן הזה היה דבר קשה במיוחד מבחינתי".
