מחלק הפשיעה המקוונת של משטרת מחוז מרכז, יחד עם שוטרי תחנות יבנה ורחובות, בשיתוף מערך בטחון הבנקים, ניהלו בחודשים האחרונים חקירה סמויה, בחשד לביצוע עבירות מרמה והתחזות למוסדות פיננסים, בשיטת "הנדסה חברתית", בהיקף של מעל שני מיליון שקלים.
ראשיתה של הפרשה עם קבלת ריבוי תלונות בעלות מאפיינים דומים ממאות קורבנות בכל רחבי הארץ, וכן ממערך הביטחון בבנקים. עפ"י החשד מאות לקוחות מבנקים שונים נפלו קורבן לעבירות מרמה באופן שיטתי ומאורגן.
עם התפתחות החקירה, חשפו החוקרים את שיטת פעילותם הפלילית של החשודים, וזו השיטה:
בשלב ראשון: שגרו החשודים מסרונים בשיטת "דיוג" (פישינג), הנחזים להודעות לגיטימיות של הבנק בהם נדרשו הקורבנות להזין את פרטי המשתמש לחשבונות המקוונים שלהם.
בשלב שני: לקוחות שנפלו בתרמית והזינו את פרטי הכניסה לחשבונות המקוונים של הבנק, קבלו הודעה נוספת על פעילות חריגה בחשבונותיהם וכי ייצור עמם קשר נציג הבנק.
בשלב שלישי: החשודים ביצעו שיחת התחזות כאנשי הביטחון של הבנק, הוציאו מהלקוחות בתחבולה קודי משיכה או קוד להחלפת מנוי טלפון בחשבונות ומשכו כספים מכספומטים, לצד העברות כספים בין חשבונות, רכישות וכיוצא בזה.
שוטרי יחידת הסייבר עצרו תחילה בהתאם לתכנית החקירה שני חשודים, תושבי יבנה ורחובות בשנות ה-20 לחייהם, ומעצרם הוארך בבית המשפט ובהמשך עצרו חשוד נוסף תושב המרכז כאשר בהתאם לצורכי החקירה והתפתחותה, מעצרם הוארך במהלך החודש האחרון.
קראו גם:
כלל המעורבים בפרשיה נעצרו בחשד לביצוע העבירות ובחיפוש בבתיהם תפסו השוטרים אמצעים רבים הקושרים אותם עפ"י החשד לביצוע העבירות, לרבות עשרות טלפונים, סימים, ציוד מחשב, התקני אחסון רלוונטים ועוד.
בתום חקירה במיחלק הפשיעה המקוונת של משטרת מחוז מרכז ובהתאם לתשתית הראייתית, הקושרת את החשודים לפגיעה כלכלית במעל 300 אזרחים בהיקף של מיליוני שקלים. במשטרה מדגישים כי יש לנהוג במשנה זהירות בעת ביצוע פעולות ברשת/בטלפון, הנוגעות לחשבון הבנק.
דברי מפקד מיחלק הפשיעה המקוונת של משטרת מחוז מרכז - רפ"ק ליאור גרכט >>>
מפקד מחלק הפשיעה המקוונת של משטרת מחוז מרכז - רפ"ק ליאור גרכט
שמרו על הכללים החשובים
להכנס לחשבון הבנק רק דרך האתר הרשמי ולא דרך קישורית שנשלחה במסרון/מייל.
לנהוג בחשדנות כאשר מתקבלת שיחה "מנציג בנק" בשעות לא שגרתיות, קרי - בערב ובלילה.
אין למסור לאף אדם פרטי קוד חסויים הקשורים לחשבון, גם לא למי שמציג עצמו כנציג בנק או "אחראי בטחון" של מוסד פיננסי
ככל שמתקבלת הודעה "לעדכן אמצעי תשלום" לגופים ממשלתיים, מוסדות פיננסים, חברות שילוח וכיו' דוגמת ביטוח לאומי, חברת חשמל, קופת חולים, פיי-פאל וכו', יש לבדוק מול שירות הלקוחות והאתר הרשמיים וכאמור לא לבצע פעולה פיננסית באמצעות קישורית חשודה שנשלחה.
לעקוב באופן עצמאי אחרי תנועות החשבון במטרה לזהות חיובים, העברות, תשלומים שאינם מוכרים במועד וביעד.
