רוב תושבי רחובות בוודאי זוכרים את פסל התפוז שהיה מוצב בכיכר עיריית רחובות עד שעברה שיפוץ. אלא שהאמן שיצר אותו, דוד גרשטיין, טוען כי הוא נזרק, ניזוק והוחזר לו רק לאחר שדרש אותו פעמים רבות. "יש לי יצירות בכל העולם, ושם מתייחסים לאמנות בכבוד", הוא אומר השבוע ועדיין מקווה שעיריית רחובות תתעשת ותמצא מקום חלופי לפסל שנבנה במיוחד עבורה.
קראו גם:
הפסל, כך מתברר, היה מוטל במשך שנים ליד אגף הגנים של העירייה, שם טענו שאין להם מושג היכן הוא נמצא.
היום הוא נמצא שוב בידיו של מי שיצר אותו עבור העיר לפני שנים רבות, האמן הנודע דוד גרשטיין, שמעביר ביקורת על התנהלות העירייה בעניינו.
"אייקון בכיכר"
בשנת 1988 זכה גרשטיין במכרז לעיצוב פסל עבור רחובות ‑ עיר המדע והתרבות. "בזמנו בנו את הקניון ואת בניין העירייה וכשזכיתי במכרז יצרתי פסל למקום ולעיר וקראתי לו 'התפוז המדעי'", מספר גרשטיין.
לדבריו, בתוך התפוז היו אלמנטים מופשטים של מדע ובחוץ תפוז גדול, מעין ספרה שבקצה העליון שלה עלה ירוק שמסתובב ברוח. "פסל ענקי בגובה של חמישה מטרים", ממשיך גרשטיין ומספר על סימן ההיכר של העיר במשך עשרות שנים. "הוא בעצם היה אייקון בכיכר וכך הוא עמד שנים, והעירייה שילמה עליו לא מעט כסף".
"תלשו חלקים"
לפני כמה שנים החלו להתגנב לאוזנו של גרשטיין שמועות על כך שהפסל שלו נעלם. גרשטיין, שמעולם לא היה תושב העיר, הגיע במיוחד כדי לבדוק את הדברים בעצמו וגילה שאכן כך – הפסל איננו.
"פניתי למחלקת הגנים בעירייה ואמרו לי: 'אנחנו מצטערים, לא יודעים כלום'. התעקשתי ונדנדתי ואמרו לי: 'תראה, נתנו את זה לאיזה קבלן והוא עשה מה שהוא רוצה ואין לנו מושג מה קרה לפסל'".
גרשטיין מספר שבמשך זמן רב לא היה לו מושג מה קרה לפסל, עד שיום אחד חברה אדריכלית שלו מצאה אותו ממש במקרה. היא צילמה ושלחה לו את התמונה.
"ושוב פניתי למחלקת הגנים. הוא נמצא בדיוק מול מחלקת הגנים, אז לבוא ולהגיד 'אין לנו מושג?'. הוא היה זרוק שם המון זמן ואני ביקשתי מהעירייה ‑ בואו נשקם אותו, אני מוכן לעזור ולשתף פעולה", אומר גרשטיין ומוסיף שכל פעם שהציע – ספג דחייה. "כל פעם תירוצים, וכך חלפו החודשים והשנים ובסוף אמרתי להם 'די, הגיע הזמן', ואמרו 'טוב, תיתן לנו הצעת מחיר לשיפוץ'. הלכתי למפעל שבנה אותו ונתתי הצעה. אמרו 'לא בא בחשבון'. בינתיים אנשים קרעו ממנו חתיכות ולקחו בערך 11 חלקים. לשקם ולשחזר אותו זה מאוד יקר. צריך לנקות את הפסל, לבנות אותו מחדש ולבנות לו בסיס, דבר שהיה מאוד יקר. גם השבשבת נהרסה ולא יודעים איפה היא".
במיוחד עבור העיר
לאחר משא ומתן ארוך עם העירייה בנושא, מספר גרשטיין, הגיע למסקנה שאין לה כל כוונה לשפצו, ולכן ביקש שיחזירו לו את הפסל, וכך היה.
"חתמתי שאין לי טענות ובקשות ועכשיו אני מחפש לו בית. גם אם אתקן אותו על חשבוני אין לי איפה לשים אותו. זה מצער אותי כי זה פסל עם משמעות. הוא עלה לא מעט כסף לעירייה. אני לא מבין את ההתנהלות. נניח שרוצים לעשות שינויים בכיכר, הכל בסדר, השם שלי כתוב על הפסל, לא קשה למצוא אותי", אומר גרשטיין וטוען שלא קשה למצוא מקום חלופי לפסל. "אני מוכן לשקם ולצבוע אותו מחדש. לי יש אינטרס שהפסל הזה יתקיים, אבל לא שואלים? הולכים וזורקים אותו? זו בושה, העירייה לא יכולה לשפץ פסל?". לדבריו, הפסל נמצא כיום ברשותו והוא עדיין היה שמח אם העירייה הייתה מתעשתת ומסייעת לשפצו ולהציבו מחדש, כי נבנה במיוחד עבור העיר.
"לא זוכה לתחזוקה"
זו לא הפעם הראשונה שסמל של העיר נעלם. בשנת 2000 נגנב פעמון המושבה הוותיק, בו עשו שימוש תושבי המושבה הישנה כדי להעביר הודעות שונות.
"אני בונה המון בחו"ל. אני לא מדבר על המחירים, אבל היחס אחר כך ‑ בודקים כל כמה שנים אם הפסל זקוק לשיפוץ, ופה בארץ שום פסל שאני עושה לא זוכה לתחזוקה"
כאשר ביקשו לשפץ את הפעמון ואת המקום בו הונח, הוא נעלם בין לילה ומאז לא אותר שוב. ראש העירייה אפילו שכר בזמנו חוקרים פרטיים בניסיון למצוא את הפעמון העתיק, אך לשווא.
אם העירייה תבחר לשפץ ולהקים מחדש את פסל התפוז של גרשטיין, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהיא תשפץ יצירות אמנות שהוכנו עבורה: בשנת 2019 תושבי שדרות חן ברחובות התגייסו ורתמו את העירייה לשפץ ולחדש את שביל חיים נחמן ביאליק, בו האמן גיל שדה הציב מיצירותיו לאורך השדרה בהשראת ספריו של ביאליק.
"אני בונה המון בחו"ל", מסכם גרשטיין, "אני לא מדבר על המחירים, אבל היחס אחר כך ‑ בודקים כל כמה שנים אם הפסל זקוק לשיפוץ, ופה בארץ שום פסל שאני עושה לא זוכה לתחזוקה. עשית וגמרת, זה לכל החיים. פסל צריך לטפח, אז אני כבר לא ניגש לשום מכרז. מה נשאר מהרנסנסים אם לא עבודות האמנות? זה אייקון העיר, זה הפסל שלה, זה לא סתם עוד פסל, לקחת ככה ולזרוק ולהתעלם מהאמן, זה נורא".
בעיריית רחובות סירבו להגיב.
עוד חדשות רחובות
