לא רבים מהתושבים יודעים, אבל בשנה האחרונה פורשת עיריית רחובות רשת תקשורת מתקדמת שתאפשר בהמשך התקנה של עשרות סוגי חיישנים שישפרו את השירות לתושב וגם יחסכו כסף לקופת העירייה.
קראו גם:
זוהי הפעם הראשונה בישראל שעיר שלמה מתחברת באופן מלא למערכת העתידנית, (עיריית רמת גן הכריזה לאחרונה על כוונתה להתקין מערכת דומה) שחלק מיישומיה יתחילו לפעול כבר בקרוב. כך למשל, בגני הילדים ברחבי העיר הותקנו כ־500 לחצני מצוקה, בבאר השלישית מותקנים חיישנים למדידת צריכת מים מרחוק, ובקרוב יותקנו חיישנים בפחי האשפה שינטרו את כמות הזבל בתוכם ויבנו מסלול לעובדי מחלקת התברואה המבוסס על צורך אמיתי ולא כמסלול שגרתי וטכני.
בימים אלה עוברים עובדי מחלקת התקשוב מאגף לאגף בעירייה ובוחנים את הצרכים השונים ונראה שהשימוש בטכנולוגיה שנקראת 'לורה' צפוי להתרחב מאוד בשנים הבאות.
ניטור חמצן בכיתות
מי שמתקינה בפועל את החיישנים היא חברת SMBIT, והמומחים בתחום צופים כי בעתיד בכל קילומטר רבוע יהיו מיליון חיישנים. "מדובר ברשת תקשורת של מה שמכונה 'האינטרנט של הדברים'. המיוחד בתקן תקשורת הזה שהוא מאפשר להגיע לכל רחבי העיר ללא יוצא מן הכלל בעזרת מספר אנטנות מועט שמשדרות בעוצמה חלשה", מסביר יואב לודמר, מנכ"ל החברה. "אנחנו מחיישנים את כל המערכות העירוניות שהעיר מטפלת בהן ולמעשה מצעידים את העיר לקראת עידן חדש שיאפשר לעירייה לחסוך הרבה כסף מצד אחד, ומצד שני לקבל מידע ונתונים על מה שקורה בעיר באופן רציף ומיידי ובכך לשפר את רמת השירות לתושב".
לודמר מסביר שאפשרויות השימוש במערכת הן רבות ומגוונות: "זה מתחיל בדברים פשוטים כמו פיזור לחצני מצוקה, גם ניידים וגם נייחים לעובדים סוציאליים ועובדי עירייה שיכולים לדווח בזמן אמת, זה ממשיך באפשרות של הדלקה וכיבוי של תאורה ומזגנים בכל משרדי העירייה באופן קל ופשוט, יש לנו פתרונות לניטור CO2 בכיתות או במשרדים, שזה מאוד מתקשר לעידן הקורונה, מה שאומר שבעצם אפשר לדעת מתי תחלופת האוויר בחדר קטנה מדי וזה בעצם יכול להיות המבדיל בין כיתה שהולכת לבידוד ובין כיתה שתמשיך ללמוד".
המידע, כך על פי לודמר, יגיע למוקד שליטה עירוני בו ניתן לבצע ניטור כמעט על כל אספקט שקשור לעיר ולשירות לתושב, "יש חיישן שמאפשר לעירייה לדעת היכן יש איזור שבעקבות הגשם מתחיל לגאות, ולבוא לטפל בבעיה לפני שהיא הופכת להצפה ופגיעה ברכוש פרטי או ציבורי".
לדבריו היתרון של המערכת הוא שהיא קלה לתפעול, התקנתה זולה והאחזקה מינימלית – רק אחת לחמש שנים יש להחליף סוללה בחיישן.
"בעולם כבר מפוזרים מעל 100 מיליון חיישנים", הוא מדגיש, "האינטרנט של הדברים אמור לייצר מהפכה ברמה העולמית כאשר המומחים צופים שכמות החיישנים שתהיה בכל קילומטר מרובע של עיר יכולה להגיע למיליון חיישנים, לא רק של העירייה אלא גם של עולמות תוכן אחרים כמו מפעלים ועסקים. העולם הזה נמצא בפתחה של מהפכה גדולה ועיריית רחובות לא רק התקינה מערכת שחולשת על כל העיר, אלא יש לה גם מערכת שיכולה לעשות בנתונים שימוש מושכל לטובת חיסכון וגם שיפור השירות לתושב. מתי שהוא בעתיד העירייה תוכל לקבל לדוגמה מידע על גודש תנועה שנגרם כתוצאה מתאונה ותוכל בזמן אמיתי לכוון את קבלני האשפה שלה באופן כזה שימשיכו לאסוף ולהימנע מפקקים, או לאסוף אשפה רק מפחים מלאים, וכך ניתן להוריד באופן דרמטי את מספר הנסיעות של המשאיות וכפועל יוצא את הזיהום שהמשאיות מייצרות ואת העומס על הכבישים ולייצר שטף תפעולי אינטליגנטי, כי יש מידע מה קורה בכל זמן ובכל מקום".
סגן ראש העירייה ומחזיק תיק חזות העיר יניב מרקוביץ' נלהב מהאפשרויות הטמונות ברשת הלורה "אנחנו בוחנים את רישות הפחים המוטמנים ופחי רחוב בחיישנים אשר מאפשרים לדעת איזה פח יש לרוקן. פעילות יעילה שכזו תאפשר לנו להתמקד בשירותים נוספים לתושבים בזמן שהתפנה ולחסוך במשאבים ובציוד לטובת פעילויות אחרות בתחום התברואה".
מוכנים לכל אסון
מי שמוביל את הנושא מטעם העירייה הוא אגף מערכות מידע, ביטחון וחירום בניהולו של אליצור זרחי יחד עם גדי שעובי, מנהל אגף התקשוב וסגנו רועי גמליאל. "ראש העירייה ומנכ"ל העירייה מובילים חדשנות שהובילה אותנו לצאת ולחפש מערכות מתקדמות וכך הגענו ללורה", מסביר אליצור זרחי. "החזון הוא לשפר את השירות לתושב בצורה דיגיטלית, וההליך נבע מצורך של אגף חינוך ומחלקת הביטחון באגף הביטחון, במערכת של מצוקה לגני הילדים ובתי הספר שאינה תלויה ברשת תקשורת חיצונית".
לדברי שעובי פרישת האנטנות כבר הסתיימה, העירייה ערכה פיילוט ונמצאת בימים אלה בסיום התקנת לחצני המצוקה. "תאגיד המים למשל פרש קריאת מונה מים מרוחקת, כדי להפסיק לשלוח את קוראי מוני המים פיזית לבתים. למעשה במקום שבכל רחבי העיר ייפרשו חוטים קוויים הכול יעשה באופן אלחוטי בעלויות הקמה נמוכות", הוא מסביר.
מה העלות של דבר כזה?
"עלות החיישנים משתנה, יש חיישנים בעשרות שקלים ויש באלפי שקלים, תלוי לאיזו מטרה החיישן משמש והאם הוא מבצע גם ניטור", מסביר שעובי.
"יש חיישן שמאפשר לעירייה לדעת היכן יש איזור שבעקבות הגשם מתחיל לגאות, ולבוא לטפל בבעיה לפני שהיא הופכת להצפה ופגיעה ברכוש פרטי או ציבורי"
ומה בנוגע למצבי חירום? האם המערכת יכולה להמשיך לפעול?
"המערכת שהעירייה בחרה להתקין גם תשמש אותה לאירועי חירום", מבטיח לודמר. "בניגוד לרשתות סלולר שבעיתות חירום לא עובדות, הרשת שהעירייה בנתה תאפשר לה לקבל אינדיקציה מאותו עולם חיישנים גדול ורב, כולל פתיחה וסגירה של מקלטים מרחוק גם במקרי קיצון של קריסת רשתות התקשורת".
שעובי: "גם במקרים של הפסקות חשמל, רעידות אדמה, קריסת תקשורת או מתקפת טילים – אין לכך כל השפעה".
לדברי זרחי המערכת שקיימת כיום מיושנת ופועלת באמצעות רדיו, "אנחנו משלמים עליה בכל שנה סכומי כסף גבוהים שעולים על סכום הקמת מערכת הלורה".
"הרעיון הוא לעבור כל גוף בעירייה ולחברם למערכת", אומר גמליאל. "אם למשל אגף התנועה ירצו להתחבר למערכת כדי לבצע ניטור לחניות ברחבי העיר הם יוכלו לעשות זאת בקלות".
פיענוח רצח בעיר החכמה
כבר היום מובילה רחובות בתחום הטכנולוגי כשבעיר פרושות 1,400 מצלמות, "ולכן למשטרה היה קל יחסית לפענח את רצח אלדד פרי", טוען זרחי. "הם הלכו אחורה במצלמות כדי לראות את המעקבים של הרוצח במשך כמה חודשים ליד הבית של פרי, כי זה לא חוכמה רק לקנות או להתקין את המצלמות, זו הטכנולוגיה המתקדמת שמאפשרת להשיג את המידע".
איך אפשר לנטר כמות גדולה כל כך של חיישנים?
שעובי: "זו מערכת בפס צר, קלילה מאוד, שיכולה בטכנולוגיה מתקדמת לנטר כמה חיישנים שצריך. ניתן ליישם אלפי חיישנים כאשר האנטנות מכסות את כל שטח העיר".
אז מה מתוכנן ממש בקרוב למערכת החדשה? לדברי זוהר בלום, ממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך אחרי שיסתיים רישות הגנים בחיישנים לעת מצוקה, יתחיל רישות בתי הספר בחיישנים זהים. "יש לנו תוכניות להתקנת חיישנים נוספים במוסדות החינוך אשר יאפשרו שליטה מרחוק על כיבוי אורות וסגירת מגרשים וכן כיבוי מערכות המיזוג", הוא אומר. "הדבר יחסוך טרחה ומשאבים רבים לקופת הציבור".
חדשנות במספרים
100 מיליון חיישנים פרושים ברחבי העולם
18 עובדים במחלקת התקשוב
500 חיישנים מותקנים כיום באגף החינוך
1,000,000 חיישנים לקמ"ר בעתיד
עוד חדשות רחובות
