פרופ' משה שחק, 88 מדיור מוגן נווה עמית ברחובות, זכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה.
פרופ׳ שחק, אדם נמרץ שממשיך לחקור, לפרסם מאמרים, ליצור ולצייר עם בת זוגו – אורה לאור, שאותה הכיר לפני כ-3 שנים בדיור המוגן ברחובות בחוג לציור. בני הזוג יוצרים ביחד עבודות אמנות עם מסרים הקשורים לסביבה, כשהפעם מאמץ פרופ' שחק את טכנולוגיית AI ומוכיח כי גם ממרום גילו אין גיל לא לאהבה ולא ליצר הסקרנות שממשיך לפעם בו כל בוקר מחדש.
קראו גם:
שחק, אב ל-2 בנות, 5 נכדים ו-7 נינים, מרצה עד היום במחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במכון ויצמן ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. לצד החיים האקדמאים והפעילים, הוא גם סבא פעיל המגיע לספר בגני הילדים של הנינים שלו על נפלאות חיי השבלולים המתעוררים בסתיו במדבר.
השאלה שזיכתה אותו בפרס מפעל חיים הייתה: כיצד מתקיימות מערכות החיים בתנאי מחסור במים באזורים צחיחים ובמדבריות בפרט?
"דרך חקר האינטראקציות בין האורגניזמים לסביבתם המדברית גילינו שהם לא רק מסתגלים לתנאי הקיצון, אלא גם מעצבים את הסביבה ומגדילים את הפוריות והמגוון הביולוגי שלה", הסביר.
במקביל לעבודתו המדעית פרופ' שחק הקדיש מאמצים רבים להקמה ופיתוח אתרים בישראל למחקר אקולוגי ארוך טווח ולדבריו "יש צורך לספק ידע מעמיק על מערכות אקולוגיות כבר בבתי הספר הממלכתיים והתיכוניים. החינוך הסביבתי מקנה לדור הצעיר כלים להבנת תהליכים סביבתיים, גישה חיובית לקשרי אדם-טבע ודרך להתמודדות עם השינויים המשפיעים על הידרדרות המערכות האקולוגיות".
