400 חניכי העמותה לקידום השחייה ברחובות, או בשמה המוכר יותר מכבי וייסגל, התבשרו השבוע כי פעילות העמותה נפסקת לאלתר. הסיבה: מחסור של 150 אלף שקלים לסיום העונה, אך גם אם הסכום יגויס, קיים פער שהולך וגדל בכל חודש.
קראו גם:
לפני כמה ימים קיבלו חניכי מכבי וייסגל רחובות הודעה מהמאמן שלהם שפעילות העמותה לקידום השחייה ברחובות נפסקת, אימונים בוטלו ו־400 החניכים ומשפחותיהם נכנסו לסחרור. לא מדובר עבורם בעוד חוג ספורט. 130 מתוך החניכים הם שחיינים מקצועיים שמתחרים באליפויות, קוטפים פרסים ברמה הלאומית והבינלאומית מדי שנה, והבריכה היא הבית השני שלהם, כשלרבים מהם יש תשעה אימונים בשבוע אחד.
"ביום חמישי האחרון קיבלנו הודעה מהעמותה שמפסיקים את האימונים בכל הנבחרות", מספרת סבינה, אם לשני נערים שחיינים. "וייסגל זה הבית הראשון שלהם, זה כמו סם בגוף שהם לא יכולים בלעדיו, ועכשיו אנחנו מרגישים שהקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים".
ההורים: נזרקנו לרחוב
שוחחנו השבוע עם כמה הורים ונערים, ולכולם תחושה קשה ושאלה אחת גדולה – מדוע ברחובות המועדון לא נתמך על ידי העירייה כשם שמועדונים אחרים נתמכים בערים אחרות. ההורים מבינים מצד אחד שמדובר בעמותה פרטית, אך מצד שני הם גם מדברים על מועדון ותיק שמצמיח אלופים שמסבים גאווה רבה לעיר.
"אנחנו משקיעים הכל בשחייה של הילדים, ואנחנו מייצגים את רחובות", אומרת מרינה, אם נוספת לשחיינים. "למה אני צריכה ללכת למועדון אחר ולייצג עיר אחרת? הנה יש לנו שחיין שמשתתף עכשיו באליפות העולם, והוא יחזור לרחובות ואין לו בריכה להתאמן בה".
ההורים, שמשלמים לא מעט עבור כל שחיין ולעתים על שני שחיינים במשפחה, משלמים רק לעמותה עצמה סכום של 750 שקלים לחודש. לסכום הזה מתווספים התחרויות, הציוד, ההסעות ועוד הוצאות נלוות שיכולות להסתכם באלפי שקלים בחודש.
"אנחנו בסך הכל רוצים שהילדים ימשיכו לשחות", אומרת לודמילה, אם לשחיין. "הם שוחים בחום, בקור, בחמש בבוקר, הם לא מקטרים, את זה רוצים להרוס להם?"
"כל החיים שלנו סובבים את השחייה שלהם", מוסיפה סבינה, "אם אלה החופשים והעבודה, אנחנו מרגישים שזורקים את הילדים שלנו לרחוב", היא אומרת.
עיון מהיר ברשם העמותות מגלה שהעמותה נהנתה מפריחה כלכלית לאורך השנים, כזו שאף העניקה לה את האפשרות ליהנות ממאזן חיובי של מאות אלפי שקלים לאורך השנים. אז מה קרה בשנים האחרונות שנוצר גירעון של 150 אלף שקלים?
"הייתה לנו ישיבה עם העמותה השבוע, נתנו לנו להסתכל בדוחות הכספיים וחלק מההורים הם מתחום הפיננסים", מסבירה מרינה. "אין דופי בהתנהלות של העמותה, אבל אנחנו נהיה במצב כזה בכל חצי שנה כי יש חוסר של 25 אלף שקלים בכל חודש", היא אומרת.
הסבירו לכם מאיפה החוסר נובע פתאום?
"יש לזה שתי סיבות, האחת זו הקורונה שהורידה את ההרשמה לחוגים, והשנייה שווייסגל יצאו למכרז, זו כבר לא בריכה עירונית, וגובים על כל שעת מסלול 65 שקלים, כשלפני כן גבו 40 שקלים".
אפשר לשחות בבריכות אחרות?
"לא, כי וייסגל הכי זולה, בריכות אחרות רוצות 110 שקלים לשעת שחייה. בערים אחרות כמו ראשון, שאנחנו לא חולמים לקבל רבע ממה שיש להן, העירייה הפכה את המאמנים והעובדים לעובדי עירייה, היא מסבסדת את הבריכה והתחזוקה שלה, ככה גם במודיעין, ובבת ים", היא אומרת.
"למה אנחנו צריכים להשקיע בבת ים אם אנחנו גרים ברחובות?" שואלת לודמילה. "לעמותה ולמועדון יש הוכחות, במשך שלוש שנים היינו מקום ראשון בארץ, איפה העירייה שמה את הכסף אם לא בנוער כמו זה? נערים ונערות שמקריבים הכל לספורט ומביאים גאווה לעיר, למה הילדים האלו הם לא בעדיפות ראשונה? יש לנו 47 אגודות בארץ ואנחנו ברחובות משלמים הכי הרבה וגם זה לא מספיק. הילדים רוצים להישאר, רוצים את וייסגל".
היא מוסיפה שלאחרונה הלכו לשלם עבור מחנה הקיץ והבריכה הייתה ריקה, "אני לא מבינה את החשיבה, אין אף אחד ששוחה שם ובחורף המקום ריק וכל ההכנסות הן ממכבי וייסגל".
החניכים: "תנו לנו לשחות"
מי שכאמור נפגע מכל המהלך הם אותם ילדים ובני נוער שמקדישים את חייהם לשחייה, והדבר לא נאמר כקלישאה או סיסמה, מדובר בנערים ונערות שמתאמנים עשרות שעות בכל שבוע.
טל, שחיין בנבחרת הבוגרים, כיום בן 17 וכבר שוחה עשר שנים במועדון, מספר שההלם בקרב השחיינים גדול. "עברנו כל כך הרבה ביחד בעשר השנים האלה, פתאום הכל נעצר, היינו בהלם", הוא מספר על רגע ההודעה. ומה נעשה עכשיו? כל אחד ילך למקום אחר? אנחנו גם קבוצה, אנחנו שוחים ביחד", הוא מספר.
ליליה, בת 16 ששוחה כבר עשר שנים במועדון, מספרת שכשהייתה קטנה סבלה מבעיות חברתיות, "לא היה לי מקום מפלט", היא מספרת. שלוש שנים אחרי שהחלה לשחות עם המאמן שלה כיום, גיא, והתחברה לקבוצה, "אם אעבור אגודה זה לא יהיה אותו הדבר, לא המאמן ולא הקבוצה".
אלן, נער נוסף שמתאמן בקבוצה, מספר שהמאמן התעקש להמשיך ולהכניס אותם לבריכה למרות ההודעה, "אין לנו גוף שתומך בנו, אנחנו צריכים בריכה וחדר כושר".
נציג העמותה: "הקורונה ריסקה אותנו"
פאול, אחד מאנשי העמותה, מספר השבוע שהמצב של העמותה היה מדהים מבחינת מאזנים בתקופה שלפני הקורונה. "מספר הילדים בחוגים עמד על 420, מספר השחיינים היה 130 והיינו אחרי שלוש ניצחונות באליפות המדינה, היינו על גג העולם", הוא אומר. ואז הגיעה הקורונה.
"הקורונה כיסחה אותנו במספר הילדים בחוגים, קבוצת הילדים הכניסה את הרווח הגדול ביותר", הוא מסביר. "בנוסף, העירייה הכניסה אותנו כחלק ממכרז על בריכת וייסגל, איפה שהיינו שוחים, אבל המחיר שהוצמד היה פי 1.5 ממה ששילמנו עד אותו רגע, אם יכולנו לעמוד בזה עם 420 ילדים בחוגים, בלעדיהם אנחנו לא וכך נוצר הפער", הוא מספר.
יש שמועות שונות שאולי ההתנהלות של העמותה לא הייתה מאה אחוז בסדר.
"היום קיימנו זום עם ההורים ופתחנו להם את הדוחות הכספיים של העמותה, היו להם הרבה שאלות, אמרנו להם בואו ותראו והם עברו על הדוחות. הכל אצלנו שקוף, אפשר לראות ברשם העמותות ומה שלא מעודכן נתנו להורים לראות", אומר פאול. "הניהול תקין, אפשר להתווכח אם היה נכון לפתוח את העונה מלכתחילה במצב הנתונים, אבל הניהול תקין".
טל, 17, שחיין: "עברנו כל כך הרבה ביחד בעשר השנים האלה, פתאום הכל נעצר, היינו בהלם. ומה נעשה עכשיו? כל אחד ילך למקום אחר? אנחנו קבוצה"
לדבריו המטרה של העמותה היא לא ללמד שחייה אלא להצמיח שחיינים מצוינים, "ללמד שחייה אפשר בהרבה בתי ספר, הילדים מרגישים כמו בהתנתקות, זו שגרת החיים שלהם כבר שנים, יש לי אלוף עולם פרא־אולימפי שחוזר בשבוע הבא ואין לו בריכה ברחובות לשחות בה, זה לא נתפס".
הפתרון לדברי פאול: "יש לנו גירעון של 150 אלף שקלים, עם החוב שלנו לאיגוד אלה 174 אלף שקלים שאנחנו צריכים כדי לסגור את העונה, ואנחנו חושבים על מה שיקרה ביום שלמחרת. החודש הצלחנו לשלם משכורות רק כי אגודת מכבי העבירה לנו במיידי 20 אלף שקלים, לא יכולנו לשלם משכורות לעובדים שלנו בחודש שעבר".
לדבריו הדבר היותר חשוב הוא שהעירייה צריכה להחליט אם היא רוצה ספורט תחרותי או לא, "להגיד לנו שיש מכרז ושאנחנו מקבלים בריכה עד חודש מאי? מה נעשה ביוני וביולי? אני לא יכול לפגוע לשחיינים בתנאים.
"ראשון לציון מקבלת סיוע שאנחנו לא חולמים לבקש חצי ממנו, העירייה לקחה בעלות על הכל, הפכה את העובדים לעובדי עירייה, היא מממנת את שעות הבריכה, זה כמו שברצלונה יתחרו עם הפועל מרמורק, בנו להם מתקנים ויש להם בריכה, זה חלום ורוד. אפרופו חלום ורוד, ראש העיר הבטיח בשנת 2018 שהוא יחזיר את הבריכה האולימפית של וייסגל וישמיש אותה. אם היה לנו מתקן ייעודי שאנחנו יכולים לנהל אותו היינו מקום ראשון בארץ בהכל. אנחנו יוצאים למאבק, הוא עכשיו וזה העתיד".
בנוסף טוען פאול כי העירייה חייבת להם כספים: "מחודש מרץ אנחנו מפעילים שתי תוכניות בהסכם מול העירייה בוייסגל, למרות כמה דרישות תשלום הסכומים שעומדים על מעל ל-30 אלף שקלים לא הועברו אלינו. ניסינו לפנות לבכירי העירייה והחברה העירונית וזכינו להתעלמות, הכסף הזה שמגיע לנו על פי החוזה, היה יכול מאוד לעזור לנו בתקופה כזו".
תגובת העירייה
"בימים האחרונים נודע שעמותת מכבי וייסגל נקלעה לקשיים. חשוב לדעת כי רק בארבע השנים האחרונות העבירה עיריית רחובות למכבי וייסגל תמיכות ומענקים בסכום כולל של למעלה מ־500,000 שקלים, סכום משמעותי וגבוה יותר מהתמיכות שהוענקו לעמותות וארגוני ספורט אחרים בעיר. התמיכה מוענקת בהתאם לקביעת החוק בנוגע לתמיכה בעמותות, אשר אינו מאפשר לקחת כספי ציבור ולתת כסף לעמותה רק בגלל הרצון הגדול שלא תפסיק את פעילותה.
סבינה, אמא: "וייסגל זה הבית הראשון שלהם, זה כמו סם בגוף שהם לא יכולים בלעדיו, ועכשיו אנחנו מרגישים שהקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים"
"יש מקום להתייחסות להתנהלות הכלכלית של העמותה, אשר מנוהלת עצמאית ללא קשר לעיריית רחובות או החברה העירונית. איננו יודעים כיצד העמותה כלכלה את ענייניה למרות הסכומים שקיבלה. מעיון בדוחות הכספיים עולה כי את שנת 2020 סיימה העמותה עם עודפים בסך כ־400,000 שקלים. בשנה שלאחר מכן הגיעה העמותה לגירעון עתק בסך כ־450,000 שקלים.
כדי שהעמותה תוכל לייצר הכנסות שיאזנו את המערך התקציבי שלה, בשבועות האחרונים העבירו עיריית רחובות והחברה העירונית את לימודי השחייה בעיר לידי העמותה. כל זאת בניגוד לטענות שנשמעו ומתוך אחריות כלפי כספי ציבור ובשל הרצון לסייע לילדי העמותה.
טענת העמותה על עליית המחיר בעקבות המכרז אינה נכונה. יש לציין כי עלות השכרת מסלול בבריכות אחרות בהן מתאמנת העמותה גבוהה לפחות פי 2 מהמחיר בוייסגל. נושא התשלום נבדק מול מפעיל מרכז וייסגל ואושר על ידו. עוד הוסיף הזכיין כי בכל הזדמנות העמותה זוכה למסלולים נוספים, ללא כל עלות מצידה.
תקציב התמיכות לא נועד לכיסוי גירעונות ועל כן כל סיוע לאגודת השחייה, אם יוחלט עליו, יהיה בהכרח על חשבונן של עמותות אחרות.
עוד חדשות רחובות
