שנת הלימודים האקדמית תיפתח בשבוע הבא (18 לאוקטובר) במתכונת שונה – בלי צפי ברור מתי חוזרים ללמוד בקמפוסים, עם המון דילמות ושאלות של סטודנטים, ועם מרצים שצריכים להתרגל ללמד אחרת.
ד"ר דוידסון-בז'רנו ובן מוחא-קולטוןד"ר דוידסון-בז'רנו ובן מוחא-קולטון
ד"ר דוידסון-בז'רנו ובן מוחא-קולטון
(צילום: אבי מועלם)
קראו גם:

הפקולטה לחקלאות: דרישה להקלות בארנונה

בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית שברחובות כבר חודשים עמלים על הכנת מתווה שיגרום לסטודנטים להגיע דווקא לרחובות. ב מצב הדברים היום הגמישות אותה מציעה הפקולטה לסטודנטים היא אחד המרכיבים המשמעותיים במשיכתם למקום. "האוניברסיטה בתמיכת אגודת הסטודנטים הובילה לאופציה שלא תיאכף חובת נוכחות בכל הסמסטר, סטודנט שלא יגור ברחובות לא יהיה חייב להגיע פיזית", מסביר אוהד נוריאל, יו"ר אגודת הסטודנטים בפקולטה לחקלאות.
"הבנו שזה בעייתי לחייב סטודנט לבוא בתקופה של מגיפה, קשה לעקוב אם יש לו משפחה או אם הוא מגיע ממשפחה שיש בה קבוצת סיכון ואנחנו תומכים בזכות שלהם ושל המשפחה שלהם להיות בריאים, הסגר הפך את הקלפים ויצר סוגיה לא פשוטה שסטודנטים שכן רוצים לבוא וללמוד בצורה פרונטלית לא יכולים", מסביר נוריאל. "אני סטודנט טוב בשנה ג' ועדיין היה לי קשה ללמוד מרחוק, לאחרים זו יכולה להיות קטסטרופה. אנחנו מחוברים לשטח, שיטות ההוראה של הלמידה מרחוק זה משהו שמרצים של 20 שנה לא רגילים אליו". הוא מסביר שאי הוודאות שבו המדינה שרויה משפיע ישירות על הסטודנטים שלא מצליחים לקבל החלטה לגבי מגורים או למצוא עבודה. "עכשיו זו התקופה שהסטודנטים מתחילים לחפש עבודה, כשמתחילים ללמוד צריך להתחיל לשלם שכר לימוד".
לפני הקורונה, הייתה מצוקה של עבודה לסטודנטים ברחובות?
"כן, תמיד הייתה חסרה עבודה ברחובות לסטודנטים. עכשיו גם אין עבודה של מלצרות ושמירות, וזה דבר שמעודד סטודנטים לא להגיע לעיר. ואם סטודנטים לא מגיעים לעיר, זה פוגע בה, כי זה כוח בילוי, קניית בגדים וברים ומסעדות, הם דוחפים את העסקים הקטנים".
איזה בקשות או מצוקות עולות מצד הסטודנטים מאז משבר הקורונה?
"סטודנט שמגיע לגור ברחובות מגיעה לו הנחה בארנונה, בקבוצות הפייסבוק שלנו כולם כותבים שקשה לקבל את ההנחה, את יכולה לחכות חודשים בימים כתיקונם, והסטודנטים צריכים עכשיו את ההנחה. להרבה סטודנטים אין לאן לטוס, אין להם עבודה, אין עבודות מועדפות קלאסיות, הם סיימו לימודים ושירות צבאי, והם באים ללמוד ונשענים על ההורים, הם חסרי כסף ובפן הזה אני חושב שהעירייה עצמה צריכה להירתם ולדבר איתנו ולהקל בביורוקרטיה".
נוריאל מספר כי ישנן גם פניות רבות בנושא מצוקות רגשיות בתקופת הקורונה. "היו מצוקות נפשיות וחברתיות, ראינו עלייה חדה ובקשות לשירותים פסיכולוגיים ותחושות בדידות שעלו מול הסטודנטים, מחסור בחברים ויכולת ליצור קשרים".
לאגודת הסטודנטים גם "דף וידויים" בפייסבוק, "עולים יותר ויותר פוסטים של 'קשה לי', ו'אני במצוקה' ו'אין לי עם מי לדבר', בגלל שזה אנונימי מפנים אותם בתגובות לעזרה".
אוהד נוריאלאוהד נוריאל
אוהד נוריאל
(צילום: אבי מועלם)
יש יותר בקשות מימים רגילים בנושאים כספיים?
"הרבה סטודנטים נאבקים, אנחנו בתור אגודה פתחנו במאבק על הנחה בשכר הלימוד, התקופה קשה והסטודנטים הם אוכלוסייה חלשה, משרת סטודנט היא שכר מינימום וסטודנטים עובדים במקומות שקל לפטר אותם, הם צריכים לשלם שכר דירה ולימוד שלא נמוכים, השנה המדינה כמעט לא באה לקראתם, הלימודים יהיו יותר קשים ושכר הלימוד נשאר אותו הדבר, אנחנו מקבלים מוצר פחות טוב ומשלמים אותו דבר, אנחנו דורשים מהמל"ג והמדינה שיקלו על הסטודנטים, יפתחו מקומות עבודה, ייתנו הנחה לאוכלוסיות חלשות, וכבר הצלחנו לקבל יחד עם התאחדות הסטודנטים מענק של 650 אלף שקל לכל הקמפוסים באוניברסיטה העברית, זה הרבה כסף אבל זה לא מספיק".
יש מצוקת מחשבים כמו בבתי הספר?
"ראינו בעיות של מחשבים, סטודנטים שאין להם מחשב ואין כסף לקנות מחשב, הפתרון הוא לבוא ללמוד בקמפוס בחדר המחשבים, אלא שבגלל הסגר זה בעייתי ולכן גייסתי אנשים שיש להם מחשבים נייחים וחילקתי לסטודנטים, היו חסרות מצלמות רשת וגם היו בעיות עם גודל הפס של הגלישה, כשארבעה סטודנטים גרים באותה דירה וכולם צריכים להיות על הזום צריך להגדיל את חבילת האינטרנט", מסביר נוריאל.
בפקולטה פועלת בימים כתיקונים וביתר שאת בתקופת הקורונה תוכנית המנטורים, במסגרתה סטודנטים של שנה ב' ו-ג' חונכים סטודנטים צעירים שמגיעים לראשונה לקמפוס. הרעיון הוא להוריד עד כמה שניתן את השאלות שיש לסטודנטים בהתחלה, ואת רמת המתח שכרגע נמצאת בשיאה מכל הבחינות. "יש הרבה סטודנטים שקשה להם נפשית וככל שהסגר מעמיק כך עומק המצוקה", מספר נוריאל".
טיפ לסטודנט המתחיל בתקופת הקורונה?
"לא להתבייש ליצור קשרים עם אנשים, גם כשזה מרחוק, אתם תצטרכו להיות יותר אקטיביים השנה, לכתוב הודעה בזום ובווצאפ, לקבוע עם אנשים, זו השנה הכי קריטית מבחינת המשך הלימודים ומבחינת חברויות וקהילה, זה מה שיעזור לצלוח את התקופה הקשה והיא תיגמר".

המרכז האקדמי פרס: שיעורים מוקלטים

במרכז האקדמי פרס ברחובות מתכוננים כבר זמן רב מתוך הבנה שיכול להיווצר מצב בו הלמידה מרחוק תהיה ארוכה, ואכן, שנת הלימודים
תיפתח השנה בזום. ד"ר אורנית דוידסון בז'רנו, דיקנית הסטודנטים וראש מרכז 'רעות' במרכז האקדמי פרס, מספרת שבתחילת הקורונה הכול היה חדש ומפחיד, למרצים ולסטודנטים כאחד, "קיבלנו מלא פניות של 'איך אנחנו עוברים את זה', ביטולים ועצירת לימודים, אבל עם התמיכה את נכנסת לשגרה חדשה, שאת לומדת על ידי הכוונה שלנו לראות את היתרונות שלה".
אוהד נוריאל: "תמיד הייתה חסרה עבודה ברחובות לסטודנטים, וגם עם עבודות של שמירה ומלצרות יש בעיה עכשיו, מה שמעודד סטודנטים לא להגיע לעיר. ואם סטודנטים לא מגיעים, זה פוגע בעיר, כי זה כוח בילוי קנייה"
יש לה יתרונות?
"יש לה יתרונות, למשל מבחינת זה שכל ההרצאות מוקלטות ונשארות מוקלטות באתר, סטודנט יכול לראות מתי וכמה פעמים שהוא רוצה, לא כפוף לשום דבר. זה לא תחליף ללמידה פרונטלית אבל זה להוציא את הלימונדה מהלימון". הפעם, כך היא מספרת, להבדיל משנה שעברה בה נחתה המגיפה על כולם, המרכז האקדמי ערוך, "הכנסנו טכנולוגיה מתקדמת לכל כיתה וכיתה לקמפוס, מערכות שמע וצילום, ואנחנו ערוכים לקיים את השיעור בקמפוס לפי מתווה משרד הבריאות ולפי גודל של כיתה, אנחנו ערוכים שסטודנטים יוכלו להירשם ובלייב כל שאר הכיתה תוכל לראות בזום. גם פיתחנו מערכת רישום עם עדיפות לסטודנטים שלא היו שבוע לפני כן".
המרצים הסתגלו ללימוד מרחוק?
"כל המרצים שלנו עברו סדנאות, להגיד שזה קל? זה לא קל. כשמלמדים בזום אי אפשר לקחת את התוכן של השיעור ולהעביר אותו איך שהוא, כי אז סטודנטים יירדמו, צריך לעשות את זה בשימוש בטכניקות לימוד שלא היו רגילים אליהם קודם ולכן העברנו את המרצים סדנאות שמלמדות אותם את כל נפלאות הזום, יש הרבה דברים שאפשר להשתמש בהם וטכניקות וכלים שיכולים להפוך את השיעור למעניין", מסבירה דוידסון בז'רנו.
יש יתרונות לזום וללמידה מרחוק שאת חושבת שצריך להשאיר גם כשיימצא חיסון לקורונה?
"אני לא חושבת שיש תחליף לאינטראקציה בלתי פורמלית בין מרצה לתלמיד, חווית הלמידה אחרת, כשאני על במה מלמדת לכיתה יש חיות ואדרנלין זורם בי, משהו מצטמצם בשיח הווירטואלי ולכן לא יהיה לזה תחליף, אבל אני חושבת שעדיין זה יישאר במסגרת האקדמיה, אפשר לתת אחוז מסוים בזום, זה יקל על הסטודנט לשלב משפחה ועבודה ולימודים. אחורה לגמרי לא נוכל לחזור, העולם צועד קדימה ולא אחורה".

קרן לימי קורונה

שרי בן מוחא קולטון, עובדת סוציאלית וראש מחלקת רווחה ומעורבות חברתית במרכז האקדמי פרס, מספרת שהסטודנטים שמקבלים מלגות היו פעילים מאוד בתקופת הקורונה בכל תחומי הרווחה – חלוקת מזון, צעצועים, רכישת תרופות לאוכלוסייה המבוגרת ועוד.
אתם רואים עלייה בפניות לבקשות סיוע במימון שכר לימוד?
"יש אכן פניות למימון שכר הלימוד ובניסיון להבין איך הם מתמודדים עם שכר הלימוד לנוכח הנסיבות של פיטורים ויציאות לחל"ת ומשמרות מצומצמות, מעבר לתמיכה הרגילה פתחנו פעמיים במהלך המשבר קרן לימי הקורונה, שאפשרה לכלל הסטודנטים להגיש בקשות לקורונה. גם עכשיו בחודש הקרוב נתפתח שוב קרן שתהיה על בסיס מצב סוציו-אקונומי והקורונה ברקע. סטודנטים יקבלו עשרה אחוז הנחה בשכר הלימוד, ואנחנו מסייעים להם בכל מיני פתרונות יצירתיים שהסדרי מימון, הקפאת תשלומים, והרחבת תשלומים, עשינו פעולות שיאפשרו להם אורך נשימה כדי שיוכלו להתמודד עם הלמידה מבלי שהעניין הכלכלי יהווה מרכיב".
אתם רואים גם מצוקות נפשיות שהתעצמו בגלל הקורונה?
"אנחנו רואים התמודדות עם מתח וחרדה, יש הרבה קשיים, המשברים שם, ופוגשים אוכלוסיות שמתמודדות עם טלטלה וחרדה של להחזיק מקום של חוסר ודאות ומקום שאתה לא יודע איפה אתה עומד, זה דורש ממך מישהו שצריך להיות איתך ולהחזיק את זה יחד איתך בדרך".
יש לך איזה טיפ לסטודנטים מתחילים?
"לסטודנטים של המרכז האקדמי פרס ולכל סטודנט מציעה לא להישאר לבד, יש לנו מערכי תמיכה רבים וטובים, ובשיתוף פעולה יש לנו את הכלים לסייע ולהצליח להחזיק איתך את הדרך הזו ולעשות אותה יחד".