בלב רחוב הרצל, בפינה כמעט נחבאת מהעין, קבוצה של 60 אנשים המתמודדים עם מורכבויות נפשיות שונות בחייהם יוצרים אמנות במפעל מוגן. כעת הם רוצים שכולם יידעו עליהם ויגיעו לרכוש את המוצרים שהם יוצרים.
ברחוב הרצל 163, בקצה הפסאז', ישנה דלת ומעליה שלט ועליו הכיתוב: 'הגלריה'. בתוך הגלריה יושבים מדי יום עשרות מתמודדים עם בעיות נפשיות ויוצרים אמנות מכל הסוגים: רקמה, ציור, שקיות ממוחזרות עם ממתקים, קוביות עץ ועוד.
"הגלריה הוקמה בשנת 2003 על ידי חברה לתועלת הציבור שנקראת 'דן אבשלום'", מסבירה רעות גילוץ, עובדת סוציאלית ומי שמנהלת את המקום בחצי השנה האחרונה.
בשנת 2000 חוקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שמטרתו לדבריה היא להוציא את האנשים עם ההתמודדויות הנפשיות מבתי החולים הפסיכיאטריים ולשלבם בקהילה. משרד הבריאות מתפעל ומתקצב את ההפעלה הבסיסית של המפעל המוגן וגם מפקח עליו, "והביטוח הלאומי נותן להם את קצבת הנכות כשכאן הם מקבלים דמי שיקום על העבודה", אומרת גילוץ.
לגלריה מגיעים אנשים שעברו ועדה של משרד הבריאות ובמסגרת הוועדה קיבלו אישור לעבודה במפעל מוגן. את הוועדה כל אחד מהמתמודדים עובר בשל קושי שאליו נקלע, בין אם הקושי היה קיים מאז ומתמיד ובין אם הוא נוצר במהלך החיים בעקבות משבר גדול.
"זה נע בין אנשים שמהילדות התמודדו עם משהו אורגני, הפרעה מולדת עד שזה הגיע לחוסר תפקוד, ואז נכנסו למסגרות של חינוך מיוחד. ויש לנו פה המון אנשים שאת המשבר הנפשי עברו בשלב מבוגר בחיים, אחרי שכבר רכשו מקצוע והיו בעלי משפחה, זה גם קורה. אנשים לפעמים מגיעים אלינו כשאין להם שום היכרות עם שוק התעסוקה בכלל, והם מכירים רק מסגרות של חינוך מיוחד, ויש אנשים שמגיעים אלינו אחרי 15 או 20 שנה בשוק החופשי עם איזשהו תפקיד", מסבירה גילוץ.
"לצאת לשוק"
העבודה במפעל מתנהלת בשתי משמרות של ארבע שעות כל אחת, ובה 30 מתמודדים המלווים על ידי עובדת סוציאלית ושני מדריכים.
"אנחנו מדמים פה מקום עבודה אבל בתנאים הרבה יותר סלחניים", אומרת גילוץ. "יש לנו סדנת רקמה, סדנת עץ, נייר, אריזה ועבודה חרושתית, ציור וסריגה".
האנשים שמגיעים לכאן רוצים לחזור לשוק התעסוקה?
"יש אנשים שהשאיפה שלהם היא לצאת לשוק החופשי ואז אנחנו עובדים על יצירת כושר עבודה. אנחנו ננסה חודש לדאוג לזה שאתה תתארגן, תגיע בזמן, תצליח להחזיק משמרת, ותעשה את מה שאתה צריך כדי לסיים את המשמרת, וזו ההכשרה לקראת השוק החופשי. יש אנשים שהשיקום שלהם הוא לא בהכרח לשוק החופשי, אלא לייצר יציבות ושגרה. יש אנשים שהחוויה שלהם בעולם היא באמת כל כך כאוטית וללא שליטה, ואם אנחנו מצליחים לייצר איזשהו מקום שהוא בטוח וקבוע ויש להם איזושהי מידה של בחירה ושליטה בו, אז כבר עשינו פה שיקום, כי זה לא משהו שהיה קודם"
.
"הזדמנות להרוויח"
לאחרונה נפתח בבילו סנטר מקום חדש של חברת 'דן אבשלום' שנקרא 'הקבינה', "הקבינה היא מפעל מוגן, גם אמנותי, רק שהתוצר שלו הוא שונה מפה, שזה חפצים. שם זה הופעות ושיעורי מוזיקה ושירותי הגברה. הרעיון הוא להכשיר אנשים בתחום המוזיקה בתפקידים שהם יוכלו להשתכר מהם בעתיד", מסבירה גילוץ.
איך הסביבה מקבלת את העובדה שאתם פה במרכז הרצל?
"אחד הדברים שייחודיים בגלריה הוא שזה לא מקום שאפשר לומר עליו: 'שלא יפתחו לי בחצר, שיעשו מה שרוצים, אבל רחוק מפה'. המקום הוא במרכז העיר בין בניינים וחנויות ומגורים. הם נהנים מרחוב הרצל כל יום, והם חשופים, וזה עוזר להפחית את הסטיגמה ואת הבורות. המיקום הזה טומן בחובו את האפשרות לשילוב קהילתי מוצלח ואנחנו עובדים על זה, ואני, במסגרת הניהול שלי, מעודדת אותם להיות אנשי השיווק שלנו".
יש אנשים שיצאו מפה לשוק החופשי?
"כן. יש לנו מישהו שלמד אדריכלות ואחרי ששולב במשרד קטן המשרד נסגר. הוא חזר לתקופה ומשם התקדם לתוכנית 'חממה', שהיא ספציפית לאנשים עם מקצועות, והיום הוא כבר עובד בשוק החופשי. וגם יש אנשים ששולבו בעבודות עם פחות פרופסיה. רק תתני להם הזדמנות להרוויח לפחות את המינימום. זה לא משנה אם אתה עובד בחנות או במטבח, יוצאים לעבודות כאלה של סדרנות ומטבח ‑ ברגע שהם משפרים את המיומנויות והיכולת לנתינת שירות, אנחנו מנצחים איתם".
גילוץ מספרת שחלק מהאג'נדה שלה כמנהלת חדשה היא להפוך את המקום לפנינה רחובותית. "שאנשים ייכנסו לפה. יש את החנות הפיזית וחנות אינטרנטית, ואנחנו מגיעים לכל מיני ירידים פה ברחובות ושל מתנות חברתיות בכל הארץ. אנחנו עובדים גם על הקמת דוכן ברחוב הרצל, אבל אנשים יותר ממוזמנים להיכנס אלינו ולראות מה אנחנו יוצרים וגם לקנות".
