לא מעט כאבי ראש עשה השוק העירוני של רחובות להנהלת עיריית רחובות. אחרי למעלה משש שנים של מאבקים, תלונות והתנגדויות מצד סוחרי השוק הישן, בעוד כשבועיים אמור להיפתח בשעה טובה השוק החדש אליו יעברו הסוחרים.
קראו גם:
בשלב השני השוק הישן אמור להיהרס ולהפוך בין היתר למגרש חניה, אלא שתגלית מרעישה עלולה להכניס את העיר שוב לסערה אחרי שחובבי היסטוריה תושבי העיר תמר פורר, יעל אטקין ואמנון ירום, חשפו שחלק מהשוק ההיסטורי של רחובות שרד וקיים עד היום תחת פחוני השוק הישן.
כעת, דורשים השלושה יחד עם קבוצת תושבים נוספת, להקפיא את הריסתו ולבחון כיצד אפשר להציל ולשלב את שרידי השוק ההיסטורי בתוכניות המתחם החדש.
תוכנית שימור שנדחית
פורר, מורת דרך תושבת העיר, שנחשפה לספרו של ברוך רביד "100 בתים ברחובות", שסוקר את המבנים העתיקים והבולטים בעיר, ביניהם את השוק ההיסטורי, הופתעה לגלות על דבר קיומו של המבנה הוותיק, ועל העובדה שהוא מיועד להריסה. "אנשים לא יודעים שהשוק הישן עדיין קיים, אין שלט שמכוון אליו וממש נראה שמנסים להחביא אותו", היא אומרת.
היא חברה לאטקין ולירום כששמעה שגם הם פועלים בנושא.
"אני קונה קבוע בשוק כבר כמה שנים", מספר ירום המשמש כמורה דרך. "אני שמח תמיד לפגוש את הסוחרים הותיקים ולקנות מהם במקום מרשתות השיווק. תמיד ידעתי שמתחת לכל הפחונים מסתתר מבנה ישן, אבל רק לפני כשנה הבנתי שמדובר במבנה מתקופת המנדט שראוי לשמר אותו, גם אחרי המעבר המיוחל לשוק החדש".
"התוכנית אושרה בשנת 2012 והיום השיח הוא אחר ‑ עולם השימור דינאמי וכל הזמן מסתכלים על דברים מזווית ראייה אחרת, שואלים שאלות, בוחנים מבנים ואת הסביבה שלהם, ואת פוטנציאל השימור שלהם", אומרת אטקין, רחובותית מלידה, מתכננת ערים, ומתמחה בשימור והתחדשות עירונית במסגרת עבודתה במועצה לשימור אתרים במחוז מרכז, שמשתדלת להיות עם היד על הדופק בכל נושא השימור בעיר. "שימור הוא לא רק של המבנה עצמו, אלא של השימושים בו, ואני חושבת שיש פה בעיה בהבנה הזו, וזה מתסכל כי רחובות היא אחת הערים שיש בה הכי הרבה מה לעשות בארץ, לא רק שהשתמרו בה לא מעט מבנים מהרבה תקופות, אלא גם רוח השימור של המקום עוד חיה".
אטקין טוענת שברגע שגילו שיש מבנה שלא ידעו עליו קודם, היה צריך לחשוף אותו ולבחון אותו. "אני בטוחה שאם היו שואלים את ותיקי העיר, היה מתברר כי הם זוכרים את המבנה לפני שכוסה בפחונים, ויש להם סיפורים על איך היו הולכים לשוק עם ההורים בימי שישי והם יכולים לזהות את החנויות".
לדבריה, לרחובות יש תוכנית שימור שלא יוצאת לפועל כבר שנים רבות, ובכל כמה שנים מאריכים את תוקפה. היא כוללת את חידושה של העיר דרך השוק ורחוב יעקב.
חניה במקום שימור
"חלק מהחידוש הוא לקחת בחשבון את הסיפורים האלה", אומרת פורר. "העיר שופעת היסטוריה, היא ותיקה יותר מתל אביב ב־20 שנה והיתה אבן שואבת לכל איזור הדרום. לפני קום המדינה היא היתה היחידה באיזור והפכה למרכז של כל המושבים והקיבוצים. היום את מסתכלת על מרכז העיר ואפשר לדמיין איך הופכים את כל רחוב הרצל מבנק לאומי ועד לב העיר לדרך מרכזית שכולם עוברים דרכה, והדבר הזה הולך להחיות את השוק. במקום זה מדברים איתנו על חניה".
על פי התוכנית האחרונה של השוק, הן אומרות, היכן שהשוק הנוכחי נמצא כיום, יהיו 25 מקומות חניה על פני הקרקע, בשילוב עם שוק פתוח, והיכן שעומד השוק ההיסטורי אמורה להיות רמפה שמהווה ירידה לחניות התת־קרקעיות של השוק. בעתיד, אותה רמפה גם אמורה לזוז לאחור, ולכן היא נחשבת לזמנית על פי התוכניות. בנוסף, ישנן התוכניות העתידיות של המטרו שעובר בסמוך ומגביל את אפשרויות הבנייה באיזור.
"אני בטוחה שאם היו שואלים את ותיקי העיר, היה מתברר כי הם זוכרים את המבנה לפני שכוסה בפחונים, ויש להם סיפורים על איך היו הולכים לשוק עם ההורים בימי שישי"
"שאלנו אם אפשר להזיז את הרמפה הצידה, ולצורך כך צריך להביא מהנדס שיבחן את הנושא, אבל מאז אין קול ואין עונה", טוענת פורר לגבי התייחסות העירייה לבקשת הפעילים לבחון את הנושא.
"לחזור שני צעדים אחורה"
"יש תוכנית סטטוטורית שמייעדת את השוק הישן להריסה. זו התוכנית הזמינה במינהל ההנדסה", אומרת אטקין. "ערכנו מיפוי של מקבלי ההחלטות, שאנחנו מכבדים אותם וחושבים שראוי לפנות אליהם ולפתח איתם שיח. אנחנו רוצים לחשוב יחד איתם איך אפשר להציל את המבנה בהסתכלות על המתחם בראייה עירונית. פתחנו קבוצת פייסבוק בשם 'מצילים את השוק ההיסטורי ברחובות', והצטרפו אלינו מעל למאה תושבים".
עד כמה העירייה או מקבלי ההחלטות היו מודעים למבנה ההיסטורי שמתחת לפחונים?
אטקין: "אחרי שהוצאנו את התוכניות והבנו שהוא מיועד להריסה, הבנו גם שלא ידעו שמתחת לפחונים יש את מבנה השוק ההיסטורי, או שלא רצו לדעת. אני יצרתי קשר עם אדריכל, אחד מוותיקי העיר, שסיפר שהוא גילה על השוק ההיסטורי רק בזכות הספר. אני לא חושבת שיש מידע נוסף על השוק מעבר לספר, כי הוא לא אותר בסקר השימור העירוני, שהיה די מקיף. אנחנו הבנו שיש כאן הזדמנות והרמנו דגל. ביקשנו לנסות לחזור שני צעדים אחורה, ובמקביל הקמנו את הפעילות החברתית, כי אנחנו חושבים שאין תחליף לעבודה ציבורית עם אנשים, ויש כאן אנשים שזוכרים ורוצים לעזור ואכפת להם מהעיר. אנחנו רוצים שיתוף מלא עם מקבלי ההחלטות בעירייה, ולכן קבענו פגישה בעירייה, ואז הובהר לנו שעובדים כיום על תוכנית חדשה שבה עדיין יש הריסה של השוק, ועדיין תהיה רמפה ותהיה חניה".
ירום: "מניסיוני, יש הרבה גורמים לשתף איתם פעולה בעירייה. נפגשנו איתם אני מקווה שהם יצליחו למצוא את הדרך לשמר את המבנה המיוחד הזה, או לפחות למצוא דרך אחרת לשמר את הזיכרון שלו. רחובות ראויה לכך".
"בדיקה וסקר הנדסי"
ניסיונות לחשוב יחד עם מקבלי ההחלטות על אלטרנטיבות לאותה רמפה שאמורה לקום על מבנה השוק ההיסטורי, לא התקדמו.
יעל אטקין: "אנחנו מבינים את הצורך לפנות את הפחונים, אבל גם אם ייקח יותר זמן ועבודה וכסף, אפשר לעשות את זה בלי להרוס את המבנה ההיסטורי של השוק"
"אני חושבת שמן הראוי לבדוק מה מצב המבנה שנשאר, כי לא טרחו לעשות את זה. לפני שהורסים, בואו שנייה נעצור ונבדוק. אלה לא דברים שלוקחים הרבה זמן, לא מדובר פה על חשיפת ציורי קיר. נדרשים בדיקה וסקר הנדסי. כך סגרנו את אותה הפגישה ואנחנו מחכים כבר למעלה משבועיים לעדכון", אומרת אטקין.
ייתכן שהעירייה לא רוצה שתפריעו לה אחרי שסוף־סוף נפתרה המחלוקת הקשה שהיתה עם סוחרי השוק בנוגע למעבר לשוק החדש?
אטקין: "לא הרגשתי שזו הבעיה. אני מרגישה שלעירייה קשה לסגת מדברים שהיא מאשרת ומקדמת. ברור שהיתה בעיה עם המבנה החדש, וכל הכבוד שהצליחו להחתים את כולם ולמצוא את הפתרון, כי זה באמת לא פשוט בכלל. מצד שני, לתחושתי המהלך הצליח כי הבטיחו לסוחרים חניה, כי אנשים רוצים להגיע לשוק ולהחנות את הרכב, כי ברחובות ובכל הארץ אין תחבורה ציבורית מספקת. נבנו כאן שכונות פרבריות ומנותקות, ופיתחנו תלות ברכב, ואין צל והכל מטונף, אז לא נעים ללכת ברגל".
איך הסוחרים מקבלים את המהלך שלכם?
אטקין: "דיברנו עם חלק מהם. היו שקיבלו את זה בהבנה ואמרו: 'וואלה אנחנו פה 50 שנה ולאבא שלנו היתה בסטה, ובואו נעשה משהו כדי לא לאבד את חתיכת האדמה', והיו ששבעו מכל הסיפורים ומכל מריחת הזמן ומזה שהיו מוכנים לפני שלוש שנים לעבור והדברים נתקעו, והם הרגישו שאנחנו נכנסים למקום שמבחינתם כבר סגור ואנחנו פותחים אותו שוב".
לדבריה, אין לדעת הפעילים בנושא סיבה להשאיר את השוק כמו שהוא היום. "צריך לחשוף את המבנה ההיסטורי ולעשות חישוב מחדש. הם מתנים את המעבר ביצירת מקומות חניה, כי בלי חניה אנשים לא יבואו לשוק, וזה מילכוד כי העירייה הבטיחה שיהיו מקומות חניה".
ציטוט במקום שימור
"אנשים לא מודעים למבנה וזה עצוב", אומרת פורר. "גם אלה שנולדו פה לא מודעים אליו, ומעבר לעובדה שזה השוק ההיסטורי, יש לו גם מראה מאוד מיוחד. הוא לא מבנה ענק ולא תופס שטח, אבל הוא מיוחד ואין כמוהו בארץ, ובטח לא ברחובות.
"בואו נעשה את זה חכם, בואו לא ניכנס עם שופל, בואו נחשוף את מבנה השוק ההיסטורי כי אין לו תיעוד. אנחנו לא יודעים מידות וגובה, הוא לא נמצא בסקר מבני השימור. אם אין מה לעשות וצריך להרוס, לפחות בואו נחשוף אותו, נבצע תיעוד ונעשה הפנינג, ואם אין ברירה אז אין ברירה".
לדברי אטקין, בישיבה עם מקבלי ההחלטות בעירייה הועלה רעיון של ביצוע ציטוט למבנה ‑ לקיחת אלמנטים מהמבנה ההיסטורי, או מסגרת או שלט, ושימוש בהם כחלק מהפיתוח החדש.
"אני לא חושבת שציטוט הוא שימור", היא מדגישה. "צריכים למצות את השיח עם מקבלי ההחלטות והציבור, לבצע את כל הבדיקות הנדרשות ורק אז לעשות איזשהו שולחן עגול ולראות כיצד מתקדמים. זה פתרון קל לברוח לציטוט, ואני חוששת שהוא יהווה תקדים, וציטוט לא יכבד כראוי את הפנינה הזו".
לדבריה, היו תקדימים בהם התגלו מבנים היסטוריים בזמן עבודות, והעבודות נעצרו. כך, למשל, במקרה של בניית הרכבת הקלה בתל אביב. "נתקלו במבנה היסטורי בעל חשיבות ועצרו כדי לבדוק מה יש שם ולפחות לתעד, ואנחנו מבינים את הצורך לפנות את הפחונים, אבל גם אם ייקח יותר זמן ועבודה וכסף, אפשר לעשות את זה בלי להרוס את המבנה ההיסטורי של השוק".
מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית רחובות משקיעה משאבים רבים בשימור מבנים היסטוריים בעיר, אולם במקרה האמור שרידי המבנה אינם נמצאים ברשימת המבנים המיועדים לשימור בעיר".
גילגולו של שוק
1934: חונכים את השוק של רחובות
1975: פחונים מכסים את המבנה המקורי
2012: העירייה מגישה תוכנית לבניית שוק חדש והריסת הישן
2015: השוק החדש מוכן אך פורץ משבר עם סוחרי השוק בנוגע למעבר
2020: נחתם הסכם למעבר הסוחרים לשוק החדש
2021: רגע לפני ההריסה תושבי העיר מגלים את שרידי השוק ההיסטורי מתחת לפחונים
פיסת היסטוריה: השוק בן 87
מבנה השוק ההיסטורי תוכנן על ידי עמנואל טיינר, ממציא ידוע שתכנן בתים רבים בתל אביב, וגם את מבנה בנק לאומי לשעבר הצמוד לשוק, שהיה "בית קופה מלווה וחיסכון", ואת ביתו של רחביה קנטרוביץ', הבן הראשון של המושבה.
בפרוטוקולים נושנים נמצא שפתיחת השוק נערכה ב־26 ביולי בשנת 1934.
עוד חדשות רחובות
