לפני כ־20 שנה יצאו בוגרי שכבת כ"ו את שערי תיכון קציר ברחובות, ומאז לא נפגשו. ניסיון להיפגש בעבר היה ונכשל, אולם כעת, כשהקורונה קצת מאחורינו, ועם מוטיבציה גבוהה במיוחד של ארבעה חברים מהשכבה, המסיבה של אחת השכבות הגדולות בעיר קרובה מתמיד לצאת לדרך.
קראו גם:
אז שימרו את התאריך: 23 בדצמבר, בפטיו של השכבה בקציר, המקום בו נהגו להיפגש ולחגוג מי שהיו השמיניסטים של תחילת המילניום.
משימה במשרה מלאה
המארגנים, טל רבינובסקי, שיזף זח, שני גריב ומיכל חברו יחד ביולי האחרון והחליטו להוציא לפועל מסיבה בלתי נשכחת, שכבר עכשיו מדוברת ברחבי העיר בין בני השכבה הרבים שנותרו לגור כאן. "היינו שכבה מאוד מגובשת, גם המורים תמיד אמרו את זה עלינו, ולמרות שניסינו לפני כמה שנים להרים מסיבת מחזור היא לא צלחה", מספרת מיכל. "אנשים בגיל 30 כנראה לא הרגישו את הצורך, אבל עכשיו לקראת גיל 40, כשציון הדרך הוא 20 שנה ובשילוב של התקופה אחרי הקורונה, אנחנו מרגישים שאנשים כן מחפשים את הקרבה ואת החיבוק, זה טיימינג מצוין".
הניסיון לאתר את כל 300 בוגרי השכבה נמשך כבר חודשים. המארגנים, במסגרת ישיבות שבועיות, סיפקו דיווחים שוטפים על כל התקדמות או קושי, ופעלו מול הבוגרים בשני מישורים: דרך עמודי הפייסבוק וקבוצות וואטסאפ.
נקודת ההתחלה בחיפושים היתה ספר המחזור שנותר אצל חלקם, ומשם המשיכו ללקט מידע ברשתות החברתיות, וגם בדרך הישנה: מכרים משותפים. "אנשים שינו שמות משפחה ויש כאלו ששינו גם שמות פרטיים", מספר טל.
"הכנו מודעות מבוקשים שמאוד עזרו לנו", מספרת שיזף, "יש אנשים שממש הפכו לחוקרים פרטיים, זו עבודה".
נכון לסגירת הגיליון חסרים 17 מבוגרי השכבה מתוך 300, וככל שניסו לא הצליחו לאתר אותם. "חלקם בחו"ל, חלקם אולי לא רוצים להימצא", אומרת מיכל.
שכבת כ"ו מיוחדת במובנים רבים, אך אחד הנתונים המפתיעים לגביה הוא שיותר ממחצית מהתלמידים בה נותרו לגור בעיר או חזרו לגור בעיר בבגרותם. "זה משהו מיוחד בבית הספר קציר שהשרה עלינו משפחתיות", מספרת שיזף.
"כשאני מגיעה לעיר בימי שישי לבקר את ההורים, יש משהו בעיר שהוא חם ועוטף, ותמיד כשאני מסתובבת בעיר אני פוגשת אנשים מהשכבה שלנו. לא מזמן פגשתי את רכזת השכבה חנה מצה בחנות פרחים, סיפרתי לה שאנחנו מארגנים את המפגש והיא היתה זו שפתחה את ההכרזה הרשמית ששלחנו לשכבה עם הודעה קולית שהיא השאירה לנו.
"יש לה קול מובהק והיא הזכירה אנקדוטות שקרו לפני 20 שנה, כמו למשל שאילנית לוי זכתה בתחרות מלכת היופי והיא גם אמרה שהיא מתרגשת לקראת המפגש ומחכה לחבק אותנו אחרי שנתיים קשות כל כך".
מורים וחוזרים בתשובה
בפגישת המחזור מתוכננים להגיע כל המחנכים של הכיתות השונות, חלקם עוד מלמדים בתיכון גם כיום, ואולי הם יופתעו לגלות שאחוז גדול במיוחד מבני השכבה הפכו להיות מורים בעצמם.
"גם יש לנו המון זוגות מהשכבה, אני אחת מהם", מספרת מיכל. "בערך עשרה מתוך 300 התלמידים הפכו להיות זוגות, על רובם ידענו אבל על חלקם שמענו רק עכשיו כשהתחלנו לאסוף את המידע".
היו לכם הפתעות כשחיפשתם אנשים?
"יש בוגרי ריאליטי ויש יש חידונים ואנחנו מעלים קטעים שלהם מתוך תוכניות טלוויזיה שבהן השתתפו", מספר טל. "יש שבעה אנשים שחזרו בתשובה מהשכבה ויש 20 שעברו לגור בחו"ל, בבלגיה, רומניה, אמסטרדם, קנדה וארצות הברית".
"איתי היה מישהו בכיתה שהיום הוא רב גדול בירושלים, לא דמות שהיית חושבת שתהפוך לרב, לא הצלחנו להגיע אליו", מספרת שיזף.
לדבריה מוסיף טל שמדובר במישהו שהוא מכיר עוד מבית הספר היסודי, "כשראיתי שחזר בתשובה היו לי צמרמורות, משהו בניצוץ ובכריזמה שלו, הוא תיעל את המדהימות שלו לעולם הזה וכמה שזה רחוק ממני ראיתי את זה והתרגשתי מאוד, אמרתי לעצמי איזה כיף שהוא מגשים את עצמו בדרך שהוא בחר".
היו כאלה שלא היו בעד?
"עפים על זה, הטיימינג מושלם, מאוד מפרגנים לנו ויש התלהבות", מספרת מיכל. "היו בודדים שאמרו לא מתאים לנו ואנחנו לגמרי מכבדים על זה, הכל בסדר". שיזף מוסיפה כי התיכון הוא לא תמיד מקום פשוט לכולם, "ההתבגרות מביאה איתה התמודדויות ויש אנשים שזה לא עובר להם הכי חלק בגרון".
"הרעיון של לחזור חזרה למקום שבו הדברים נגמרו והתחילו, יש בזה משהו מאוד מרגש", מסכם טל.
מה מתוכנן למסיבה?
"לקח לנו קצת זמן להתגבש על הרעיון, אבל יצא שכולנו חשבנו על המקום שאנחנו רוצים לחזור אליו – הפטיו של תיכון קציר", מספר טל. "יש מבנה בצורת ריבוע והפטיו שימש אותנו כתיכוניסטים, לנשפים, למסיבות, לאירועים ולימי שישי אחר הצהריים".
"עצם הכניסה לבית הספר עושה את הנוסטלגיה שאנחנו מחפשים", מוסיפה מיכל, "יש לנו קובץ אקסל מסודר של טיזרים שאנחנו שולחים, חלקם מחברים את אז ואת היום, לדוגמה מצאנו כמה קטעים שמחברים בין מסיבת הסיום או ספר המחזור להיום ואנשים נרתמו".
על אחת מהבוגרות למשל נכתב שהיא תהיה מורה למדיטציה והיא הפכה להיות מורה ליוגה, יש גם בוגרת שכבה שנכתב עליה שתהיה רופאה והיא באמת רופאה. שיזף מספרת שחלק הארי של הערב יהיה מוקדש לשיחות, "כי אנשים באמת באו לפגוש זה את זה, ואנחנו רוצים לעשות איזה שהוא שחזור של חלק ממסיבת הסיום עם מי שהשתתף ואולי מופע של אנשים שניגנו בלהקות ורוצים לעלות ולהופיע".
מהתיכון לתוכנית ריאליטי
אחד מבוגרי השכבה שמתכוון להגיע למסיבה הוא מיכאל פרחומובסקי ואולי חלקכם יזהו אותו כהרשל'ה מהתוכנית "נולד לרקוד". מיכאל היום הוא הייטקיסט, מהנדס שעובד באלביט מערכות בתחום החלל, נשוי וגר ברחובות. בשנת 2005 התחרה בתוכנית נולד לרקוד שהיתה אז אחת התוכניות המובילות בישראל. כחובב ריקוד הוא התקבל לתוכנית עוד טרם גיוסו לצה"ל, ובתוכנית עצמה הוא השתתף תוך כדי שהוא משרת בצבא.
"התחבבתי על צביקה הדר והוא נתן לי את הכינוי הרשל'ה", הוא מספר על השם שליווה אותו במהלך התוכנית. עד היום, במסגרת חוגי ריקוד חובבני בהם הוא משתתף הוא שומע את המשפט – "אתה מוכר לי מאיפה שהוא", אבל הוא נהנה להשתעשע ולא לספר לאנשים מאיפה.
"כשהתוכנית שודרה זה היה טירוף, זיהו אותי כל הזמן", הוא מספר. "הייתי הולך בקריה בתל אביב והמפקדים שלי לא ידעו מה לעשות כי כל הזמן פנו אליי, כשהפצתי ברשת הפנימית של היחידה שיצביעו לי פנה אליי תת־אלוף ואמר שהוא ממש שמח על ההשתתפות שלי בתוכנית. זו היתה תקופה מעניינת שהיום אני יודע להעריך אותה". הוא מספר שהוא מתכוון להגיע לכנס המחזור, ומודע לכך שאולי יזהו אותו מהתוכנית, אך הדבר בהחלט לא הגדיר אותו בתקופת התיכון.
עוד חדשות רחובות