מהמחווה המרגשת של האזרחים והאזרחיות הוותיקים המתגוררים בבית הדיור המוגן "לב רחובות" אי אפשר היה להתעלם. ותיקי העיר יצאו לרחוב, גם אלה מביניהם שמתקשים בהליכה ונזקקים להליכונים, כשהם נושאים דגלים בבוקר ה-7 באוקטובר.
אולי יעניין אתכם:
אתמול (ג') ציינו שנתיים לשבעה באוקטובר 2023. ביוזמת ועד הדיירים, יצאו דיירי הדיור מוגן ״לב רחובות״ אל הרחבה שלפני הדיור המוגן, בשעה 10:00 בדיוק. הדיירים נשאו דגלים, הקריאו קטעים מרגשים, ויחד עמדו דקת דומייה לזכר הנספים.
היוזמה, שנולדה מתוך תחושת מחויבות וזיכרון משותף, יצרה רגע של אחדות, כבוד ומשמעות בלב הקהילה. לדברי מנהל הבית -מאיר בן חיים: ״אנחנו גאים מאוד בדיירינו על ההובלה, ההשתתפות והערך האנושי שהעניקו למעמד המרגש הזה״.
צביקה ליבנה, דייר "לב רחובות" ויו״ר הבית שהשתתף בטקס ובעברו אף היה חבר כפר עזה שיתף:״ברגע הזה של קריאת ׳יזכור׳ עולה בדמיוני נעמי -בת כיתתי, שנולדנו באותו יום וחגגנו יחד ימי הולדת. לימים נישאה נעמי לשרוליק, חבר כפר עזה, ושימשה כאחות בקיבוץ. נעמי נרצחה באותו יום נורא.עולה בזכרוני גם נכדתי בר ובעלה תום, שיחד עם בנם אלבי, בן השנה, ישבו בבארי בממ״ד במשך עשרים שעות עד שחולצו בשלום".
עוד הוסיף וסיפר כי, "אמו של תום, גלית, גם היא חברת בארי, לצערנו לא שרדה. דירתה — שהייתה המערבית ביותר בקיבוץ הייתה בין הראשונות שנפגעו ונשרפו, כשהיא בתוכה. חתני (ששמו אסור לפרסום), משרת כחבלן משטרה נשלח באותם הימים לפנות את הבתים בעוטף מגופות הנרצחים, מחשש למילכודים. כל אותן תמונות זוועה היו מנת חלקו. אני זוכר את המשפט שאמר לי וחקוק אצלי בראש: ״כל שנדרש ויידרש מהיום הארור הזה , הוא לקיחת אחריות של הדרג האחראי שהביא אותנו עד הלום וליום המקולל בהיסטוריה".
