שרה בק מעולם לא תיארה לעצמה שבתה התינוקת תמהר כל כך לצאת החוצה. היא אמנם קיוותה שהלידה השנייה שלה תהיה זריזה יותר מהראשונה, אבל לא דמיינה לעצמה שהפעם לא תספיק להגיע לחדר לידה.
שרה בק (31) מקרית מלאכי, הייתה בשבוע ה-39 של הריונה השני כשהחלה להרגיש צירים בביתה. ״היה לי ציר כל 5 דקות אבל לא כואבים מאוד, ובגלל שהלידה הראשונה הייתה קשה וארוכה אמרתי לעצמי שאגיע לבית החולים ברגע האחרון", היא מספרת.
בליווי אחותה היא הגיעה אתמול (רביעי) בשעות הצהרים לחניון החיצוני של המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. ״אמרתי לה לחנות רחוק בחניון שמחוץ לבית החולים כדי שהצעדים וההליכה יקדמו את הלידה", היא מספרת ולא תיארה לעצמה מה עומד לקרות.
קראו גם:
ברגע שיצאה מהרכב היא מרגישה שהמים שלה ירדו כשבמקביל תוקפים אותה כאבים חזקים. "נשכבתי פשוט על הרצפה בחניון ואחותי ניסתה לקרוא לעזרה".
דקות ספורות לפני כן, סיימה את המשמרת תמר כוכבי, מזכירה רפואית במחלקת הרדמה במרכז הרפואי קפלן, שבדיוק נכנסה לרכבה בחניון: "ראיתי מישהי קוראת לעזרה, יצאתי מהרכב שלי וראיתי אישה כאובה על הרצפה, מיד הבנתי שהיא בלידה. נשארתי עומדת כי הבנתי שאם אתכופף בכלל לא יראו אותנו בין המכוניות. התקשרתי להזעיק עזרה ובמקביל ראיתי רכב קרוב ומיד סימנתי לו לבוא".
במקרה לחלוטין, מי שיצאה מהרכב הייתה מתאמת הטראומה של המרכז הרפואי קפלן, לירז דנין: "יצאתי מהרכב וראיתי אותה כבר שוכבת על הרצפה עם רגליים פשוקות. לא היתה לנו אפילו אפשרות להעביר אותה מהמיקום הספציפי בו היתה. היא צעקה והבנתי שזה קורה ברגעים אלו ממש, וכבר ראיתי את הראש מבצבץ. כמתאמת טראומה יצא לי לקבל גם לידות במיון, אבל מעולם לא ככה על הכביש. במזל, היו לי באוטו שקית עם בגדים לתרומה וכפפות סטריליות. שמנו לה את הבגדים מתחת לאגן כדי שלא תשכב על הכביש, והתחלתי לקבל את הלידה. התינוקת הייתה בחוץ תוך דקה בערך".
לירז וידאה שהתינוקת נושמת והניחה אותה על שרה ההמומה והנרגשת.דקות ספורות לאחר מכן הגיע הצוות רפואי והסיעודי לזירה והובילו את שרה והתינוקת החדשה, דריה, לחדרי הלידה לבדיקות והמשך טיפול.
שרה בק, האם הטרייה, מספרת "כל הלידה קיווית שתהיה לי לידה קלה וקצרה יותר מהראשונה, אבל לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר. אני עדיין בשוק שזה קרה ככה. מזל ששתיהן היו שם, ואני חייבת תודה ענקית גם לכל הצוות שמיהר להגיע וטיפל בי ובתינוקת!״
