תלמידת כיתה ח' ברחובות תובעת מאות אלפי שקלים ממשרד החינוך בטענה כי שברה את ידה באימון בעיטות לשער.
1 צפייה בגלריה
אחריות המורה
אחריות המורה
אחריות המורה
(המחשה: שאטרסטוק)
קראו גם:
מהתביעה עולה כי לפני כארבע שנים, במהלך שיעור ספורט, המורה התקינה שער מאולתר באמצעות מזרן שנשען על הקיר ואימנה מספר תלמידות בבעיטות לשער.המורה קבעה שהבעיטות ייבעטו ממרחק של כארבעה מטרים בלבד, וכבר בבעיטה הראשונה, הנערה שעמדה בשער הצליחה להדוף בקושי את הבעיטה העוצמתית של אחת התלמידות.
בתביעה נטען כי המורה, שישבה על ספסל באולם ושוחחה עם תלמידות, הבחינה בהדיפה המסוכנת וצעקה ממקום מושבה לתלמידה כיצד צריך להדוף כדור, זאת מבלי שטרחה לקום ממקומה ולהדגים כיצד לעשות זאת בצורה בטיחותית.
בבעיטה השנייה, בעטה את הכדור בעוצמה גדולה אף יותר. כתוצאה מכך הנערה שעמדה בשער נפצעה ופונתה לבית חולים קפלן, שם אובחן בצילום רנטגן שהיא סובלת משבר. לאחר שהמשיכה לסבול מכאבים ומבעיות תפקודיות קשות, התלמידה הופנתה לבדיקת MRI, בה נמצא כי נגרם קרע חלקי לאחת הרצועות בידה.
מומחה לספורט שבחן את התאונה, קבע כי המורה התרשלה, בין היתר בשל העובדה שבקטרגל יש לבעוט בעיטת עונשין ממרחק של שישה מטרים לפחות, והיה עליה לצייד את השוערת בכפפות שוער שהיו מרככות את עוצמת המכה. בנוסף, היה על המורה להתאים בין חוזקה הגופני של הבועטת לזו של השוערת. לדעת המומחה, היה על המורה להדריך ולהדגים לשוערת כיצד יש להדוף בעיטת עונשין במקום לחלק הוראות ממקום מושבה על הספסל.
בא כוחה של התלמידה, עו"ד בנו גליקמן, טען בתביעה כי משרד החינוך שאחראי לבטיחות התלמידות, התרשל כשבחר מורה לא מיומנת שהפרה כללי בטיחות בסיסיים.
לטענתו, לפני התאונה התלמידה הייתה נערה צעירה, נמרצת ועצמאית לחלוטין, ומאז התאונה היא אינה מסוגלת לשוב לחייה הרגילים ולעסוק בפעילות ספורטיבית, ומתקשה לבצע פעולות יומיומיות, כמו למשל פתיחת פקק של בקבוק.
בתביעה מתבקש בית המשפט לפסוק לנערה פיצוי עבור הפסדי שכר של אמה, הפסדי שכר, זכויות פנסיוניות וסוציאליות עתידיות לנערה, עזרת הזולת, רכישת ציוד רפואי, טיפולים רפואיים וכאב וסבל.
טרם הוגש כתב הגנה.