האם שמעתם על מכשיר האוקסימטר? שרמן רוזנפלד, שהמכשיר הציל את חיי בתו שחלתה בקורונה, מבקש להפיץ את המסר על הציוד הרפואי מציל החיים שלא כולם מודעים לקיומו.
1 צפייה בגלריה
ללו ורוזנפלד
ללו ורוזנפלד
ללו ורוזנפלד
(צילום פרטי)
קראו גם:
רוזנפלד הוא ד"ר לביולוגיה ולהוראת מדעים במכון ויצמן. בתו, עדי ללו, אם לחמישה מרחובות, נדבקה בנגיף הקורונה וקיבלה ערכה לביתה ובה מכשיר אוקסימטר שלגביו לא קיבלה כל הנחיה. "אמרו לה שזה סתם צעצוע", מספר רוזנפלד.
אחיו של רוזנפלד הוא רופא בארצות הברית. "כשהתקשרתי אליו לשאול מה אני צריך לקנות לה", הוא מספר, "הוא אמר לי: ויטמין D, אבץ ואוקסימטר. לא ידעתי מה זה, חקרתי וקראתי על זה והבנתי שנכון שהווירוס נותן לפעמים סימפטומים של שפעת, אבל כשהוא עובר לתקוף את הריאות מדובר בסכנת חיים. ואז השאלה היא מתי אנחנו מבחינים בזה, וזו הסיבה שיש אוקסימטר ‑ הוא בודק מתי רמת החמצן יורדת לגבול המסוכן".
במקרה של בתו, רוזנפלד מספר שרכש לה מכשיר אוקסימטר (בלי שידע על המכשיר שבערכה) וביקש ממנה לענוד אותו כל הזמן. כשהתקשרה אליו לספר לו שהמכשיר מורה על רמת חמצן בדם של 89, הבין כי מצבה מידרדר. "המצב הזה נקרא היפוקסיה שקטה, וזה הזמן להגיע לבית החולים לקבל חמצן. היא ניסתה להתווכח, אמרה 'אני מרגישה טוב', אבל אמרתי לה שהיא צריכה לגשת מהר לבית החולים".
ללו התפנתה לבסוף לבית החולים ושם התגלה כי אכן היתה זקוקה בדחיפות לתמיכה של חמצן. "אמרו שהיא הגיעה בזמן", אומר רוזנפלד ומבקש לידע את הציבור הרחב על המכשיר שיכול להציל חיים. "הידע הזה חיוני ואנשים לא יודעים עליו, הוא יכול לעזור מאוד כמו שהוא עזר לבת שלי".
ללו מספרת שכל המשפחה נדבקה לאחר שבתה שלומדת במכינה חזרה ממנה הישר לבידוד לאחר שכמה בנות סבלו משיעולים. למרות ההקפדה על הבידוד בעלה של ללו נדבק, ואז יתר בני המשפחה.
"ביום שני עשינו בדיקה ויצאתי חיובית. הרגשתי מצוין והייתי רק נשאית. ביום רביעי התחיל הבלגן והייתי חולה ארבעה ימים עם חום. אקמול בקושי עזר, רעדתי וסבלתי, וכשהחום נגמר התחיל קוצר הנשימה. אבא אמר לי: 'תשימי את המכשיר' ובאמת ראינו שהמספרים יורדים. זה היה בלילה, בעלי פחד שלא יטפלו בי כמו שצריך בבית חולים, אבל אבא התעקש ומד"א אמרו שכדאי להתפנות, אז הלכתי אבל לא חשבתי שאהיה מאושפזת", היא מספרת.
ללו אושפזה במשך שלושה ימים ולילות, וקיבלה תרופות, חמצן וסטרואידים כדי לייצב את ריאותיה. "התחלתי להבין שאני מקבלת את החיים שלי במתנה, הבנתי שניצלתי ושהייתי בסכנת חיים מוחשית. ידע הוא כוח ואני רוצה לספר לכולם שכשמישהו חולה בקורונה הוא צריך לדאוג שהמכשיר יהיה על האצבע שלו 24 שעות".