כשאריה סמדג'ה, ספר רחובותי מוכר וותיק, הבין שהמספרה שלו יצאה לחל"ת, הוא התאפס מהר ושינה את שם החנות והפך אותה ל-"קורונה פארם". השלט שלו מושך את עין התושבים שעדיין הולכים ברחובות שכן כולם היום מחפשים בדיוק את מה שהוא מוכר – ציוד לחיטוי.
המספרה של אריה סמדג'ה קיימת בעיר כבר שבע שנים, כמעט כל מי שעובר באזור הקניון מכיר את המספרה הפינתית בה תמיד יושבות כמה נשים בשמש עם נייר כסף על ראשן. "הפרנסה טובה ברוך השם ופתאום ביום בהיר אחד אסור להתקרב יותר משני מטרים, הבנתי שאני לא יכול לתת יותר שירות וזה היה די טראומטי", מספר סמדג'ה. "לקחו לי כמה רגעים לחשוב מה עושים, ראיתי שרשתות פארם ומזון יכולים להיות פתוחים אז הלכתי על הכי מתבקש – קורונה פארם", הוא מספר על בחירת השם החדש למספרה שהוסבה לחנות במהרה.
סמדג'ה הלך ורכש סחורה מספקים והחל למכור את הסחורה במשלוחים, אם מדובר על משלוח קרוב הוא מביא את הסחורה בעצמו, כמובן על פי תקנות משרד הבריאות, ועם הן רחוקות הוא עושה שליחויות. "רק השכירות שאני משלם היא בסביבות ה-10,000 שקל ובעלי הנכסים לא מוכנים לדבר איתן, לא רק שאתה לא מרוויח – אף אחד לא ייתן לך חלק מהמחזור וה-6,000 שקל עליהם מדברים זה בוטנים".
סמדג'ה מספר שבלב כבד הוציא את הבנות שעובדות אצלו לחל"ת, "עזרתי לכולן למלא טפסים ולקבל אישור שהיא נמצאת בחל"ת על פי חוק, ואז התפניתי לדאוג לעסק. כולנו באותה סירה, אני לא קורבן בודד, אבל כן, זו תחושה לא נעימה החוסר אונים הזה", אומר סמדג'ה, "ביום הראשון באתי והמספרה ריקה והטלפון נדם, אנחנו רק בשלב הראשון של ההלם, אנחנו נבין כשנהיה עמוק בתוך זה, הלם הוא האפקט הראשוני והשני הוא שיורד האסימון וזה המצב החדש".
