כבר 60 שנה שהחווה החקלאית פועלת ברחובות כבית ספר ללימודי חקלאות וסביבה. זהו בית ספר לכל דבר, עם מורים, מנהלת ואנשי צוות, וההבדל היחיד בו הוא שהכיתות בו מורכבות מתלמידי בתי ספר מכל רחבי העיר שמגיעים מדי שבוע ללמוד במקום ומתנסים במו ידיהם בעבודת האדמה.
2 צפייה בגלריה
תלמידים בחווה החקלאית
תלמידים בחווה החקלאית
תלמידים בחווה החקלאית
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
התלמידים מגיעים מבתי ספר יסודיים ברחבי העיר מהחינוך הממלכתי, הממלכתי־דתי, מחטיבות הביניים ומהחינוך המיוחד, ולאחרונה גם מהזרם החרדי.

להראות מה שאי־אפשר בכיתה

החווה היא מרחב פתוח של כיתות לימוד, חממות, פרדסים ושטחי גידול המתפרסים על פני 13 דונם. גם בעיצומה של מגיפת הקורונה, כשהיו סגרים או כאשר התלמידים לא יכלו להגיע ללמוד, תחזק את המקום צוות של 17 מורים ושישה אנשי צוות מטעם עיריית רחובות.
"הלמידה כאן היא נכונה מבחינה פדגוגית", מסבירה ליזי עדני, מנהלת בית הספר בשמונה השנים האחרונות. "אם בעבר הבאתי לילדים את הפרח לכיתה, היום יש לי יכולת להראות לתלמידים את כל השלבים, ואיך מפרח יוצא בסופו של דבר פרי. הלמידה היא חקרנית, התלמידים יוצרים בחממות וברחבי החווה ניסויים פשוטים כמו למשל זריעה באופנים שונים".
לדברי עדני, בחממות התלמידים לומדים על הידרופוניקה, בגן הירק הם לומדים על זריעה, שתילה ועישוב, ובסופו של דבר הם לוקחים מהתוצרים שגידלו הביתה. "יש לכל ילד כרטיסייה, איתה הוא יכול בעצם לרכוש מהתוצרים ולהביא הביתה להורים".

מהשדה לצלחת

בחווה יש חממת תותים, יער מאכל, פרדס לימונים, שביל ארבעת המינים ושבעת המינים, יש פינת חי וכוורת שקופה שבעזרתה ניתן ללמוד על הדבורה והליך הפקת הדבש. "יש לנו את כיתת 'דרך שלומי' שהוקמה להנצחתו של שלומי כהן ז"ל, קצין שנפל לפני 17 שנה בקלקיליה, בחדר הזה הילדים לומדים על תזונה ועל אוכל מהערוגה לצלחת. בכיתה מלמדים אורח חיים בריא וזכינו בזכות הכיתה בארבעה כוכבי בית ספר מתמיד לבריאות", מספרת עדני.
2 צפייה בגלריה
תלמידים בחווה החקלאית
תלמידים בחווה החקלאית
תלמידים בחווה החקלאית
(צילום: קובי קואנקס)
החווה נקראת על שם שולמית פרליס ז"ל, גננת מוכרת מהעיר, שמשפחתה ממשיכה ללוות את החווה עד היום. גם המנהל המיתולוגי שהקים את החווה, עלי פלג, ממשיך ללוות אותה, ומבחינת כולם מדובר במפעל חיים של ממש. "זה מקום עם אנרגיה ירוקה וחיונית, כל ילד שמגיע יכול להתחבר לדבר הזה", אומרת עדני, "ילד לא תמיד מצליח ולפעמים קשה לו לקרוא או לכתוב, אבל פה הוא כוכב, כי הוא חרוץ, הוא משתתף והוא עוזר, ויש פה כל כך הרבה ערכים".
לילדי הגנים יש מענה בדמות תוכנית מיוחדת בשם מהזרע לפיתה, במסגרתה הם מגיעים לחווה, זורעים, מגדלים וקוצרים חיטה ואז מכינים איתה פיתות על הסאג'.

מפגש לתלמידים מכל הזרמים

כדי לתת מענה לקהל החרדי והדתי, החווה מקפידה על הלכות החקלאות במיוחד, "השנה הבאה זו שנת שמיטה, וכבר התחלתי להתארגן. כבר עשיתי שנת שמיטה ולמדתי אותה, יש חוקים ברורים ואנחנו על זה, אנחנו מעשרים ומקפידים כי חשוב לי שכולם יוכלו להרגיש שזה המקום שלהם", אומרת עדני.
עדני: "בכל פעם מגיעות כיתות גם מהחינוך היסודי הממלכתי, גם הדתי והחרדי, וגם מהחינוך המיוחד, הם לומדים להכיר אחד את השני, לדבר ולראות אותם וכולם הם חלק מהביחד"
המקום נותן מענה גם לילדי החינוך המיוחד, בין אם כיתות משולבות ובין אם מבתי הספר לוטם ועידוד. "זה האור של המקום הזה", אומרת עדני. "הטיפול באמצעות החקלאות והטבע הוא טיפול רגשי היוצא מגדר הרגיל. היציאה, השיטוט, פיתוח המוטוריקה הגסה והעדינה מלמדים על תהליכים וזה הערך המוסף של החווה. בכל פעם מגיעות כיתות גם מהחינוך היסודי הממלכתי, גם הדתי והחרדי, וגם מהחינוך המיוחד, הם לומדים להכיר אחד את השני, לדבר ולראות אותם וכולם הם חלק מהביחד"
לדברי עדני מי שמסייע לדחוף את הפרויקט ולהגיע לכמה שיותר בתי ספר וזרמי חינוך הם אפרת צוקרמן מנהלת אגף החינוך, שרה והב מנהלת המחלקה לחינוך יסודי ומחזיק תיק החינוך זהר בלום שאומר כי החווה היא ממש זכרון שנוצר איתו כל מי שגדל והתחנך ברחובות: "הביקור בחווה החקלאית זכור לרבים מתושבי העיר כחוויה מהנה ולא שגרתית המהווה הפוגה משעות הלימודים הקבועות בכיתה הסגורה. דווקא בתקופת הקורונה, לאחר שכולנו היינו סגורים בבתים במשך חודשים, הלימוד החוויתי בשטח הפתוח של החווה שובר שגרה ומעניק לילדים והילדות זמן איכות בטבע".