כשנפתחו הקניונים ומרכזי הקניות לפני שני עשורים, ספג רחוב הרצל, הלב המסחרי השוקק של רחובות, מכה קשה. למרות זאת הוא הצליח לשמור על מעמדו המסורתי, כמרכז הקניות, האוכל והבילויים הבלתי מעורר של המושבה הוותיקה.
עכשיו, רגע אחרי הסגר השני, נראה שמדובר במכה כמעט אנושה. לצד חנויות שעוד מצליחות לשרוד ממשלוחים, על יותר ויותר חלונות ראווה אפשר לראות את השלט "להשכרה", שמספר את הכל.
קראו גם >>
התושבים, שהרחוב היה ונותר חלק בלתי נפרד מהדנ"א שלהם, יוצאים למאבק על הבית, בתקווה להציל אותו גם מהאיום הנוכחי.
בירה בקיוסק
"אני גר במדינה ובעיר", אומר דוד בורנשטיין, מאמן ריצה תושב העיר. "ורואה מסביב אנשים שעד אתמול התנהלו רגיל ונורמטיבי, כבעלי עסקים, הביאו פרנסה ואוכל הביתה ופתאום אין להם. אתה רואה עוד שלט להשכרה והמראה עצוב, מאחורי כל חנות יש משפחה, לפעמים שתי משפחות שכל עולמן חרב עליהן וזה לא חייב להיות ככה".
השבוע, בורנשטיין וכמה חברים מקבוצת הריצה שלו שנהגו לשבת בפאב "מאליכ", יזמו מפגש בקיוסק ליד הפאב האהוב. "קבעתי איתם להיפגש בפיצוצייה, קנינו בירות והלכנו וישבנו ליד הפאב, שיש עליו היום שלט ענק - 'הזדמנות עסקית'. זה היה המקום שנהגנו לשבת בו לפחות פעם־פעמיים בשבוע. אתה לא לא מתלבש באופן מיוחד, יורד לרחוב, שותה את הבירה שלך, אוכל את המנה האהובה עליך, ומרגיש שאתה חלק אורגני מהעיר הזו".
השבוע טייל בורנשטיין עם ילדיו ברחוב הרצל, והוא אפילו קנה נעלי ילדים "במשלוח" לרחוב, מנהג חדש שמצליח לעקוף מעט את ההנחיות שלא להיכנס לחנויות עצמן: "כרחובותי, כבעל משפחה וכבעל עסק אני לא יכול להיות אדיש, לתושבים יש אחריות, אנחנו צריכים לעודד עסקים קטנים ואם יש חנות נעליים שעושה משלוחים לרחוב - אז לעודד אותה. הם חלק בלתי נפרד מהמרקם הזה שנקרא רחובות".
מתנתקים מהרשת
לרינת אלון, שנוסעת מדי יום לעבודה והביתה, דרך רחוב הרצל, נשבר הלב ממצבו של הרחוב. "אלה לא רק העסקים, מדובר באנשים שאת מכירה. כל חנות שסגורה היא מקום, בן אדם, משפחה. אז החלטתי להפסיק לבכות ולהתחיל לעשות. כתבתי פוסט והצטרפו אלי שרון אייש (בן שושן) ועדה בורבן, ויחד הקמנו דף פייסבוק בשם "קונים ברחובות – מסייעים לעסקים מקומיים".
אלון, מתוקף עבודתה בחברה העירונית, לקחה חלק בפרויקט העירוני "יוצאים לרחובות", לעידוד העסקים טרום הסגר השני.
"בשיחות עם כולם את שומעת את המצוקה והכאב", משחזרת אלון, "הפרויקט נקטע עם הסגר השני והתחושה היתה שעשית משהו בשבילם, אבל אני כאדם פרטי נשארתי עם תחושת ריק. אז יצאתי לרחוב הרצל וצילמתי את כל החנויות, את הדלתות עם הטלפונים למשלוחים והשם של החנות והעליתי את זה כפוסט עם אלבום ובו 32 חנויות, ואז אנשים התחילו לשלוח לי עוד עסקים, וגם כתבו שבעקבות הפוסט הזמינו מהחנויות".
מה היתה המטרה?
"זה כוון לחודש נובמבר, שהוא חודש הקניות באינטרנט. רציתי שדווקא בזמן הזה, נקנה מעסקים מקומיים. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. עדה, שרון ואני אהבנו להזמין הרבה אונליין, אבל עכשיו צריך לעשות את הקניות כאן".
מה קנית לאחרונה ברחוב?
"נעליים לבת שלי. שאלתי את המוכר 'אתה יכול לצאת אולי החוצה לרחוב?', אז הוא אמר לי לצאת לסמטה שנמצאת ליד הבנק, והוא יוציא לי לשם את הנעליים. לבי עם בעלי העסקים שנאלצים להפוך לקרימינלים כדי לשרוד".
לוקחים סיכון
ד', בעל עסק ברחוב הרצל שאינו נחשב חיוני, מצא עצמו עובד במשלוחים אחרי עשורים ארוכים בהם הציע את מרכולתו ברחוב הרצל: "מי יודע שאני עושה משלוחים? אני עסק שאתה עובר, רואה משהו נחמד, נכנס וקונה. עכשיו אין כמעט אנשים ברחוב וגם אלו שעוברים אני צריך להגיד להם לא? אז אני אומר להם ללכת רגע הצידה, ואני אביא להם החוצה, במשלוח כמובן", הוא מספר. "זו הפנסיה שלי, אין לי שום דבר אחר, את כל החיים שמתי פה. אין לי שום ברירה אחרת, מי סופר אותי בכלל?"
בעל עסק נוסף ברחוב הרצל מספר על הימים הקשים של הסגר: "הרחוב ריק, שלטים להשכרה, אני חושב שזה הרחוב שהכי נפגע בארץ. לפני 20 שנה פתחו לנו את הקניונים ואת מרכזי הקניות, ואנחנו נשארנו עם התושבים שרוצים לרדת רגע למטה ולקנות משהו, ועכשיו גם את זה אין לנו. אני לוקח את הסיכון שלי ומוציא משלוחים לרחוב. האם אני פושע כי אני מוכר ככה? אם יתפסו אותי אני מודיע שלא אשלם את הקנס, כי פשוט אין לי מאיפה".
העירייה: "נתיב מהיר לעיר יחדש את הרחוב"
עיריית רחובות פעלה מאז פרוץ משבר הקורונה במישורים רבים כדי לסייע לבעלי העסקים ברחוב הרצל בעיר. בטווח הקצר העירייה יצאה בקמפיין הסברה לעידוד קנייה מעסקים מקומיים, יזמה פעילות עידוד לעסקים שנמשכה כמעט שלושה שבועות בשם "יוצאים לרחובות" (אך הפרויקט נקטע בכניסת הסגר השני), היא מאפשרת לבעלי החנויות (לכשיפתחו), להציב שולחן מחוץ לחנות, ודחתה בשנה נוספת (עד דצמבר 2020) את גביית הארנונה בגין הצבת שולחנות בברים ומסעדות על המדרכה. כמו כן היא זיכתה את העסקים בארנונה לשלושה חודשים עם פרוץ המשבר. "אבל כרגע המדינה שינתה את המדיניות", מסביר סגן ראש העירייה יניב מרקוביץ', "וכדי לקבל פטור מלא מארנונה, בעלי עסקים צריכים להירשם דרך אתר משרד הכלכלה ולמלא שם בקשה".
נושא נוסף שנבחן בימים אלה הוא מתן זמן של חניה חינם בכחול לבן ברחוב כדי לעודד אנשים להגיע למקום.
"בטווח הארוך ראש העירייה הינחה את הצוותים המקצועיים שרחובות תיכנס לפרויקט 'מהיר לעיר'", מסביר מרקוביץ'. "החלפת כל התשתיות, הגדלת המדרכות, הוספת שבילי אופניים, תאורה וספסלים וחידוש פני הרחוב, כל אלה כך אנחנו מאמינים יאפשרו את המשך הפעילות התקינה של המסחר ברחוב".
"נושא חידוש רחוב הרצל וסיוע לעסקים בו נמצא על שולחננו כל העת", אומר ראש העירייה רחמים מלול, "אני הראשון שרצה לקדם נתיב תחבורה ציבורית לאורך כל רחוב הרצל במטרה לחדש את הרחוב. לצערי בסיבוב הקודם שבו הדבר נידון על ידי משרד התחבורה, ראשי רשויות אחרים סירבו.
"במסגרת הפרוייקט הנוכחי של 'מהיר לעיר' אני מקווה שנצליח במטרה לסלול את הנתיב לאורך הרחוב. יש לכך חשיבות כפולה: פיתוח וחידוש תשתיות ברחוב וחידוש המראה של הרחוב לטובת התושבים ולטובת בעלי העסקים, וכן שיפור השירות לתושבים המשתמשים בתחבורה ציבורית ביום־יום.
"אין לי ספק כי ברגע שהפרויקט הזה ייצא לפועל, כולם יצאו נשכרים - גם התושבים וגם בעלי עסקים והעיר כולה, שזהו ציר ראשי בה. מתחילת המשבר הוצאנו לפועל פרויקטים רבים למען בעלי העסקים בעיר והכרזנו על הקלות שונות. אני שוב קורא לתושבים- העדיפו בעלי עסקים מקומיים".
לכל העדכונים - חדשות רחובות
