ביום יום הן מתרוצצות בין אתרי שיפוץ, ספקים, לקוחות וילדים, אבל בלילה הן לפעמים נשארות לבד - כי הבעלים שוב גויסו. טל גל וליאת קדם חדד, המעצבות שמאחורי "סטודיו טולה", מתמודדות עם אתגרי החיים בצורה יצירתית במיוחד. סימן ההיכר שלהן הוא עיצוב צבעוני שעושה שמח גם בימים של מציאות לא פשוטה.
אולי יעניין אתכם:
סבב רביעי במילואים
טל גל וליאת קדם חדד גרות שתיהן בראשון לציון – אבל כל אחת בקצה אחר. טל בשכונת אברמוביץ, ליאת בשיכון המזרח. שתיהן גרות בדירות שכורות, בלי ממ"ד, עם מציאות מאתגרת, ילדים, ובני זוג במילואים, או כמו שאומרים "הסנדלר הולך יחף". אבל, בעידן שבו הלקוחות מורידים הילוך, הן בוחרות דווקא להגביר קצב. עם אינספור פרויקטים באזור רחובות ונס ציונה, ועם עשרות סרטונים מצחיקים שהפכו לכלי הישרדות רגשי, הן יוצרות בתים מלאי צבע, חמלה ואור – זה ממש סימן ההיכר שלהן.
בעלה של ליאת במילואים רצופים מאז 7 באוקטובר – בלי סבבים, בלי דד-ליין, חזרה כמעט מלאה לשירות צבאי. בצה"ל הוא עוסק בתחום הנשק. בעלה של טל גויס כבר סבב רביעי מאז תחילת המלחמה. הבית לא שקט, הילדים שואלים שאלות, אין ודאות, אבל סטודיו טולה ממשיך לרוץ.
שוחות בין צבעים למציאות
והן רצות יחד. משרטטות, בונות, בוחרות חומרים, שוחות בין ריצופים לחלומות, בין צבעים למציאות כואבת. הפרויקטים שלהן מרוכזים בעיקר באזור רחובות ונס ציונה – שם כמעט תמיד יש להן משהו "באוויר". הן מתמחות בשיפוצים, בדירות קבלן, בבתים פרטיים ובתהליכים מורכבים – ומביאות לכל פרויקט סגנון ייחודי שהוא לגמרי "טולה": צבעוני, נועז, שמח, ומדויק.
מה מיוחד בפרויקטים שלכן באזור רחובות ונס ציונה?
"יש משהו באנשים באזור הזה שמרגיש לנו מאוד מחובר. לקוחות ברחובות ונס ציונה יודעים מה הם אוהבים, אבל גם פתוחים לרעיונות. הם סומכים עלינו, נותנים מרחב יצירה, ובתוך זה נוצרים הפרויקטים הכי מדויקים והכי אמיצים שלנו. זה לא תל אביב – אין פוזה. אבל כן יש טעם, עומק, ורצון לבית שנעים לחיות בו, לא רק לצלם אותו." הן מודות שהקשר עם הלקוחות באזורים האלה הופך לעיתים גם לחברות. "זה קורה הרבה – תהליך העיצוב נוגע כל כך עמוק, שאי אפשר שלא להישאר מחוברות גם אחרי.
לא מפחדות מצבע
״אנחנו לא מפחדות מצבע," הן אומרות. "הצבע בשבילנו הוא לא רק גימור – הוא תדר רגשי. הוא אמירה של אופטימיות, של נוכחות.״ "זו הזוגיות הכי טובה שהייתה לי," אומרת ליאת בחיוך, ואז מתגלגלות שתיהן בצחוק.
טל מוסיפה: "הבת שלי אפילו שאלה אותי אם אני אוהבת את ליאת יותר מאבא –ואמרתי לה שאני צריכה לחשוב על זה". ככה, בלי פילטרים, הן פועלות גם בעסק. מדברות כל היום, יודעות מתי להחזיק ומתי להרפות, יודעות לזהות אחת אצל השנייה מתי יש דאון, מתי צריך רגע או חיבוק – ומתי צריך פשוט לרדת לשטח.
השוני ביניהן – מים ושמיים – הוא גם מה שמחבר אותן. טל מחושבת וממוקדת, ליאת סוערת ורגשית. אבל הן מאזנות זו את זו. אחד הכלים המרכזיים שהפך את סטודיו טולה למוכר ואהוב גם מחוץ לשטח – הוא הנוכחות הדיגיטלית שלהן. ״אם היינו מחכות שמישהו יראה אותנו – היינו נעלמות. אז לקחנו את הסושיאל לידיים".
כל שבוע הן מצלמות, מביימות סרטונים מצחיקים עם משפטים מהשטח, נכנסות עם מצלמה לחנויות של הספקים – ומתחילות לצחוק על החיים ולהדגיש את כל הרגעים המצחיקים של העבודה. "הרי בעבודה שלנו אנחנו כמו פסיכולוגיות של הלקוחות שלנו", הן אומרות.
אנשים רוצים לשפץ ולקנות, אבל חוששים
התקופה הנוכחית מאתגרת מאוד גם עסקית. אנשים רוצים לשפץ, רוצים לקנות – אבל חוששים. ״אנחנו מרגישות את זה בכל עסקה – הרבה מתלבטים, בודקים, מפחדים להתחייב. אנחנו תמיד יודעות לתת תחושת ביטחון, תחושת אמת.״ לפעמים, הן מודות, הן נכנסות לפרויקט במחיר לא ריאלי – רק כדי שתהיה תנועה".
מה הפרויקטים שכרגע על הפרק?
"אנחנו מסיימות דירת קבלן בירושלים – פרויקט שנמשך שנים בשל בעיות עם הקבלן, ונמצאות בשלב התחלתי של שני שיפוצים נוספים בנס ציונה, ובתחילת תהליך של פרויקט תמ״א בחולון. אנחנו כל הזמן רצות. לפעמים מתחילות את היום עוד בזמן צחצוח שיניים כבר עם הקבלן בטלפון, ואז ישר קופצות לשטח".
מה החלום?
"אנחנו לא חולמות בגדול, אלא כדי לחיות טוב. עם לקוחות שמבינים אותנו, עם עבודות שבא לנו לקום אליהן, ועם הקשר המיוחד שיש לנו".
