משך שמונה שנים מלווים היוצרים עלמוורק וקובי דוידיאן עם המצלמה את העליות והמורדות של קריית משה ואת החלום של תושביה על התחדשות עירונית שתשנה את חייהם. שניהם בכלל חשבו להמשיך לצלם עד שהתוכנית תצא לפועל, אבל מה שהם ראו בשטח גרם להם להחליט שהסרט חייב לצאת עכשיו, לפני שהטרקטורים יקבעו עובדות בשטח.
"הבנו שאנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית שבה עוד אפשר לחזור אחורה לתוכנית המקורית החברתית", הם אומרים השבוע, ימים ספורים לפני שהסרט "מלכודת דבש" יוקרן בערוץ HOT8, "אם משהו לא ישתנה ייווצר מצב שבו תיבנה שכונה חדשה ויוקרתית ליד קריית משה, אך קריית משה תישאר בדיוק כפי שהיא כיום", הם אומרים. "בתחושה שלנו, מדובר עכשיו על חלון זמן בו עוד ניתן להחזיר את הפרויקט להיות חברתי, זה לא אבוד".
הבטחות באוויר
הסרט מספר את סיפורה של השכונה ותושביה שמחכים כבר שנים לפרויקט בינוי־פינוי. בשונה מפרויקטים של פינוי־בינוי בהם התושבים יוצאים לשכירות לכמה שנים עד שיבנו להם את הדירות החדשות, במודל של קריית משה קודם יבנו עבור התושבים את הדירות החדשות בקרקע משלימה, הם יעברו כשיהיה להם מפתח לדירה החדשה, ורק לאחר מכן בתיהם הישנים ייהרסו ובמקומם יקומו מגדלי מגורים חדשים.
תושבי השכונה, רבים מהם קשי יום, היו מלאי תקווה שהם ומשפחותיהם יזכו לעתיד טוב יותר, בייחוד לאחר שהובטח כי עלויות הניהול והאחזקה בבניינים החדשים אליהם יעברו יהיו מסובסדות כדי לאפשר להם להמשיך להתגורר בהם ולא להיאלץ למכור את הדירה לקונים מבוססים אשר ידחקו את הדיירים המקוריים החוצה.
אלא שלפני קצת יותר משנה הוחלט שהדיירים יוכלו לשכור דירות במקומות אחרים עד שהבנייה תושלם. התושבים מחו כיוון שרבים מהם הם אנשים מבוגרים והמשמעות הייתה לנתק אותם מהסביבה ומהקהילה לפרק זמן לא ידוע. "כדי להשתיק אותנו אמרו שיקצו לנו 700 יחידות דיור ומי שרוצה לעבור לקרקע המשלימה יוכל לעשות זאת, אבל זו קומבינה בלתי אפשרית ואנחנו לא מבינים איך רוצים ליישם אותה", אומרת עלמוורק.
"בפועל משווקים את הקרקעות לכל המרבה במחיר", מסביר קובי. "אי־אפשר להכריח את היזמים שיגיעו, לאכלס את התושבים שיבקשו לעבור במסגרת של מפתח תמורת מפתח בבינוי־פינוי, אלה הבטחות באוויר".
קיראו גם:
להראות את האנשים היפים בשכונה
עלמוורק היא תסריטאית ובמאית שלמדה בתל חי וסם שפיגל. מאחוריה עשרה סרטים באורכים שונים שביימה, היא זכתה בפרס הבימאית הטובה ביותר בפסטיבל טורונטו והיא גם הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אופיר, מתוכן זכתה פעמיים. את קובי בעלה, במאי ומפיק סרטים דוקומנטריים מזה 17 שנים, היא הכירה באמצעות חברה משותפת. עלמוורק רצתה לפתוח חברת הפקה באתיופיה, וקובי שעבד כתחקירן באותה התקופה בתוכניות טלוויזיה, הצטרף ליוזמה. את החברה הם זנחו מהר אך הקשר ביניהם התפתח וכיום, מלבד העבודה המשותפת על הסרט, הם הורים לשלושה ילדים.
אמנם המשפחה מתגוררת כיום ביישוב קהילתי בסמוך לבית שמש, אך עבור עלמוורק קריית משה היא השכונה שבה גדלה ובה מתגוררת עד היום אמה, כך שעבורה לסרט יש משמעות אישית. "את הצילומים התחלנו לפני שמונה שנים אחרי ששמענו שהתושבים בשכונה מקימים ועד פעולה", מספר קובי.
עלמוורק: "אני וקובי אמרנו שאנחנו חייבים לתעד את הדבר הזה, ההתחלה הייתה מתוך התפעמות מהתהליך, מהגיבוש. היה חלום, לא היו פוליטיקאים ונדל"ניסטים אלא לב פועם של תושבים, יוצאי רוסיה, ותיקי השכונה ויוצאי אתיופיה. היה משהו נורא יפה בכך שאנשים מתאגדים וחושבים איך הם יוצרים לעצמם סביבה טובה יותר לחיות בה. משם התחלנו לתעד, גם רצינו להראות את האנשים היפים בשכונה הזו. תמיד מדברים על הצדדים הקשים שלה, אבל זה לא הדבר העיקרי. לא יכולנו להכניס הכל לסרט, אבל הכל מצולם.
"האנשים האלה מגיעים לישיבות אחרי יום שלם שהם עובדים בניקיון כי הם רוצים לשנות את החיים שלהם, כמו כל הורה שמקווה לעתיד טוב יותר לילדים שלו", מוסיפה בכאב עלמוורק, "זה סרט מדם ליבנו. אנחנו המשועבדים של רחובות, אנחנו יוצאים הכי מוקדם לנקות את כל הפארקים וחוזרים אחרונים, מתי יש לנו זמן להיות עם הילדים שלנו? וכל הדבר הזה ושעות העבודה, שלא לדבר על השכר שאנחנו מקבלים, זה מעגל שבלתי אפשרי לפרוץ אותו".
"זה גודל הפספוס", אומר קובי. "זה לא רק הדירה החדשה, זה לקחת את כל 10,000 האנשים שחיים בשכונה ולהוציא אותם לחיים טובים יותר".
איך קיבלו את הצילומים שלכם בשכונה?
קובי: "אני מניח שאם הייתי בא מבחוץ עם צוות צילום אז ברור שהיה יותר חשד, אבל עלמוורק היא חלק מהוועד".
"בחוויה של תושבי קריית משה, מצלמות הן לא דבר טוב", מודה עלמוורק, "כל הכתבות שעושים על השכונה זה תמיד מישהו שמגיע עם מצלמה ומתעד רק את הדברים המכוערים בה, אז חלק מהדברים שהגדרנו מראש היו שאנחנו לא מצלמים אנשים ללא הסכמה, אנחנו לא תוקעים לאנשים מצלמה בפנים ובסרט התמקדנו בלוקיישנים ריקים שיביעו את החיים בשכונה. היה חשוב לנו להתייחס בכבוד לאנשים".
לפרוץ את הגטו
החשש של תושבי השכונה שמובע בסרט הוא שבפועל הקרקעות סביב השכונה, שהיו אמורות לשמש כחלק מהבינוי שיאפשר את הפינוי, ישווקו ליזמים פרטיים ולבסוף תיווצר עוד שכונה מסביב לקריית משה, בעוד שקריית משה תישאר בדיוק אותו הדבר.
בעירייה טוענים שרוב התושבים לא רצו את התוכנית המקורית.
עלמוורק: "נוצר פילוג בשכונה, כאשר חלק מבעלי הבתים הפרטיים אכן רוצים להישאר בקרקע בה הם נמצאים כיום, אבל יש להם את האינטרסים הכלכליים שלהם. יש אופציה לחזור, אבל הרוב המוחלט רוצים מפתח תמורת מפתח כי אין להם אמון בהבטחות. מישהו מבטיח שאחרי שלוש שנים הם יחזרו לדירה החדשה והמוכנה? מי ישלם את השכירות שלהם אם לא?
"רצינו תוכנית חברתית שיוצרת פיזור אוכלוסייה, מינהל ההתחדשות העירונית הסתבך עם התוכנית שכבר אושרה, ובגלל שהסתבכו איתה הם מקצים שטח קטן שבו שוב יווצר גטו וגם בו לא ברור איך היזם שאני בחרתי בו בתחילת הדרך ואני כבר הולכת איתו תקופה, הולך לבנות. כל השנים דיברו על הקרקעות המשלימות וכמה שהן מקצרות את התהליך ומאפשרות כדאיות כלכלית, עכשיו הכל פתאום התהפך. למזלם אנשים לא זוכרים, הם עסוקים בלשרוד".
מי שהיה יכול לעזוב - עזב
אחד מכוכבי הסרט הוא קברט גטנט, מנהל פרויקט חינוכי לנוער בשכונה, שמוביל עם אחרים את ועד הפעולה של ההתחדשות העירונית. "הסיפור של קריית משה דומה לסיפור של הרבה שכונות בארץ, גם בלי קשר לפינוי־בינוי", אומר גטנט. "זו בסוף חוויה שכולנו חווים, אם לא בקריית משה אז באושיות או בחיפה. בסוף, אנחנו התושבים לא נגד העירייה. מציירים אותנו נגד ואנחנו לא. אנחנו רוצים לשתף פעולה, אבל יש ביקורת על האופן שבו הדברים מתרחשים.
"העירייה פרסמה שזכו במכרז של גבריאלוב 33-31, אני מאוד מתרגש על היתר בנייה כזה, רק חשוב להגיד שבסוף, הבניינים האלה עוברים במתכונת של פינוי־בינוי ולא בינוי־פינוי, וגם במכרז הם לא רשאים להשתתף כי ההיתכנות הכלכלית שלהם עומדת בפני עצמה. כל הדיירים יוצאים לשכירות, אני שמח שהבניינים האלה אושרו ויש היתר בנייה, זה אומר שאנחנו בעזרת השם, כפי שהעירייה הבטיחה, נראה את הבניין נהרס עוד שלושה עד ארבעה חודשים. אני מקווה שזה יקרה ושזו לא עוד הבטחת בחירות".
עוד מוסיף קברט כי "הנציגות בשכונה פועלת שמונה שנים ימים כלילות כדי לייצר ודאות, מי שהיה יכול לעזוב עזב, מי שנשארו אלה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לעזוב, ובשביל האנשים האלה אנחנו עדיין פה".
עיריית רחובות: "תוכנית חברתית יותר"
מעיריית רחובות נמסר כי היא ומינהלת ההתחדשות העירונית ימשיכו לפעול למען תושבי קריית משה. "מדובר באחד מתהליכי הדגל במדינה להתחדשות עירונית. על פי ההערכה כל משפחה בקרקע הוותיקה נהנית מסבסוד של כ־800 אלף שקל למשק בית, ושווי הנכסים הוכפל פי שלושע עד ארבעה בתוך שנים בודדות".
בעירייה הוסיפו כי דווקא המודל הנוכחי הוא חברתי יותר מאחר והוא מאפשר התחדשות עירונית מהירה יותר, וכי בניגוד למודל הקודם כאן יש מענה לכלל תושבי השכונה הוותיקה ולא רק לחלקם.
"בנושא 'מפתח מול מפתח' - עיריית רחובות והעומד בראשה עמדו על הרגליים האחוריות כדי שהמודל החדש יאפשר גם 'מפתח מול מפתח', וכך סיכמו מול המדינה. ואכן המכרז הראשון – מכרז סגור ליזמי השכונה – בהיקף של למעלה מ־700 יח"ד כבר פורסם. מכרז זה יאפשר לחלק משמעותי מתושבי השכונה לעבור במסגרת מפתח מול מפתח – וכך נוכל ללמוד על הרצונות האמיתיים של תושבי השכונה, ואם יהיו תושבים נוספים שירצו לעבור לשם, נרחיב את היקף היחידות בקרקע המשלימה. חשוב לציין כי יוצרי הסרט נמנים עם נציגי המתחם שהודיע כי הוא מסרב להשתתף בסקר שנערך בנושא. שכונת קריית משה המתחדשת תהיה אחת השכונות המעולות והמבוקשות בעיר, השינוי כבר החל והוא מתקדם בקצב מואץ".
