מאז החלו הפגנות המחאה ברחובות לפני חודש, הן הולכות ומתעצמות מדי שבוע, וניכר כי החשש נדבק ברבים שלא נשארים אדישים ויוצאים בכל תנאי מזג אוויר לזעוק נגד הרפורמה במערכת המשפט. אין פה עניין של ימין ושמאל, גם לא דתיים או חילוניים, בצומת פארק המדע שם הם מתאספים אפשר לראות קשת רחבה של אנשים. ההפגנות התרחבו לאחרונה גם מול בתי הספר בעיר. ביום שני השבוע הפגינו בבוקר 3,000 תושבים מהעיר וחסמו צירים בפארק המדע.
"מיינט רחובות" יצא להכיר את הדמויות הבולטות במחאה, שאין להן שום אינטרס פוליטי או אישי מלבד החשש משלילת זכויותיהן והרצון לשמור על המדינה מפני סממנים דיקטטוריים. "לא נעמוד מנגד ונשתוק", הם אומרים, "ככל שהמחאה גדלה, אנחנו מתמלאים תקווה".
ג'ניה לבד (67): "תחושה של פחד"
לאחר שעלתה מאוקראינה בשנות ה־90, ג'ניה לבד (67) לא האמינה שתפגין נגד הפיכה שממנה ברחה בברית המועצות לשעבר, וזוהי גם אחת הסיבות שהיא יוצאת להפגין בקביעות ואדיקות. "אני מגיעה ממדינה בה בית המשפט לא שווה כלום, ואני יודעת לאן זה מוביל", היא אומרת.
"כשאת עומדת שם את מרגישה שאת יכולה לשנות. יש תקווה, אבל אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים"
ביום־יום היא עובדת כמבקרת איכות של מכשירים אלקטרוניים במפעל בנס ציונה, אך היא מקפידה להגיע להפגין בכל שבת. "רוסיה של היום היא דוגמה מעולה למה שאפשר לעשות עם מדינה שבה אין מי שיעמוד מאחורי הגב של האזרחים, מקום שאת יודעת שאת יכולה לפנות אליו והוא יעמוד ליצדך ויגן על זכויותייך", אומרת ג'ניה בעצב.
"התחושה היא שאין מקום לביקורת, שמקבלים את המצב כמו שהוא וזה נורא, כי יש את אלה שמתנגדים, אבל גם יש את אלה ששותקים ומאפשרים לזה לקרות". לדבריה היא מתעודדת בכל שבת מחדש, כשהיא רואה את כמויות האנשים ברחובות ובמדינה מגיעים לצמתים ומפגינים. "אלה אנשים מכל הסוגים, כשאת עומדת שם את מרגישה שאת יכולה לשנות, כשאת הולכת משם יש תחושה של פחד. יש תקווה, אבל אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים".
עדי רוה: "יש לנו דרך ארוכה"
עדי רוה הוא אב לשני בני נוער בני 12 ו־14 שלומדים בבתי הספר בכור לוי ודה שליט בעיר. מלבד ההפגנות שלו בפארק המדע בימי שבת, רוה מפגין גם מול בתי הספר של בניו במהלך השבוע, כי הדאגה שלו היא לכל מה שקורה במדינה בתקופה האחרונה.
"מדי יום שישי אנחנו נפגשים ב־7:40 בבוקר ליד בית ספר בכור לוי עם דגלים", הוא מספר, "גם מול בית ספר דה שליט הפגנו באחד מימי השישי, אנחנו רוצים נראות מול התלמידים, שיראו את הערכים שאנחנו מביאים איתנו. לא תמיד בתוך הקבוצות הכיתתיות אנחנו מצליחים למצוא מענה, חלק מההורים מתנגדים למסרים, הם אומרים: מה אתה מכניס פוליטיקה? זה לא הוול שלך. קשה לנו עם זה כי הכל פוליטי, כי מחר לא יתנו לילדה להיכנס לשיעור ספורט עם מכנסיים קצרים, מחרתיים היא להט"בית וזה לא יבוא למישהו בטוב", הוא אומר.
לדבריו, מנהלי בתי ספר לא מדברים בתקופה קשה זו, "המנהלים מפחדים בגלל תקציבים, והם מפחדים ממערכת החינוך שמשדרת להם מסרים לא ליברליים. אנחנו רוצים להראות לילדים בכל הגזעים והאמונות והצבעים, שאנחנו שם בשבילם".
על ההפגנות בפארק המדע הוא אומר: "כיף להיפגש פנים אל מול פנים עם השותפים למטרה ולדרך. יש לנו דרך ארוכה ואנחנו לא נוותר, אנחנו נעמוד ונשמור על הדרך והמסרים שלנו".
3 צפייה בגלריה
מימין: מגי, מיה, עדי, יובל וג'ניה. "אנשים נאבקים בשביל כולם, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, מרכז ופריפריה, מזרחים ואשכנזים"
(קובי קואנקס)
מגי סלע־וגר (44): "שיעור לילדים שלי"
אחת ממארגנות המחאה ברחובות מדי שבוע היא מגי סלע־וגר, תושבת העיר ופעילה חברתית, אם לילדים צעירים, שלא מוכנה לעמוד מנגד. היא מספרת שמגיל צעיר היא שומעת וקוראת על משטרים טוטאליטריים ותמיד הנושא הפחיד אותה. "זה תמיד היה נראה לי מפחיד ונורא, אבל כל כך רחוק, היום זה מרגיש קרוב יותר מתמיד ואני מרגישה שאם אנחנו לא נתנגד לזה, ולא נעשה כל מה שאפשר כדי שזה לא יקרה, יהיה פה אסון".
סלע־וגר מסרבת להאמין שלא למדנו דבר מההיסטוריה של עמים שונים. "זה ממש על הצוואר שלנו, אני לא נותנת לעצמי לדמיין מצב שתהיה פה דיקטטורה, זה השיעור שלי לילדים שלי, להיות אזרח טוב זה לא רק לשלם מיסים, לעשות צבא ולשמור על החוק, להיות אזרח טוב זה לקום ולהגן על החלש כשנעשים כלפיו עוולות, זה לקום ולהגן על המדינה כשהיא בסכנה קיומית, לא רק מידי אויבים מבחוץ, אלא גם מפני סכנה מבפנים, זו המהות של הדמוקרטיה".
קראו גם:
היא מספרת שבכל שבוע מגיעים להפגנה ברחובות דוברים של הפגנות ארציות שנותנים להם כוח להמשיך, "הורים מבתי ספר ברחבי הארץ מתחילים להתעורר ולקחת אחריות על חינוך הילדים שלהם נוכח גזירותיו של אבי מעוז ומצטרפים למחאות, אנחנו עוברים לקראת סוף השבוע בשכונות וליד מרכזי הבילוי לקרוא לצעירים ולתושבים לבוא ולהצטרף אלינו, זה אמיתי, אנשים חוששים, זו לא סתם גחמה".
מיה שמש (22): "גילינו שיש לנו כוח"
בימי שבת תוכלו למצוא את קהילת "קוויר בעיר" בזכות הדגלים הצבעוניים שלהם בין שלל המפגינים בצומת המדע. אחת מהמפגינות היא מיה שמש (22), תושבת רחובות שהגיעה אליה בזכות קהילת קוויר בעיר והייתה מעורבת במצעד הגאווה הראשון. "אנחנו קהילה להט"בית צעירה יחסית שדואגת שיהיה לנו בית עם קהילה ופעילויות, זו גם דרך להתאגד כדי לבקש מהעיר את מה שאנחנו צריכות", היא מסבירה.
להפגנות היא מגיעה, ומספרת שקהילת הלהט"ב בוערת: "הקהילה בוערת, המדינה בוערת, ואנחנו חייבות להיות שם. עצם זה שנמצאים אנשים בממשלה שקוראים לעצמם נציגי העם ומבחינתם אנחנו לא ציבור שהם צריכים לייצג, אלא מישהו שמאיים על הערכים – זה מפחיד. אנחנו בתהליך של למצוא ולקבוע את המקום שלנו בחברה, לבנות קהילה חזקה מספיק כדי שנוכל לחיות פה בשוויון, אבל הממשלה הזו קיצונית ביחס, בכוונות ובהתבטאויות", היא אומרת ומספרת שלהיות נערה להט"בית בישראל יכולה להיות חוויה מפחידה ובודדה.
"קהילת הלהט"ב בוערת, וחייבים להיות שם. עצם זה שנמצאים אנשים בממשלה שמבחינתם אנחנו לא ציבור שהם צריכים לייצג - זה מפחיד"
"כבר עכשיו יש חוקים שמפלים נגד להט"בים, ויש מחשבה שאם זה יגיע לרמה קיצונית תהיה חומת מגן של מערכת המשפט שתגן עלינו, וזה מפחיד לחשוב שזה לא יהיה שם".
לדבריה הממשלה גורמת לאנשים לחשוב שהם נאבקים זה בזו, "אבל אנחנו לא, אנחנו נאבקים כדי שהמדינה תהיה טובה יותר, בשביל כולם, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, מרכז ופריפריה, מזרחים ואשכנזים. אנחנו מתחילים לגלות שיש לנו כוח, נולדנו למדינה מסוימת ואנחנו יכולים להפוך אותה קצת לאחרת וזו תובנה שאני מקווה שעוד צעירים ירגישו, את העוצמה שיש להם".
![הה]גנה ברחובות , השבוע](https://pic1.yitweb.co.il/cdn-cgi/image/f=auto,w=740,q=75/picserver/mynet/crop_images/2023/02/24/SyZpPfOHCi/SyZpPfOHCi_0_0_1600_901_0_large.jpg "ההפגנה ברחובות , השבוע (פרטי)")
יובל ליטיצ'בר (18): "רוב העם מתנגד לרפורמה"
החשש של ליטיצ'בר הוא שהממשלה תעשה שימוש לרעה בכוח שניתן לה, כך הוא אומר השבוע. "אני חושש שהממשלה תשתמש בכוח שלה כדי להפלות את כל מי שלא חושב כמוה, או גם סתם שעירים לעזאזל", הוא אומר.
הוא מגיע כמעט לכל הפגנה, וגם נוסע לחלק מההפגנות הגדולות בירושלים, כשהחשש הגדול שמלווה אותו הוא שלא יהיה לאזרחים על מי לסמוך. "זה יהיה רע מאוד ואין סיבה שלא נתנגד לזה", הוא אומר. לדבריו, הוא שומע מחברים בבית הספר שגם הם הולכים להפגנות, והוא מזהה גם צעירים רבים שמגיעים כמוהו להפגין. "רוב הישראלים לא הצביעו למפלגת נתניהו ורוב העם מתנגד לרפורמה, אז לטובת מי השקר הזה עובד? לא צריך לתת את הסמכות לקואליציה כדי שהיא תעשה איתה מה שבא לה".
