כשיונתן דיין משלם בקופה בסופרמרקט בעיר הגרמנית גומרסבאך, ניגשים אליו התושבים המקומיים כדי לדבר איתו על משחקיו במדי קבוצת הכדוריד המקומית ומחמיאים לו על יכולתו. הצעיר הרחובותי, שעונה להם בגרמנית שוטפת, כבר נהפך לדמות ידועה בעיר בת 50 אלף התושבים מאז שהגיע אליה לפני שלוש שנים.
 דיין, בפעולה דיין, בפעולה
דיין, בפעולה
(צילום: מריו מוריירה, באדיבות איגוד הכדוריד)

התחלה חדשה

דיין (20) ימשיך לשחק בשורות גומרסבאך עד סיום העונה, ולאחר מכן יעבור לשחק ברימפאר, גם היא מהליגה השנייה בגרמניה, שבמדיה חתם לאחרונה. "ככה זה פה, כולם חברים של כולם", מעיד הכדורידן על יחסיו הקרובים עם האוהדים.
רימפאר, להבדיל מגומרסבאך, מייצגת כפר קטן בן 8,000 תושבים. "זאת התחלה חדשה ואתגר שאני לוקח על עצמי", מספר דיין. "ברימפאר הכל יהיה חדש, כי אני לא מכיר שם אף אחד. מבאס לעזוב את החברים בגומרסבאך, אבל אלה הם החיים של ספורטאי, ואני מאמין שאסתדר. חתמתי במועדון חם ומשפחתי מאוד. קיבלו אותי יפה מאוד שם, והמאמן הגיע בכבודו ובעצמו לקחת אותי לסיור. גם המנכ"ל ערך לי היכרות עם המקום. הרגשתי שמעריכים אותי מאוד".
גם מהתחושה במשחקים הוא נהנה: "בגומרסבאך יש אולם גדול שמגיעים אליו כ־4,000 צופים בכל משחק. ברימפאר מגיעים קצת פחות, כ־2,500, אבל שם האולם קטן וסגור יותר, אז מרגישים אווירה חמה הרבה יותר. כולם קרובים יותר למגרש, והשחקנים שומעים היטב את הצעקות של הקהל".
אתה עובר בין שתי קבוצות מהליגה השנייה, אז איפה כאן ההתקדמות?
"עוד בעונה שעברה המאמן של רימפאר דיבר איתי הרבה, ורצה להחתים אותי. הוא מאמין בי מאוד. בגומרסבאך, בגלל שירדנו ליגה, אנחנו רוצים בעיקר לעלות. ככה אתה פחות יכול לתת צ'אנסים לשחקנים צעירים. אני שחקן רוטציה לגיטימי ומשחק הרבה, אבל לא נחשב לשחקן מפתח בקבוצה. אני לא יודע אם אהיה שחקן שביעייה ברימפאר, אבל שם אהיה הרבה יותר משמעותי. בכלל לשמחתי אני לא נחשב לסתם עוד שחקן ספסל בגרמניה, אבל עדיין לא שחקן שלם. יש לי עדיין לאן להתפתח".
"אף אחד לא חשב שעירוני רחובות תעלה לחצי גמר הגביע, וזה היה הישג מבחינתה. גם הגעה לפלייאוף העליון לא תפתיע, כי היא כבר עשתה את זה. שחר הבר שינה הרבה דברים בפן הפיזי בקבוצה"
אחרי שכבר שיחק בליגה הראשונה עם גומרסבאך, וירד איתה לליגה השנייה, דיין כבר מרגיש בבית בגרמניה: "עושה לי טוב שאני משחק בליגה השנייה, כי היא כמו ליגת פיתוח. משחקים בה המון צעירים שנמצאים צעד אחד לפני הגעה לבונדסליגה. יש בה קצת פחות לחץ, והרבה יותר מרחב להתקדם".
דיין הוא לא הכדורידן הישראלי היחיד בגרמניה. דניאל מוסינדי כבר קיבל דקות משחק בליגה הראשונה במדי ארלנגן, יואב לומברוזו משחק באייזנהאך, ובנוסף קיימים ליגיונרים במדינות נוספות כמו רם טורקניץ' (ורברג השבדית), אדיר כהן (וינטרטור השוויצרית) והשוער דן טפר (שרבור מהליגה השנייה בצרפת).
"הנוכחות של ישראלים בליגות האירופיות מקדמת באופן משמעותי את הכדוריד שלנו. מפרויקט גרמניה יצאו וייצאו הרבה שחקנים לחו"ל", טוען דיין. "המגמה הזאת גם עזרה לנבחרת, כי רואים שיש בה משהו אחר. בגיל 18 אתה משחק נגד קבוצות עד גיל 19 מהבונדסליגה, שמשחקים בהן שחקנים מהטובים ביותר בגרמניה. אתה גם מתאמן באופן מקצועי פעמיים ביום, ועצם הניתוק מכל ההפרעות שמסביב עוזר לך להשתפר באופן משמעותי".

באים לבקר

שאיפות לא חסרות לדיין, שגם מבהיר שבכוונתו להפוך למקצוען שיתפרנס מכדוריד בלבד: "אני רוצה לחזור לליגה הראשונה באופן קבוע. עם רימפאר ארצה לסיים בין עשר הראשונות, אולי אפילו בשביעייה הראשונה. יהיה קשה לעלות ליגה, כי יש בליגה השנייה קבוצות חזקות מאוד. השקעתי את כל חיי כדי להפוך למקצוען, רק בגלל שאני מאמין שאני יכול לעשות את זה".
 דיין, בפעולה דיין, בפעולה
דיין, בפעולה
(צילום: מריו מוריירה, באדיבות איגוד הכדוריד)
ומתי יהיה נציג ישראלי קבוע בבונדסליגה?
"כבר בשנים הקרובות, ואפילו יותר מאחד או שניים. לומברוזו, מוסינדי ואני עדיין מאוד צעירים, ועם צבירת הניסיון ודקות המשחק - אני אופטימי".
הליגיונרים נאלצים להקריב הרבה ולהתמודד עם חורף קשה, בדידות וריחוק מהבית. "עד עכשיו קשה לי מאוד עם החורף", מספר דיין, "כי אני ממש לא אוהב קור. אבל מתרגלים. חוץ מזה, באים לבקר אותי מהארץ ואני מכיר כל הזמן אנשים חדשים. הדברים משתפרים, ואני יכול להגיד שבעונה השנייה שלי כאן היה לי קל הרבה יותר בכל מה שקשור לחיי היומיום".
דיין סיפר על היחס שלו הוא זוכה כזר וכישראלי: "יש הרבה זרים ואין יחס מיוחד או שונה כלפיי. גם גזענות כמעט ואין כאן, כי קרוב ל־50 אחוז מהשחקנים בליגה הם זרים. נתקלתי בגזענות רק פעם אחת, לפני שנתיים, כששיחקתי עדיין בליגת הנוער. שיחקנו נגד קבוצה ממזרח גרמניה, שבה יש יותר גזענות מאשר בחלקים אחרים של המדינה. עשיתי פאול אגרסיבי, אבל חוקי, על אחד השחקנים. בתגובה הוא התעצבן וצעק לי 'זר מסריח'. הוא לא התייחס לכך שאני יהודי, אלא זר באופן כללי. באנטישמיות לא נתקלתי, אם כי מדי פעם אתה רואה גרפיטי של צלב קרס על הקירות לצד הכבישים הראשיים. בזכות הכדוריד מכירים ואוהבים אותי ואת הזרים האחרים בגרמניה".
"כמרכז אחד התפקידים שלי הוא להיכנס למגע מלא מול השחקנים הכי גדולים והכי חזקים שיש כאן, ויש לא מעט כאלה. המטרה היא לנסות ולהזיז אותם כמה שיותר - כדי שהאחרים יהיו יותר פנויים לזריקות מהאמצע"
הכדוריד הישראלי עבר העונה סערה אחרי ששני שחקנים מ'פרויקט גרמניה', לידור פסו ואמיר שניידר, נתפסו בגניבה מחנות מקומית. שניהם חזרו בינתיים לישראל (פסו למ.כ חולון, ואילו שניידר הצטרף למכבי ראשל"צ), אחרי שנענשו בהרחקה לשנתיים מהנבחרות ובעבודות למען הקהילה.
המקרה אמנם ידוע בגרמניה, טוען דיין, אבל חולל בה פחות רעש מאשר בארץ. "אני לא חושב שזה השפיע יותר מדי על התדמית של הישראלים פה. החברים הגרמנים שלי שמעו כמובן על המקרה, אבל זה רק עבר מפה לאוזן ואפילו לא פורסם בתקשורת".
ואיך הגיבו על כך חבריך לקבוצה?
"אחד מהם אמר לי: 'הם חבורה של אידיוטים, אבל מצד שני אני מבין שהם איבדו את זה אחרי חודשים בחו"ל שבהם לא ראו את המשפחה והיו עם אותם אנשים כל הזמן. אני לא אומר שזה דבר נכון לעשות, אבל אני מבין שהם לא היו לגמרי צלולים בראש'. מצד אחד זה די מוריד מהתדמית הטובה של הישראלים, אבל מצד שני הגרמנים לא עשו מזה עניין גדול".

אפשר לעלות

דיין (1.85 מ') כבר התרגל למאבקים הפיזיים נגד הגרמנים החסונים: "כמרכז התפקיד שלי הוא להיכנס למגע מול השחקנים הכי גדולים והכי חזקים שיש כאן, ויש לא מעט כאלה. המטרה היא לנסות להזיז אותם כמה שיותר - כדי שהאחרים יהיו יותר פנויים לזריקות מהאמצע".
כמו לומברוזו ומוסינדי, גם דיין מוגדר כ'ספורטאי עילוי' הנמצא בדחיית שירות בצה"ל. השלושה עברו טירונות בקיץ שעבר, ואמורים להעביר הרצאות בעתיד. לישראל הם הגיעו במטרה לשחק בנבחרת, שכבר עברה שלב במוקדמות אליפות העולם. הנבחרת תתמודד בשלב הבא נגד לטביה, בניסיון לעלות שלב נוסף לקראת אפשרות עלייה לאליפות העולם במצרים 2021. "יהיה קשה מאוד. לטביה היא נבחרת ששיחקה קצת יותר מאיתנו ברמות הגבוהות. יש להם שחקן אחד (המקשר הימני דאיניס קריסטופנס מפוקסה ברלין, ת.ג) שמשחק בבונדסליגה, ובעונה שעברה זכה בליגת האלופות. הוא השחקן המרכזי שלהם והם יותר מנוסים מאיתנו ברמה האירופית, אבל זאת לא היריבה הכי חזקה שיש. אם יבוא קהל שידחוף אותנו, אני מאמין שנעלה".
בקיץ מצפה לדיין משימה גם עם נבחרת העתודה באליפות אירופה, ש־12 הנבחרות שיסיימו בה ראשונות יעלו לאליפות העולם. "הציפיות הן לסיים בין עשר הראשונות, ויש לנו סיכוי טוב להצליח בכך. עם יואב, דניאל ואני - יש לנבחרת שלישייה אחורית חזקה ויהיה לנו מה להגיד".
גם אחרי קבוצת האם שלו, עירוני רחובות, דיין ממשיך לעקוב: "אף אחד לא חשב שהם יעלו לחצי גמר גביע המדינה, וזה היה הישג מבחינתם. וגם עלייה לפלייאוף העליון לא תיחשב הפתעה, כי הקבוצה כבר עשתה את זה. המאמן שחר הבר שינה הרבה דברים בפן הפיזי בקבוצה. הם התחילו להתאמן מוקדם, ושחקנים סיפרו לי שהם מתאמנים חזק מאוד".