אם לשפוט על פי המגמה של השבועות האחרונים - ס. נס ציונה נמצאת על הנתיב חזרה לליגה הלאומית. נכון שהמרחק בין נועלת טבלת ליגת העל לעירוני קריית שמונה המדורגת במקום ה-12 עומד על ארבע נקודות בלבד, ונכון שעד סיום העונה יש עדיין דרך ארוכה שתתפרס על פני 13 מחזורים, אבל נראה שגם במועדון מבינים נכון להיום שהסיכוי להימלט מאימת הירידה הצפויה - הולך ופוחת באופן משמעותי.
אין דבק
המשחק הביתי מחר נגד הפועל רעננה, המדורגת לפני אחרונה, יהיה קריטי. אם הכתומים לא ינצחו בו הסיפור אולי לא ייסגר מבחינה מתמטית, אבל תינתן החותמת למה שמסתמן בבירור: לנס ציונה אין מרכיבים של קבוצה שמסוגלת להילחם עד הסוף ולהישאר בליגת העל.
היעדר אצטדיון ביתי משפיע לרעה על הקבוצה, אבל הדבר לא יכול לשמש תירוץ (מישהו אמר הפועל חדרה?). קבוצות שעולות ליגה ונלחמות על חייהן מציגות בדרך כלל נחישות, שאפתנות, משמעת ולחימה על כל כדור. כל ניצחון מלווה בהתרגשות עצומה, כל הפסד מתקבל בצורה קשה, אבל שחקנים לא מאבדים את האמונה ואת הניצוץ בעיניים. בנס ציונה אין מספיק מהחומרים האלה. אין מספיק דבק.
הוויתור על מרבית השחקנים שהעלו את הקבוצה לליגת העל לא הוכיח את עצמו. להנהלה לקח זמן עד שהבינה שהשידוך עם המאמן עמיר תורג'מן לא עובד ופיטרה אותו. ועד מועד סגירת הגיליון השבוע (שלישי) לא מונה מאמן חדש, למרות שחלף כבר שבוע שלם. כך שגם השינוי שהחלפת המאמן אמור היה לחולל לא נראה בשטח.
המנכ"ל רונן זייגרמן טען שתורג'מן פוטר במטרה לבצע זעזוע, וכי הוא אכן ראה את הזעזוע על פניהם של השחקנים לאחר שההודעה פורסמה. הבעיה היא שהם נראו בהלם גם במגרש כשהובסו השבוע 3:0 על ידי הפועל באר שבע. כעת, גם אם יימצא מאמן רציני וראוי שיסכים להירתם למשימה הקשה - הסיכויים שלו להפוך את התמונה הם קלושים ביותר.
מקום אחרון, עם שלושה ניצחונות בלבד ב-23 מחזורים זה לא רק רחוק מהציפיות המוקדמות אלא גם מאזן עלוב שלא מוסיף כבוד למועדון. ס. נס ציונה סופגת שערים והפסדים בסיטונות, וגם לא מסוגלת לספק מספיק מהלכים התקפיים ראויים. 13 שערי זכות בלבד מהווים את המאזן הגרוע ביותר בליגה, ומעידים על התקפה חלשה שמתקשה ליצור מצבים ולהבקיע. והכי גרוע: בחלון ההעברות לא הגיע שום שחקן רכש משמעותי. יחמיר היקה, דור כוכב ואייל שטרכמן לא נראים כמו שחקנים שיעשו את ההבדל ויוציאו את העגלה מהבוץ.
לא נראה טוב
פרשן הכדורגל דני נוימן לא מופתע מהמצב הקשה: "הסגל של הקבוצה לא מספיק טוב לליגת העל. הוא בקושי מספיק טוב בשביל צמרת הליגה הלאומית. הבנייה שלו לא הייתה טובה וכעת הם משלמים על כך. ההגנה של נס ציונה חדירה ולהוציא את רז שטיין גם ההתקפה שלה חלשה מאוד. ביחס לקבוצת תחתית היא בכל זאת מגיעה למצבי הבקעה, אבל לא מנצלת אותם - וזה בעוכריה. יש להם עדיין סיכוי להינצל, אבל צריך לשנות שם הרבה דברים".
נוימן לא מתרשם גם מהרכש שהגיע: "יחמיר היקה הוא לא חיזוק משמעותי ואם הוא היה כזה טוב - מכבי נתניה לא הייתה מוותרת עליו. הבעיה היא שנס ציונה חייבת להחליף דיסקט, לשנות את כל התפיסה ולשחק סגור כמו קבוצת תחתית. לעבות את מרכז המגרש ולחזק את ההגנה. היא חושבת כמו קבוצת מרכז טבלה, משחקת פתוח לגמרי ובגלל זה היא חשופה מאחור כל הזמן. השחקנים שלה צריכים לשחק קרוב לשחקני היריב, מה שלא רואים ממנה. לשחקני באר שבע הם נתנו יותר מדי חופש פעולה והרבה מאוד מרווחים. רואים יותר מדי שחקנים שמאבדים כדור ונשארים לעמוד - זה לא נראה טוב".
גם שחקן העבר מיכאל זנדברג לא מופתע: "הסגל של נס ציונה הוא הפחות איכותי שיש בליגת העל ובוודאי שזה מקשה עליה. גם חוסר היציבות שנוצר בעקבות הפיטורים של עמיר תורג'מן לא תורם לקבוצה, אבל קבוצות מושפעות ממומנטומים וניצחון אחד יכול להוביל את נס ציונה למגמה שתעזור לה לצבור ניצחונות. לא נראה לי שעמיר תורג'מן היה הבעיה של הקבוצה, כי הוא מאמן קפדן וחרוץ. אבל מנהלי קבוצות לא יכולים להחליף 20 שחקנים ולכן הם מחליפים מאמן. עם התקציב הצנוע שלה נס ציונה לא יכולה להביא כוכבים שיעשו שינוי גדול, והיא תצטרך להסתדר עם מה שיש. הסגל הלא איכותי שם הוא תוצאה של תקציב מוגבל".
מחסור בכסף תמיד גורם חוסר הצלחה? הפועל חדרה, שגם לה אין מגרש ביתי, מצליחה כבר שנתיים. קריית שמונה צירפה בחלון ההעברות את ראדו גינסארי, שחקן עם קבלות.
"לקריית שמונה יש תקציב גבוה יחסית ביחס לקבוצות תחתית. כסף הוא סיבה ראשונית לחוסר הצלחה, למרות שאתה יכול לעשות דברים נהדרים בתקציב בינוני, כמו חדרה שהיא דוגמה הפוכה. חדרה החליפה מאמן ועדיין יש לה שלד טוב, שחקנים טובים ומעטפת טובה. כאשר דברים מתנהלים כמו שצריך בצורה שקטה - הקבוצה מצליחה. אבל כאשר אתה לוקח קבוצה צנועה כמו נס ציונה, שזאת העונה הראשונה שלה בליגת העל, עם שחקנים לא מנוסים, ומוסיף לזה תקציב צנוע - אתה מקבל את המצב שלהם עכשיו".